תקנות התעבורה, תשכ"א-1961

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 4, 8, 12, 19ב, 23 ו-24 לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), סעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תש"ט-1948, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:
חלק א': כללי
פרק ראשון: פרשנות
1. בתקנות אלה –
"אוטובוס" – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס;
"אוטובוס זעיר" – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד שישה עשר נוסעים בנוסף לנהג;
(2) מותקן בו מרכב תקני;
(3) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג;
(4) הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר, או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין;
"אוטובוס פרטי" – אוטובוס שאינו רכב ציבורי;
"אוטובוס ציבורי" – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;
"אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, וברכב מנועי הנע על שלושה גלגלים אשר צוין ברישיונו כתלת אופנוע ואשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג;
"אופנוע להגשת עזרה ראשונה" – אופנוע שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ-12 קילוואט (16 כוח סוס);
(2) הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה;
(3) ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(4) ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה;
(5) צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה.
"אופניים עם מנוע עזר" – (פקעה);
"אורך כולל" – המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי;
"אזור מיתון תנועה" – אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ"ש והוא מסומן בתמרור 222 בכניסה אליו ובתמרור 223 ביציאה ממנו;

"אזור קנס מוגדל" – מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי סעיף 30 לפקודה וסומן בשלט שבו צויין "קנס מוגדל";
"אמבולנס" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו;
"בוחן" – אדם שנתמנה בכתב על ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין הפקודה והתקנות לפיה כולן או מקצתן;
"בעלי-חיים" – בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית;
"גובה כולל" – המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו;
"גורר" – רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר;
"גרור" – רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי;
"דיפרנציאל" – מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו בתקנה 266;
"דרך מהירה" – דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על "דרך מהירה";
"דרך עירונית" – כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו "כניסה לתחום דרך עירונית", ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו "קצה תחום דרך עירונית";
"הסדר תנועה" – תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך;
"הסעת תלמידים" – הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו בסעיף 70ג(ד) לפקודה או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ"ד-1994; לענין זה, "ילדים" – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;
"זוטובוס" – מונית שנתקיימו בה כל אלה:
(1) מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות;
(2) משקלה הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג ואינו עולה על 3,500 ק"ג;
(3) גובהה אינו פחות מ-175 ס"מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב;
(4) מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב.
"זמן תאורה" – זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות;
"חומר מסוכן" – כהגדרתו בתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001;
"חניה" – העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין;
"טיולית" – רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה:
(1) מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד;
(2) משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג;
(3) (נמחקה);
(4) מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב;
(5) אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ"ב בטבת תשמ"ט (30 בדצמבר 1988) – מורכב בו מרכב תקני;
(6) הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית.
"טרקטור" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור;
"טרקטור משא" – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא נע על 4 גלגלים לפחות;
(2) משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,500 ק"ג;
(3) ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;
(4) הוא מצויד בדיפרנציאל;
(5) הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין;
(6) הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא;
"טרקטורון" – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות;
(2) אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג משני צדי המושב;
(3) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון;
(4) הוא צוין ברשיון הרכב כטרקטורון;
(5) (נמחקה);
"ימין או שמאל" – צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה;
"כביש" – חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך;
"כביש חד-סטרי" – כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד;
"כושר נשיאה" – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה;
"כסא גלגלים לנכה" – (בוטלה);
"לילה" – פרק זמן שבין תום רבע שעה שלאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה;
"מדרכה" – חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;
"מחלף" – מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש;
"מוצר תעבורה" – כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ"ג-1983;
"מכונה נגררת" – מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;
"מכונה ניידת" – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;
"מלגזה" – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה;
"מכונה ניידת רגלית" – מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה:
(1) מכוונת בידי אדם האוחז בה;
(2) אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה;
"מנהל אגף הרכב" – מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה;
"מנהרה" – דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת-קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה;
"מספר שלדה" – המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה – במרכב;
"מעבדה מוסמכת" – מעבדה מוסמכת לבדיקת רכב שאישר לענין זה מנהל אגף הרכב;
"מעבר חציה" – חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל;
"מפגש מסילת ברזל" – מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך;
"המפקח על התעבורה" – (נמחקה);
"מרכב אחוד" – מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען;
"מרכב תקני" – מרכב מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה;
"משקל כולל מותר" – המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל;
"משקל עצמי" – משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו;
"משרד התחבורה" – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
"מתן זכות קדימה" – אי המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על ידי כך עלול הנוהג ברכב הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם;
"נכה" –
(א) אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), תשט"ו-1955, אישר לגביו בכתב אחד משני אלה:
(1) שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו  הנכות;
(2) שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו;
ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים – רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2);
(ב) "עיוור" – מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל-1970;
(ג) אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה.
"נעלי בטחון" – טריזים בצורת משולש ישר-זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב;
"נתמך" – גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך;
"נתיב" – חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים;
"עגלת יד" – עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים;
"עובר דרך" – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, או לכל מטרה אחרת;
"עמעום" – כיבוי אור גבוה בפנסי החזית, והדלקת אור נמוך, כמשמעותם בתקנה 334;
"פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970;
"צומת" – השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה;
צומת אינו כולל –
(1) התמזגות כבישים בדרך מהירה;
(2) שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור;
(3) התמזגות בכביש חד-סטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א-20;
"ציוד חריג" – רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות;
"קו עצירה" – קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה;
"קו שירות", לענין אוטובוס ציבורי – הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי הפקודה, ולענין מונית – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות הנקבע ברשיון השירות או בתקנות;
"קלנועית" – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
(1) רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;
(2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;
(3) הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;
(4) מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;
(5) הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם;
(6) הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.
"קצין משטרה" – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון;
"רוחב כולל" – רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון-כיוון;
"רחוב משולב" – דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב;
"רכב איטי" – רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ"ש על ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה;
"רכב אספנות" – אופנוע, רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות;
"רכב בטחון" – אמבולנס של מגן דוד אדום, או אמבולנס שניתן לגביו אישור על היותו רכב ביטחון מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, אופנוע להגשת עזרה ראשונה, רכב של משטרת ישראל או של צבא-הגנה-לישראל, רכב לכיבוי שריפות, רכב שיטור משולב ובלבד שמצוי בו שוטר, ורכב אחר שאושר על ידי רשות הרישוי כרכב בטחון, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב אדום, כחול, כחול-צהוב או כחול-אדום ומשמיעים אות אזעקה בסירנה;

"רכב בטיחותי" – כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-1994;
"רכב חילוץ" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ;
"רכב חשמלי" – רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;

"רכב להסעת תלמידים" – אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים;
"רכב מדברי" – רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי;
"רכב מורכב" – תומך שמצורף אליו נתמך;
"רכב מחובר" – רכב מנועי שמצורף אליו גרור;
"רכב מיושן" –
(1) רכב, למעט טרקטור, גרור ואוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו;
(2) אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו;
"רכב מסחרי אחוד (Delivery van)" – (נמחקה);
"רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)" – (נמחקה);
"רכב פרטי דו שימושי (double purpose)" – (נמחקה);
"רכב נוסעים פרטי" – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1;
"רכב סיור" – רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור;
"רכב צדי" – מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו;
"רכב שטח" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה:
(1) הוא נע על 4 גלגלים לפחות;
(2) נפח מנועו אינו עולה על 750 סמ"ק;
(3) משקלו העצמי אינו עולה על 750 ק"ג;
(4) ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;
(5) הו אצוין ברישיון הרכב כרכב שטח;
"רכב שיטור משולב" – רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב;
"רכינוע" – רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
(1) רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס"מ;
(2) ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית;
(3) הוא מיועד לנוסע אחד בלבד;
(4) מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה;
(5) משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק"ג;
(6) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג;
(7) הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן:
(א) יציבות;
(ב) נראות;
(ג) מניעת החלקה;
"רשות תימרור מרכזית" – המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה;
"רשות תימרור מקומית" – מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה;
"שביל" – דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך;
"שול הדרך" – השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של שלושה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות משלושה מטרים משפת הכביש;
"שטח הפרדה" – כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה;
"שטח הפרדה בנוי" – שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה;
"שנת ייצור" – (נמחקה);
"תומך" – רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך;
"תלת אופנוע" – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת אופנוע או תלת קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג;
"תעודה" – רשיון, היתר, אישור או פטור;
"תמרור" – כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך;
"תעריף" – שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי חלקים ה' או ו', או רשימת קווי שירות כמשמעותו בתקנה 384 ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין;
"תקלת בטיחות סדרתית" – כהגדרתה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל"ט-1978 (להלן – צו הפיקוח על יבוא רכב).
פרק שני: הוראות כלליות
2. הוראות תקנות אלה לגבי בקשה לתעודה יחולו גם על בקשה לחידוש התעודה.

3. (א) כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב לרשות המוסמכת לתת את התעודה או לרשות אחרת שנקבעה (בפרק זה – הרשות), ואם נקבע לבקשה מסויימת טופס לפי תקנות אלה, תוגש הבקשה לפי הטופס כאמור; היתה הבקשה לחידוש התעודה, תצורף אליה התעודה המוחלפת.
(ב) המבקש ימציא לרשות בבקשתו פרטים, מסמכים, תצלומים, תכניות, הצהרות ופרטים נוספים, כפי שתדרוש, וישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשתו.
4. (א) הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה, לתת תעודה או לסרב לתתה, לחדשה או לסרב לחדשה, ורשאית היא להתנות בה תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בדרך כלל או לסוג מסויים או למקרה מיוחד, להגביל את תקופת תקפה, להתלותה ולבטלה, זולת אם יש בפקודה או בתקנות אלה הוראה אחרת.
(ב) תעודה או כל שינוי תנאי או הגבלה בה יינתנו בכתב.
5. החליטה הרשות על שינוי בתעודה שנתנה, לרבות התנאים וההגבלות שבה, תודיע על כך לבעליה. בעל תעודה שקיבל הודעה כאמור, חייב להמציא את התעודה תוך הזמן הנקוב בהודעה על מנת שהרשות תרשום בה את השינוי.
6. הודיעה הרשות לאדם על ביטול תעודה שנתנה לו או על התלייתה, חייב אותו אדם להחזירה לרשות תוך הזמן הנקוב בהודעה.
7. מקום שאפשר לתת פטור לפי תקנות אלה יכול שיינתן לאדם או לסוג בני אדם בכלל או למקרה מיוחד, או לסוג של מקרים.
8. מי שניתנה לו תעודה חייב למלא אחרי התנאים או ההגבלות הכלולים בה, ולא ישתמש בה אדם אלא בהתאם לתנאים או ההגבלות כאמור.

9. (א) לא ינהג אדם רכב אלא אם נמצאים אתו רשיון הרכב, רשיון הנהיגה, תעודת הביטוח או כל תעודה או רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב האמור. רשות הרישוי רשאית לפטור נוהג רכב שבבעלותו של תאגיד המעסיק קצין בטיחות לפי חלק י' לתקנות אלה מן החובה להחזיק רשיון רכב או תעודת ביטוח בשעת נהיגה ברכב בתנאים אלה:
(1) נוהג הרכב מחזיק צילום מרשיון הרכב ומכל תעודה המתייחסת לרכב, וצילום מרשיון להסעה מיוחדת ברכב או להסעת סיור ברכב, לפי הענין, שניתן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה–1985, ומתעודת ביטוח המראה על פניו שהם בני תוקף וחתומים בידי קצין הבטיחות ובחותמתו שצוין בה מספר כתב ההסמכה שלו;
(2) הנוהג יציג לפי דרישתו של שוטר תוך הזמן שקבע  השוטר את רשיון הרכב ואת תעודת הביטוח המקוריים;
(3) (נמחקה).
(ב) הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם.
(ג) אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה.
9א. (א) לא ינהג נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו שימושי וברכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג אלא אם כן הוצמדה תוית כאמור בתוספת השניה (בתקנה זו – התוית) בחלון האחורי של הרכב בשוליו התחתונים כך שתיראה לנוהג אחריו.
(ב) לא ינהג אדם שאינו נוהג חדש, כאמור, כשהתוית מוצמדת לחלון הרכב.
10. מקום שתקנות אלה מטילות על אדם חובה למסור הודעה או לעשות פעולה, תימסר ההודעה או תיעשה הפעולה תוך 15 יום, זולת אם יש בתקנות אלה הוראה מפורשת אחרת.
11. לא ישנה אדם שאינו מוסמך לכך פרט בתעודה, על ידי כתיבה, שרטוט, מחיקה, טשטוש או הוספה או בכל אופן אחר ולא יחזיק תעודה ששונתה כאמור.
12. (א) הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי תעודה אבדה, נגנבה או נפגמה או נלקחה מבעליה בידי רשות שהוסמכה לכך כדין, ובמועד פנייתו רשאי הפונה להחזיק בה, רשאית הרשות לתת כפל תעודה לאחר ששולמה האגרה לכך.

(ב) מצא בעל התעודה או מי שהרכב בשליטתו או מי שאחראי לרכב את התעודה המקורית לאחר שקיבל כפל ממנה – יחזיר את הכפל לרשות.
13. (א) בעל תעודה יודיע על כל שינוי שחל בכל פרט מן הפרטים הרשומים בתעודה וימציא לרשות לפי דרישתה את התעודה לשם רישום השינוי בה; שלחה הרשות לבעל התעודה תעודה נוספת שנכללו בה השינויים, יחזיר בעל התעודה את התעודה הקודמת לרשות.
(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), על שינוי שחל בכתובת למשלוח דואר, יודיע בעל תעודה שהוא תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לפקיד הרישום כמשמעותו בחוק האמור.
(ב) בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.
14. לא נקבע על מי מוטלת חובה בתקנות אלה יראוה כמוטלת על הנהג, על בעל רשיון הרכב, על בעל הרכב, על המחזיק ברכב ועל מי שהשליטה עליו בידו.
14א. חובה או איסור החלים לגבי רכב מסחרי, רכב מסחרי אחוד או רכב מסחרי בלתי אחוד, הקבועים בתקנה מתקנות אלה, יראו אותם כחלים גם לגבי רכב המצוין ברישיונו כרכב משא, רכב משא אחוד או רכב משא בלתי אחוד, לפי הענין.
15. לא ישתמש אדם ברכב באופן השונה מן השימוש הנקוב ברשיון הרכב או בכל תעודה אחרת שניתנה על פי הפקודה או תקנות אלה.
15א. (א) האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט בתוספת הראשונה, והן ישתנו ב-1 באפריל של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ב) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת הראשונה כפי שתואמה לפי האמור בתקנת משנה (א).
15ב. מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו – הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן – המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם –
(1) יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי שלהרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין – אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס;
(2) לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי;
(3) הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה;
(4) המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
(5) רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה;
(6) המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה;
(7) המבקש הורשע בשלוש עבירות תעבורה או יותר או בעבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, למעט עבירות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה.
15ג. הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם –
(1) נתקיים בבעל התעודה האמור בתקנה 15ב(1) עד (3);
(2) הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או  שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת.
חלק ב': הדרך והתנועה בה
פרק ראשון: סמכויות
סימן א': המפקח על התעבורה
16. המפקח הארצי על התעבורה רשאי –
(1) לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם;
(2) לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים.
סימן ב': רשות תימרור מרכזית
17. (א) רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו.
(ב) ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התמרור המקומית.
סימן ג': רשות תימרור מקומית
18. (א) זולת אם הורתה רשות התמרור המרכזית אחרת, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), להציב, לסמן או לסלק בכל דרך שבתחומה –
(1) תמרורי אזהרה והתראה;
(2) תמרורי הוריה 220 עד 229;
(3) תמרורי זכות קדימה 304 ו-305;
(4) תמרורי איסורים והגבלות 435 ו-436 שתוקפם רק בשעות הלילה ותמרור 439 לגבי הסדרי חניה לנכים;
(5) תמרורי תחבורה ציבורית 510;
(6) תמרורי מודיעין והדרכה למעט תמרור 618;
(7) תמרורי סימון על פני הדרך, למעט תמרורים 811, 812 ו-818;
(8) תמרורים באתר עבודה;
(9) סמלים כמפורט בנספח להודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע"א-2010.
(ב) בתחום שנקבע לה בידי רשות התמרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), לקבוע הסדר תנועה, למעט קביעת תמרורים ב-35, ב-56 עד
ב-59, ד-3, ד-17, ד-18 ו-ד-21.
(ג) רשות תמרור מקומית רשאית, בהסכמת רשות תמרור מרכזית ובהתייעצות עם קצין משטרה, לקבוע כל הסדר תנועה שלגביו לא ניתנו הוראות על פי תקנות משנה (א) ו-(ב).
(ד) רשות תמרור מקומית תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו ואחזקתו של כל הסדר תנועה שבתחומה.
(ה) רשות תמרור מקומית רשאית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי – לגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד, לקבוע הסדר תנועה זמני, למעט קביעת תמרורים ב-35, ב-56 עד ב-59, ד-3, ד-17, ד-18 ו-ד-21;
בתקנת משנה זו, "הסדר תנועה זמני" – הסדר תנועה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, שניתן להארכה מזמן לזמן לתקופה של ארבעה חודשים, מנימוקים שיירשמו ולאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי.
19. (בוטלה).
19א. שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953, ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה.
סימן ד': קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי

20. (א) קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין.

(ב) קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין.
פרק שני: התנהגות בדרך
סימן א': כללי
21. (א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
(ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –
(1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
(2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;
(3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
(4) יסכן חיי אדם.
(ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.
22. (א) עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.
(ב) האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.
23. (א) עובר דרך חייב לציית –

(1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני);
(1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה;
(2) לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים, או על ידי פקח עירוני, או על ידי עובד מע"צ או על ידי עובד נת"א במדים.
(ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך.
(ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.

24. (א) (1) האות "התקדם" יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה;

(2) האות "עמוד" יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה, או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות "עמוד" יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.
(ב) האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני, יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות.
25. לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו.

26. אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:
(1) הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;
(2) הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;
(3) הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;
(4) הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.
27. (א) לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.
(ב) לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אבזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות הפקודה או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון.
(ג) לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.
(ד) לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף.
28. (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

(ב) (1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
(2) בתקנת משנה זו –
"דיבורית" – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.
28א. (א) ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא הגנה לישראל למטרה ביטחונית.
(ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה.
29. הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע.
30. (א) בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במכשירים אופטיים או שצויינה ברשיונו חובה להסתייע במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה – מכשירים אופטיים) לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מונית או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים.
(ג) לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות.
31. (א) יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי-רכב על ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה "משחקי ילדים" – לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת.
(ב) הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם.
32. (א) רכב של משטרת ישראל שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות חלק ב' אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.

(ב) רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב', אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:
(1) הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור;
(2) נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו.
(ג) (בוטלה).
(ד) רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב' או ד', אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.
סימן ב': הכביש ונתיביו

33. (א) במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת בחלק זה.

(ב) עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך – לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מי שלומד נהיגה, או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה.

34. (א) בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית.
35. נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות חלק זה.
36. (א) בדרך המחולקת לארכה על ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד-סטרי.
(ב) בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל-חיים אלא אם הותר הדבר על-פי תמרור ובמקום שהותר.
(ג) בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני.
(ד) בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, "צומת" – לרבות מפגש עם כביש אחר.
(ה) בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה. לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית.

37. לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד-סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש.

38. (א) לא ינהג אדם רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.

(ב) הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו.
(ג) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב.
39. (א) נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי-חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם.
(ב) נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד-סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה.
39א. (א) לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק"מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו בחלק י' או מחזיקה.
(ב) לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה.
(ג) לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע בתקנה 313 ובכפוף לאמור בתקנה 279(ג)(4) עד (6), לפי הענין.
(ד) קצין משטרה כהגדרתו בתקנה 85(ז) רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו.
(ה) (בוטלה).
(ו) לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה.
(ז) לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ"ש.
(ח) לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי.
(ט) לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ומאת גוף שאישרה לכך, וניתן לו היתר מאת רשות הרישוי לנהוג מכונה ניידת כאמור.
39ב. (בוטלה).
39ג. (א) לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.
(ב) מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ"ש.
(ג) הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב.
(ד) לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.
39ד. (א) הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.
(ב) מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ"ש.
(ג) לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.
39ה. (א) לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו.
(ב) מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ"ש.
(ג) הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.
(ד) לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.
39ו. (א) לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק"ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק"ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי תקנה 177.
(ב) נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור.
39ז. (א) לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.
(ב) הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר.
(ג) על אף האמור בתקנה 54 לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק"מ בשעה.
סימן ב'1: קלנועית
39ח. בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

39ט. הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

39י. (א) לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה.
(ב) לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה.
(ג) לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה.
39יא. (א) לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש שהוא בתחומי מושב או קיבוץ, או אם התקיים אחד מאלה:
(1) אין לצד הכביש מדרכה;
(2) לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;
(3) לא ניתן בנסיעה בקלנועית, לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.
(ב1) לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה.
(ג) לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.
(ד) בתקנה זו – נהיגה לרבות דחיפת הקלנועית.
סימן ב2: רכינוע

39יב. בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

39יג. הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

39יד. (א) לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים.

(ב) לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו.
39טו. (א) לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכינוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה:
(1) אין לצד הכביש מדרכה;
(2) לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;
(3) לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה;
(ג) לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה.
סימן ב'3: (פקע)

39טז. (פקעה).
39יז. (פקעה).
39יח. (פקעה).
סימן ג': סטיה, פניה ונסיעה אחורנית

40. (א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.
(ב) בכביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.
(ג) נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי.
41. נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.
42. נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש.
43. (א) נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו –
(1) מכביש חד סטרי – כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;
(2) מכביש דו סטרי – כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר;
(3) מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.
(ב) נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה –
(1) בכביש חד סטרי – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה;
(2) בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה – בקשת רחבה לצד הימני של הכביש;
(3) בכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.
(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת.
44. (א) לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.
(ב) בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה.
45. נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –
(1) סיכון או פגיעה;
(2) הטרדה או הפרעה.
סימן ד': פגישה ועקיפה
46. (א) שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות.
(ב) נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר.
47. (א) נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.

(ב) מותר לנוהג רכב לעבור על פני רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:
(1) נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;
(2) בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;
(3) נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;

(4) נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.
(ג) בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) ותקנה 35, בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד והנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.
(ד) נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.
(ה) נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:
(1) הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;
(2) הוא נמצא אחרי התמרור א-30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;
(3) הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;
(4) הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת;
(5) הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים;
(6) הוא נמצא במנהרה או בתוך 50 מטרים לפני מנהרה או 50 מטרים אחרי היציאה מן המנהרה.
(ו) הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על –
(1) עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;
(2) עקיפת בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.
(ז) נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות חלק זה.
(ח) נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד-סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר, ועל רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק"ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך.

48. (א) נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו.
(ב) נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה.
(ג) הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו.
סימן ה': ריווח

49. (א) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.
(ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.
50. (א) כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח.
(ב) רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד.
(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות.
סימן ו': מהירות
51. לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.
52. בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:
(1) בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;
(2) בדרך שאיננה פנויה;
(3) כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;
(4) בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;
(5) בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;
(6) בהתקרבו למעבר חציה;
(7) בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;
(8) בירידה תלולה או ארוכה;
(9) בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;
(10) בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;
(11) בפגשו או בעקפו בעלי-חיים;
(12) בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;
(13) בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;
(14) ברחוב משולב;
(15) באזור מיתון תנועה;
(16) במנהרה.
53. לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך.
54. (א) לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן:

סוג הרכב
מקום
דרך עירונית דרך עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ דרך שאינה עירונית דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי דרך מהירה דרך מהירה שמוצב בה תמרור 426 או 426פ
מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה
(1) רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5) 50 כמצוין בתמרור 80 כמצוין בתמרור 90 110 כמצוין בתמרור
(2) אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר 50 כמצוין בתמרור 80 כמצוין בתמרור 90 100 כמצוין בתמרור ולא עולה על 100
(3) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג וברכב עבודה וטיולית 50 כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 80 כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 80 80 כמצוין בתמרור ולא עולה על 80
(4) (נמחקה)

(5) רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת 40 כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 40 כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 40 סגורה בפניו סגורה בפניו
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש.
(ג) כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם  בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש.
(ד) (1) רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן;
(2) לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב;
(3) (נמחקה).
(ה) לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.
(ה1) רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:
(1) בדרך עירונית – 80 קמ"ש;
(2) בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 100 קמ"ש;
(3) בדרך מהירה – 110 קמ"ש.
(ו) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנות 51 ו-52 ומכל דין אחר לענין מהירות.

סימן ז': מפגש מסילת ברזל
55. (א) נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן – מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים.
56. (א) בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה – לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום – במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה – לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן – רכבת); ואלה הנסיבות:
(1) רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה;
(2) מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה;
(3) ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת;
(4) המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה.
(ב) נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן:
(1) יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו;
(2) יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית;
(3) יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה.
57. הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד-עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג, לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו.
סימן ח': איתות
58. (א) נוהג רכב העושה אחד מאלה:
(1) מתכונן לנוע או להפנות את רכבו;
(2) מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו;
(3) עוצר את רכבו;
יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור.
(ב) נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות.
59. (א) אות כאמור בתקנה 58(א) יינתן כדלקמן:
(1) לענין פסקאות (1) ו-(2) – על ידי מחוון כיוון;
(2) לענין פסקה (3) – על ידי אור הבלימה.
(ב) התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת משנה א' או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו.
(ג) נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת משנה א' אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת.
60. (א) האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן –
(1) במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב;
(2) ביד – בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי.
(ב) האות להנעת רכב למעט אופניים, העומד מצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן –
(1) במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצידו הימני של הרכב;
(2) ביד – בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון;
(3) באופניים – בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים.
(ג) האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן –
(1) באור הבלימה; או
(2) ביד – בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה.
(ד) נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי.
61. נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור בתקנה 60, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר – ללא הפרעה.
62. (א) לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי.

(ב) מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה וצבעו –
(1) ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג"א וברכב צה"ל שאושר כרכב בטחון – כחול או כחול אדום;

(1א) ברכב שיטור משולב – כחול-צהוב;
(2) באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה"ל, ברכב לכיבוי אש – אדום;

(3) ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון – אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל – כחול;
(4) ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי תקנה 85, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי – צהוב.
(ג) הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעת מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל.
63. (א) מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.
(ב) (בוטלה).
(ג) בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.
סימן ט': זכות קדימה
64. (א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:
(1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;
(2) נוהג רכב, המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1);
(3) נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה.
(ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי-רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –
(1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך;
(2) יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.
(ג) נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר.
(ד) נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.
(ה) נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב – יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת.
(ו) נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.
65. לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור.

66. לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור בסימן ח'.
67. (א) נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך.
(ב) מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.
68. כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על-ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו.
סימן י': חניה, עמידה ועצירה
69. (א) הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על-ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על –
(1) העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך;
(2) פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה;
(3) ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך;
(4) רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי.
(ג) בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת.
(ד) קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר.
(ה) הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית.
(ו) לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם –
(1) רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;
(2) הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3).
69א. (א) לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו בתקנה 72(א) המצויים בתחום דרך שאינה עירונית.
70. (א) רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור בתקנה 367 שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות.

(ב) בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה –
(1) באוטובוס, ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור בתקנה 366, או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן – מכשיר להפעלת מחווני כיוון);
(2) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון.
71. לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן –
(1) שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;
(2) שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך.
72. (א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:

(1) בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי, או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו בכביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה;
(2) על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה;
(2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב  והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל;
(3) בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;
(4) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם;
(5) בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית;
(6) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו;
(7) בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה;
(8) בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש;
(9) בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק;
(10) בצד רכב אחר העומד או חונה בצדו של הדרך;
(11) על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה;
(12) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר;
(13) בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת;
(14) בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם הורדת נוסעים;
(15) ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם;
(16) ליד תמרור 437 המסמן מקום חניה לרכב של נכה בעל תווית כבתמרור.
(ב) לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת.
(ג) לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית.
72א. (א) לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם.
73. לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע.

74. (א) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.
(ב) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.
(ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו.
(ג) נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד – יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה – יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה.
(ד) רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת, יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים.
75. העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס"מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה.
76. (א) על אף האמור בסימן זה, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.
(ב) נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור 433 או 818, למעט בתחום תחנת אוטובוס.

(ג) לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 3,500 ק"ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ-400 מטרים מבנין מגורים, או ממבנה ציבורי, אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית.
77. רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי סעיף 70א לפקודה, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו בתוספת החמישית.
78. (א) לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין.

(ב) אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו.
סימן י"א: הסעת נוסעים והובלת מטען
79. (א) לא יסע אדם ברכב – פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת-אופן – והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.
(ב) הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב.
80. (א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.
(ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע.
81. לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא –
(1) כשהרכב עומד;
(2) מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך;
(3) מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים;
(4) במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה.
82. (א) נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר.
83. (א) לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים.

(ב) לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפיו ומאחוריו, שלט כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה "ילדים", ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים.
(ב1) לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים.
(ב2) הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות.
(ג) אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן:
(1) באוטובוס זעיר וברכב מסחרי – מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב;
(2) ברכב שאיננו מנוי בפסקה (1) – מהדלת הקדמית הימנית.
(ד) אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו.
(ה) אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה עדי לוודא שלא נותרו בו ילדים.
83א. (א) בתקנה זו ובתקנה 83ב –
"מושב בטיחות" – מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה;
"מושב מגביה" – מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה.
(ב) לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע –
(1) ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד;
(2) ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.
(ג) לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.
(ד) לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה.
83ב. (א) לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על הנוסעים ברכב כמספר החגורות המותקנות בו.
(ג) על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו בתקנה 386, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים.

83ג. הוראות תקנה 83ב לא יחולו על –

(1) עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, "מאבטח", "קצין מוסמך" – כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;
(1א) חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו –
"נסיעה מבצעית" – נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית;
"קצין מוסמך" – קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לאשר משימה מבצעית;
(2) הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב;
(3) אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה:
(א) מהרופא המוסמך כהגדרתו בתקנה 193(ב), כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות;
(ב) מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות;
(ג) כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק"ג וגובהו אינו עולה על 150 ס"מ.
(4) (נמחקה);
(5) הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי;
(6) הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור;
(7) מורה מוסמך כהגדרתו בתקנה 170, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור.
84. (א) (בוטלה).
(ב) לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א' להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב' להלן:
טור א' טור ב'
סוג הרכב מספר נוסעים מרבי
(1) אוטובוס זעיר כפי שצויין ברשיון הרכב
(2) רכב נוסעים פרטי ורכב פרטי כמספר המקומות ברכב
דו-שימושי
(3) רכב חשמלי כפי שצויין ברשיון הרכב
(4) רכב מסחרי אחוד שמשקלו 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין
הכולל המותר עד 3,500 ק"ג פחות ואם ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993), היה לו, ברשיונו, היתר להסיע יותר מ-8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברשיונו
(5) רכב מסחרי אחוד שמשקלו 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג; ואם היה לו
הכולל המותר עולה על ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת
3,500 ק"ג יותר מ-6 נוסעים מלבד היושבים ליד הנהג – לפי ההיתר
(6) רכב מסחרי בלתי אחוד (1) אם מותקן בו מרכב תקני – 8 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-6 נוסעים בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים
(2) אם מותקן בו מרכב לא תקני – 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים
(7) רכב מסחרי שמשקלו הכולל (1) אם מותקן בו מרכב תקני – מספר נוסעים כפי
המותר עולה על 3,500 ק"ג שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ-30 נוסעים מלבד הנהג
(2) אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני – 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז' באדר תשנ"ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ-6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג – לפי ההיתר
(8) טיולית כפי שצויין ברשיון הרכב
(9) רכב מדברי כפי שצויין ברשיון הרכב
(10) רכב סיור ומונית כפי שצויין ברשיון הרכב
(11) רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב כמספר המקומות בתא הנהג בלבד
המוביל מכולה כאמור בתקנה 85א, רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור בתקנה 85ב או רכב עבודה
(12) גרור או טרקטור כפי שצויין ברשיון הרכב
(13) אמבולנס 6 נוסעים מלבד הנהג או מספר נמוך יותר שצוין ברישיון הרכב
(ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא.
(ג) לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק"ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ-11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט "נוסעים" כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה.
(ד) (בוטלה).
(ה) ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו – קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי.
(ו) הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו-11 לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996).
(ז) (בוטלה).
84א. לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א' להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב':
טור א' טור ב'
סוג הרכב התנאים
(1) אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי כאמור בחלק ה'
(2) מונית
(3) (א) (נמחק) הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא
(ב) טיולית יגבה שכר מכל נוסע בנפרד
(ג) רכב מדברי
(ד) רכב סיור
(ה) רכב בטיחותי
(4) (פקעה)
85. (א) לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר –
(1) המטען אינו חורג –
(א) מחוץ לדפנות הצדדים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב – מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית – מחוץ לרוחב הכולל של הרכב;
(ב) יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב – יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ-6 מטרים.
(2) המטען מסודר באופן –
(א) שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על –
1. 2.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1500 ק"ג;
2. 3.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-1501 ק"ג עד 3500 ק"ג;
3. 3.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-3501 ק"ג עד 8000 ק"ג;
4. 4.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8000 ק"ג;
(ב) שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר, ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו;
(ג) שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחיות-הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת  בטיחות;
(3) חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות;
(4) המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח;
(5) המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב; והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר;
(6) גובה המטען בתפזורת אינו עולה על גובה דפנות הארגז של הרכב לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב והמטען מכוסה בכיסוי מתאים שיש בו כדי לקיים את הוראות חלק זה.
(ב) כלי רכב המחוברים זה לזה והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק"ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן:
(1) היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו בו המילים "זהירות – מטען רחב", ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ-45 ס"מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור בתקנה 340 ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז);
(2) עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד-סטרי ומלפניו בכביש דו-סטרי;
(3) עלה רוחב המטען על 3.40 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה, או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן:
(1) עד 4.80 מטר – בכפוף להוראות התמרורים ולמעט בדרכים ובקטעי דרכים שהודיע עליהם המפקח על התעבורה ברשומות;
(2) עלה גובה המטען על 4.80 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, "גובה מטען" -גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב.
(ד1) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שרשות הרישוי נתנה היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב:
(1) ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד;
(2) ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל המותר 36,000 ק"ג ויותר והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה:
(א) ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב –
(1) והוא מסוג N3 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בתקנה 324;
(2) והוא מסוג O4 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל;
(ב) ברכב שניתן עליו רישיון רכב – ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד.
(ד2) על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה –
(1) לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב;
(2) לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן:
(1) המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה;
(2) ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים – כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים "זהירות מטען ארוך" והותקנו ברכב מחזירורים כאמור בתקנה 345(ג) שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור;
(3) עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בו אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין המשטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ה1) (נמחקה).
(ו) נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים "זהירות – מטען חורג" והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג.
(ז) בתקנה זו –
"תאורה היקפית" – מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס"מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות;
"קצין משטרה" – ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא-הגנה לישראל;
"שלט" – שלט מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.
85א. (א) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה (Container) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב (Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו.
(ב) לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.
(ג) לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ-16,000 ק"ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין –
(1) בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות;
(2) בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק"ג לפחות.
(ה) מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן:
(1) 4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת;
(2) 8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות;
(ו) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1) הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור;
(2) המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב;
(3) לא יהיה בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה כאשר אחת משתי הדפנות – הקדמית או האחורית – של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב.
(4) בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה.
(ז) לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך.
(ח) לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור.
(ט) בתקנה זו "מכולה" – מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף;
(2) מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על ידי התקני חיבור סובב;
(3) רחבו אינו עולה על 250 ס"מ.
85ב. (א) בתקנה זו –
"ארגז מתחלף" – מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת;
"מגבה נוע" – מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו.
(ב) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד.
85ג. לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים.
86. לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב –
(1) מטען אשר ממנו מתאבך אבק או נשפך חומר כלשהו;
(2) פחם ואפר יבש, אלא ברכב שיועד לכך וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו;
(3) אפר מרחף או מלט, אלא ברכב שיועד לכך ואשר רשות הרישוי אישרה אותו.
87. (א) לא יוביל אדם שאינו משרד הובלה ולא ירשה לאחר להוביל ברכב חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1) כמות החומר המסוכן המובל אינה עולה על המפורט בחלק ב' בתוספת הראשונה;
(2) החומר המסוכן על פי המראה החיצוני של האריזה ארוז ומסומן בהתאם להוראות התקנות הבינלאומיות.
(ב) לא יוביל משרד הובלה חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו בו הוראות הפרק הרביעי.
(ג) בתקנה זו, "משרד הובלה", "חומר מסוכן", "התקנות הבינלאומיות", "התוספת הראשונה", "התוספת השניה" ו"הפרק הרביעי" – כמשמעותם בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978.
88. (א) היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.

(ב) היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.
(ג) המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב) יהיו כאמור בחלק ג' בתוספת השניה ויוחזקו תמיד במצב נקי.
(ד) הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה.
89. (א) מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות סימן זה, רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק.
(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבלת תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה.
(ג) נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה – ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב.
(ד) נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978, יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב.
סימן י"ב: גרירה
90. (א) רכב מנועי (להלן בתקנה זו – רכב) הנגרר על-ידי אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה.
(ב) על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי.
(ג) על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין.
(ד) לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר.
(ה) הוראות תקנת משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי.
(ו) לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה.
(ז) ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת משנה (ד).
91. (א) לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי.
(ב) לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על-ידי רשות הרישוי.
(ב1) לא יגרור אדם ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2200 ק"ג גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק"ג.
(ג) לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2200 ק"ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי.
(ד) לא יגרור אדם רכב ברכב בעל שלושה גלגלים או פחות.
(ה) לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע.
(ו) לא יגרור אדם יותר מרכב אחד אלא לפי היתר רשות הרישוי.
(ז) לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט בפרט 27 בחלק ג' בתוספת השניה או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב.
92. (א) על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379.
(ב) לא ינהג אדם בגורר או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם.
(ג) לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי.
(ד) לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי תקנה 279, אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות פקודה יחולו עליו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379 לפי הענין.
סימן י"ג: רכב בטחון
93. (א) היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה:
(1) נוהגי רכב ומוליכי בעלי-חיים – יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור;
(2) הולכי רגל הנמצאים בכביש – יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון.
(ב) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון.
94. נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו –
(1) לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין;
(2) לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת;
(3) לעבור על המהירות המותרת;
(4) לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים;
אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש.
95. נוהג אמבולנס של מגן דוד אדום, רכב משטרה, רכב צה"ל, רכב כיבוי אש, רכב שיטור משולב או רכב אחר שאושר על ידי רשות הרישוי כרכב בטחון או כל הנוסע בו לא יפיץ אור מהבהב אדום, כחול, כחול-צהוב או כחול-אדום ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא אם הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו, ובשעת מילוי תפקידו.

סימן י"ג1: רכב תפעולי
95א. בסימן זה –

"איזור רכב תפעולי" – איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א-43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;
"מפקח על רכב תפעולי" – מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי;
"רכב תפעולי" – רכב כמשמעותו בפקודה למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי סימן זה, באיזור רכב תפעולי.
95ב. רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי הפקודה.

95ג. (א) המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.
(ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי סימן זה לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו.
95ד. לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר;
(2) בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי;
(3) לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.
95ה. (א) המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה:
(1) משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי;
(2) ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים;
(3) מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;
(4) מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם;
(5) מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב;
(6) אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור;
(7) אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי;
(8) מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי;
(9) מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ;
(ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו.
(ג) המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן בסימן זה – כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי.
95ו. בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.
95ז. הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: 9(א), 21(ב)(1) ו-(3), 40(א), 43, 44, 45(2), 47 – לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, 48(ב) ו-58(א) ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, 70, 71(1), 72(3), (8) ו-(10), 74(ב), 75, 85, 85א, 88, 90(א) ו-(ד), 91(ה) ו-(ו), 92(ג), 97, 101, 104, 105 ו-106.
סימן י"ד: אורות
96. לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה.

97. (א) לא ינהג אדם רכב מנועי בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת.

(ב) לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום.
(ג) לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית והפנסים האחוריים.
(ד) לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב.
(ה) לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור א-43 שעליו כתוב "מנהרה הדלק אורות" אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים.
98. בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי.

99. (א) הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:
(1) הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר;
(2) הוא עוצר;
(3) הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.
(ב) בשעת העמעום יהיה אור נמוך כאמור בתקנה 334(ג).
100. (א) לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם –
(1) ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי – מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור;
(2) ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר – מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי;
(3) ברכב אחר – פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב –
(1) העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על-ידי עוברי דרך;
(2) שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות תקנה 70(א).
101. לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים, או רכב ליווי כמשמעותו בתקנה 85(ו), אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים.
102. הוראות סימן זה יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך.
103. לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי, אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי.
104. לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס"מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור בתקנה 369.
105. בכפוף לאמור בתקנה 97, לא יסיע אדם בזמן התאורה מכונה ניידת ולא יגרור מכונה נגררת, אלא אם קבועים בהן מאחוריהן מצד שמאל מחזירור בצבע אדום, או פנס המפיץ אור אדום הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר, וכן טבלה כאמור בתקנה 383ז(ב).
106. לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש בסימן זה, אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום.
107. (א) לא ישתמש אדם בזרקור בדרך, אלא לשם תיקון הרכב, או חיפוש מקום.
(ב) תקנת משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון, או ברכב צה"ל בתפקיד צבאי.
(ג) לא ישתמש אדם בזרקור, אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך, או אל מול פני רכב אחר.
(ד) הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור בתקנות 347 ו-347א, מותר להפעילם רק במקרה של ערפל, או כשיורד גשם שוטף, או שלג.
(ה) לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית.
פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, אופניים ובעלי-חיים
סימן א': הולכי רגל
108. (א) לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש.
109. (א) ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו.
(ב) כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה, לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה.
110. (א) לא יחצה אדם כביש, אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.
(ב) אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם.
(ג) אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת.
(ד) בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש, במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש, ולא יתעכב בכביש שלא לצורך.
111. לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו, ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה.
112. לא יעמוד אדם בכביש, בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי.
113. (א) הולך רגל לא יחצה כביש, במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר.
(ב) לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל.
114. לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה.

115. (א) הוראות תקנות 109, 110 ו-114, לא יחולו על אדם המשתתף בהלווייה או בתהלוכה שנערכה כדין.

(ב) הוראות תקנות 108(א), 109, 110(ב), (ג) ו-(ד), 112, 150 ו-152 לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב.
116. לא ילך עיוור בכביש, אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה.
117. (א) לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש, אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות.
(ב) בנסיבות האמורות בתקנה 56(א), לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה, ובאין גדר או מחסום – לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב.
(ג) לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו.
117א. לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה.
סימן ב': אופנוע או תלת-אופנוע
118. (בוטלה).
119. (א) לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו.
(ב) לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת-אופנוע, אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך.
(ב1) לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מנוחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור.
(ג) לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו, אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, והיא קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.
(ד) הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב.
120. (א) נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך, לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג, כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי.
(ב) נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור.
(ג) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 176 או 177, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר.
121. לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם –
(1) עולים בארכם על 70 ס"מ;
(2) חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע.
122. הרוכב על אופנוע או תלת-אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין.
סימן ג': אופניים ותלת-אופן
123. (א) לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש.
(ב) לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם.
124. (א) הרוכב על אופניים לא ירכיב עליהם אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם.
(ג) מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים.
125. הוראות תקנות 121 ו-122 יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים.

126. (א) הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר.
(ב) לא יגרור אדם באופניים.
127. הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו.

128. הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון.
129. (א) לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להסיע אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
(ב) הוקצה בדרך שביל מיוחד לאופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא באותו שביל.
(ג) לא ירכב אדם על אופניים במנהרה.
130. לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת –
(1) בפעמון;
(2) במנגנון בלימה יעיל לעצירה;
(3) במחזיר אור של אחורי האופניים מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
131. הציוד המפורט בתקנה 130 יהיה בכל עת במצב תקין.

132. לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם –
(1) מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;
(2) מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים.
(3) יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים שניתן לגביהם לראשונה רשיון על ידי רשות מקומית אחרי יום כ"ד בטבת תשמ"א (31 בדצמבר 1980).
133. לענין חלק זה, הולך רגל המסיע אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת.

134. מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי הפקודה, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור.
135. הוראות תקנות 123, 126, 127, 128, 129(א) ו-(ג), 130, 131, 133 ו-134 יחולו גם לגבי תלת-אופן.

136. (א) בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת-אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה:
(1) בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים –
(א) מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;
(ב) מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו;
(ג) מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות;
(2) בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור –
(א) מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפסקה (1)(ב);
(ב) שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות.
(ב) מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
סימן ד': בעלי-חיים
137. (א) אדם שבידו ההשגחה על בעל חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו.
(ב) לא ישאיר אדם בעל חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך.
138. (א) לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה.
(ב) המוליך בעל חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך – אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי חיים פרט לאמור בתקנת משנה (א).
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש.
(ד) לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה.
139. לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים.
140. מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל חיים בדרך למי שלא מלאו לו 12 שנה.

141. בהתקרב רכב מנועי אל בעל חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי.

142. (א) המוליך בעל חיים בודד או הרוכב עליו, בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו.
(ב) לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר.
סימן ה': עגלת-יד
143. (א) הוראות תקנות 21 עד 23, 25 עד 28, 31, 33 עד 48, 58, 60, 64 עד 68, 85 עד 89, 144, 145, 153 ו-154 יחולו על אדם המסיע עגלת-יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת בחלק זה.
(ב) לא יעמיד אדם עגלת-יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי פקודת התעבורה או תקנות, חוקי עזר או הוראות שניתנו על פיה.
(ג) לא יסיע אדם בעגלת-יד אדם אחר.
(ד) המסיע עגלת-יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי, והוא כשאין הוראה אחרת בחלק זה.
(ה) (בוטלה).
(ו) מותר להסיע על מדרכה עגלת-יד שרחבה אינו עולה על 100 ס"מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
(ז) (בוטלה).
(ח) (בוטלה).
פרק רביעי: תאונות
144. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:
(1) יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;
(2) בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד –
(א) ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;
(ב) יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;
(ג) יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;
(ד) ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;
(ה) במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.
(3) ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג לפי דרישתם את רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או תעודת הביטוח ואת תעודת הזיהוי שלו אם היא נמצאת ברשותו וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;
(4) יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את –
(א) שמו ומענו;
(ב) מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול.
(5) (נמחקה).
(ב) לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.
145. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את התעודות האמורות ואת רשיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.
(ב) אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א).
(ג) היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום –
(1) ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);
(2) יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.
146. נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם לתקנה 144(א)(2).

146א. הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה לענין סעיף 27 לפקודה, יהיו לפי טפסים שבתוספת החמישית או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד.
פרק חמישי: הוראות שונות
147. (א) אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי תקנה 16.
(ב) לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.
148. לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו.
148א. (בוטלה).
149. לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי רשות התימרור המרכזית.
150. (א) לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם לתקנה 31.

(ב) שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה.
(ג) (בוטלה).
151. (א) לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית.
(ב) עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה.
(ג) לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה.
(ד) הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור בתקנה 167.
152. (א) לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר; ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך.
(ב) מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (ד).
(ב1) בתקנות משנה (א) ו-(ב), "הנחה" – לרבות שפיכה.
(ג) המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך.
(ד) הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות, הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור.
153. (א) לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו ובין בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה.
(ב) לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי.
154. (א) לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי.
(ב) נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על ידי כך מטרד או אי-נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב.
(ג) אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון.
155. לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכלי רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות.
156. לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו.
157. (א) לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו.
(ב) לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה.
158. (א) לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים ובדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא-הגנה לישראל ועל משטרת ישראל.
159. (א) לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל.
(ב) הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך הירידה.
(ג) הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב).
160. לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל –
(1) כל עוד המנוע פועל;
(2) כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן;
(3) אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ-11 אנשים – כל עוד יש בו נוסעים.
161. (א) לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב.

(ב) לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב.

162. (א) בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי הפקודה.
(ב) כל מקום שהוראות חלק זה מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה.
163. הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים-עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות חלק זה.

164. לענין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב.

165. (א) לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות-הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה –
(1) ברכב בעל 4 גלגלים או יותר – ממרחק של 40 מטר לפחות;
(2) ברכב אחר – ממרחק של 20 מטר לפחות.
(ב) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי רשות הרישוי.
166. (א) צילום לענין סעיף 27א לפקודה ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אגף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.
(ב) במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות הפקודה או תקנות שלפיה (להלן – הרכב המצולם).
(ג) בצילום של המצלמה יופיעו –
(1) מספר הרישום של הרכב המצולם;
(2) תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי;
(3) מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום;
(4) הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב;
(5) מהירות הנסיעה של הרכב המצולם;
(6) מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב;
(7) האותות – אדום או אדום עם צהוב – שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון.
167. הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה, או בטיפול באבזרי הדרך ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה:
21(ב)(1) ו-(3), 33 עד 40, 42 עד 44, 45(2), 68, 69, 71, 72, 75, 78, 86, 90 עד 92 ו-153.
167א. (בוטלה).
168. (א) הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק"ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג –
(1) לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות;
(2) לא ינהג בו יותר מ-12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ-68 שעות בכל תקופה של 7 ימים;
(3) יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו;
(4) לא ינהג יותר מ-9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו-30 דקות רצופות;
(5) יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו – יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ-52; הוראות פסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק"ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל.
(ב) מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו.
(ג) בתקנה זו, "נהיגה" – נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פסקאות (3) ו-(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין.
(ד) הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה"ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודות הצבא.
169. לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.
פרק שישי: בדיקת שכרות
169א. בפרק זה –
"אלכוהול" – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;
"בדיקת נשיפה" – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;
"בדיקת מעבדה" – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;
"המידה הקבועה" – (נמחקה);
"נבדק" – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה;
"ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכונול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:
(1) 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
(2) 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.
169ב. (א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.
(ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.
(ג) לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.
169ג. (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.
(ב) בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו במקום אחר שקבע השוטר.
(ג) בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.
169ד. (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.
(ב) הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות).
(ג) (בוטלה).
(ד) (בוטלה).
169ה. (א) (בוטלה).
(ב) שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.
(ג) נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.
169ו. (א) סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו – מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.
(ב) שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.
169ז. (א) הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:
(1) בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;
(2) בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.
(ב) תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.
169ח. בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:
(1) איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;
(2) דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;
(3) כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;
(4) הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;
(5) תוצאת בדיקת דם חופשי מאלוכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
(6) מקדם השונות (coeffcient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;
(7) המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
169ט. (א) תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה, מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.
(ב) תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
חלק ג': נהגים
פרק ראשון: פרשנות
170. בחלק זה –
"בית ספר" – בית ספר לנהיגה;
"בעל בית ספר" – בעל רשיון בית ספר שניתן לפי סעיף 15 לפקודה, לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין בחלק זה הוראה מפורשת אחרת;
"הדרכה" – הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית-ספר;
"הוראה" – לימוד עיוני ומעשי בבית ספר;
"מבחן שליטה" – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב;
"מורה מוסמך" – אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה;
"מנהל מקצוע" – מורה מוסמך שניתן לו היתר מקצועי של בית ספר;
"תושב ישראל" – כהגדרת "תושב" בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965.
פרק שני: רישוי נהגים
סימן א': בקשה לרשיון נהיגה
171. רשיון נהיגה כאמור בסעיף 10 לפקודה יינתן בהתאם להוראות פרק זה.

172. (א) מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במידה סבירה את פניו של המבקש.
(ב) מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה.
172א. לא יחודש רשיון נהיגה שלא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת אלא אם עמד בעליו בבדיקות ובבחינות כאמור בחלק זה כאילו היה מבקש רשיון נהיגה, ובלבד שרשות הרישוי רשאית לפטור אדם כאמור מהבדיקות ומהבחינות, כולן או מקצתן.
172ב. רשות הרישוי רשאית שלא ליתן רשיון נהיגה או שלא לחדש רשיון נהיגה עד שמבקש הרשיון או חידושו יוכיח, לפי דרישתה, כי כל קנס שנתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב – שולם.
173. (א) רשות הרישוי רשאית לתת רשיון נהיגה או לחדשו לתקופה שעד עשר שנים; הוראה זו לא תחול על מי –

(1) שהוראות תקנה 196(א) או (ב) חלות עליו ורשיונו יחודש עד למועד שבו הוא חייב בבדיקות רפואיות בהתאם לתקנה האמורה;
(2) (נמחקה);
(3) נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה;
(4) שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים;
(5) שהוא בעל היתר לפי תקנה 190(5), ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(6) שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים;
(7) שניתן לו רישיון לפי תקנה 216 ותקנה 213 חלה עליו, ורישיונו יינתן לתקופה של עד 7 שנים;
(8) שחייב בהשתלמות בנהיגה לפי תקנה 213 ורשות הרישוי אישרה לדחות את ביצועה אחרי שנתן סיבה סבירה לאי-יכולתו לבצעה במועד שנקבע לפי התקנה האמורה, ורישיונו יחודש לתקופה של עד שנתיים בכל פעם, עד שיוכיח כי עבר את ההשתלמות.
(ב) רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א)(1) או (3) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון.
174. (א) קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה, בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי.
(ב) מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקייים בו אחד מאלה:
(1) נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי הפקודה או לפי כל חיקוק אחר;
(2) נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי תקנה 13(ב);
(3) נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי תקנות 184 ו-185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.
174א. (א) רשיון נהיגה כאמור בתקנה 173 יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו, על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות תקנה 174ב, לפי הענין.
(ג) מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.
174ב. (א) עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע, לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים.

(ב) בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו – רשיון נהיגה זמני), לא יחולו עליו הוראות התקנה 174 כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני, אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי תקנה 174 בחותמת שנקבעה על ידי רשות הרישוי, במקום המיועד לחותמת הבנק.
(ג) הוראות תקנה 173 ו-174א לא יחולו על רשיון נהיגה זמני.

(ד) תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי תקנה 219.
(ה) (בוטלה).
(ו) הוראות תקנות משנה (א)-(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי תקנה 12.
(ז) רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו.
(ח) רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין סעיף 63 לפקודה.
175. על אף האמור בסימן זה, לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו בתקנה 578, אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו.
175א. רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון נהיגה שניתן לפי תקנה 174א למי שאיננו תושב ישראל ואין בידו אשרה תקפה לשהייה בישראל.
סימן ב': רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם
176. רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ"ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן – KW) (14.916 כוח סוס).

176א. (בוטלה).
176ב. (בוטלה).
176ג. (בוטלה).
176ד. (בוטלה).
176ה. (בוטלה).
177. רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד 25 KW (33.9 כוח סוס) ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור בתקנה 190.
178. רישיון נהיגה דרגה A הוא רישיון לנהוג באופנוע כאמור בתקנות 176 ו-177 ובאופנוע שהספק מנועו עולה על 25 KW (33.9 כוח סוס).

179. רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג –
(1) בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק"ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים בתקנה 189(א);
(2) במכונה ניידת, למעט מלגזה, ובבימה מתרוממת ניידת; לעניין זה, "בימה מתרוממת ניידת" – מיתקן הרמה נייד המיועד להרים אנשים מתוך משטח עבודה כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988, לעמדת עבודה בגובה, שהכניסה אליו והיציאה מתוכו אפשריים במצבו התחתון בלבד;
(3) במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק"ג;
(4) בטרקטורון אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי תקנה 190;
(5) ברכב שטח;
(6) בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.
179א. (בוטלה).
180. (א) רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג –

(1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי;
(2) ברכב כאמור בתקנה 179(2) עד (5);
(2א) בטרקטורון;
(3) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור בתקנה 190(2);
(4) בטרקטור משא;
(5) ברכב מנועי עם אבזרים מיוחדים אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל אינו עולה על 4,000 ק"ג ומספר הנוסעים בו, מלבד הנהג, אינו עולה על 8;
(6) ברכב שצוין ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג ושמותקנים בו אבזרים מיוחדים שאישר המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג בו אלא מורה מוסמך.
(ב) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק"ג.
181. (א) רישיון נהיגה דרגה C1 הוא רישיון לנהוג –
(1) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 12,000 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג;
(2) ברכב כאמור בתקנה 180(א)(1) עד (2);
(3) ברכב כאמור בתקנה 180(א)(3) שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור בתקנה 190(3) על פי התנאים האמורים בה;
(4) במלגזה.
(ב) מי שהיה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179 כנוסחה ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 (להלן – התקנות המתקנות), יהיה רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנה זו גם אם מספר הנוסעים בו אינו עולה על אחד עשר.
182. רישיון נהיגה דרגה C הוא רישיון לנהוג –
(1) ברכב כאמור בתקנה 181;
(2) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג;
(3) (נמחקה).
183. רישיון נהיגה דרגה C+E הוא רישיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה –
(1) שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך;
(2) ברכב כאמור בתקנה 182;
(3) בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
183א. רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר וברכב כאמור בתקנה 180.

183ב. רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור בתקנה 184(א)(1) ו-(3), באוטובוס זעיר פרטי.

184. (א) רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג:
(1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג ומספר מקומות הישיבה, על פי רישיונו, אינו עולה על 16 נוסעים למעט הנהג;
(2) במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר;
(3) ברכב כאמור בתקנה 180.
(ב) (בוטלה).
185. רישיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג –
(1) באוטובוס;
(2) ברכב כאמור בתקנות 180 ו-184;
(3) ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג ובטיולית.
186. (בוטלה).
187. (בוטלה).
188. (א) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים.

(ב) (בוטלה).
(ג) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה B לאדם שמלאו לו שבע-עשרה שנים.

189. (א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 179(1) אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך.

(א1) (נמחקה).
(ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 182 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים;
(2) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181(1) במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
(3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
(4) המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 182.
(ג) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 183 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים;
(2) הוא בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 182 תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה;
(3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;
(4) המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 183.
(ד) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 184 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
(2) סיים שמונה כיתות לימוד לפחות;
(3) הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה;
(4) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(5) המציא אישור רפואי כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', מהמכון לבטיחות בדרכים, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי;
(6) עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה כמשמעותה בתקנה 549 וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך;
(7) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 או 181 בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.
(ה) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 185 אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 180 או 181, בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה, ואולם אם הוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 183 כנוסחה ערב תחילת התקנות המתקנות, לא יחולו עליו התנאים האמורים בתקנת משנה (ד)(2), (3) ו-(6) ויהיה פטור מבחינה עיונית.
(ו) (בוטלה).
(ז) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 178 אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה.

(ח) לענין תקנה זו ותקנות 190 ו-203(ב), רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו.
(ט) לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183א אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000.
(י) לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183ב אלא אם כן המבקש –

(1) היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;
(2) סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;
(3) עמד במבחן שליטה.
189א. (בוטלה).
190. רשות הרישוי רשאית לתת היתר –

(1) (נמחקה);
(2) כאמור בתקנה 180(א)(3) אם המבקש –
(א) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;
(ב) מלאו לו 21 שנים;
(ג) הוא תושב ישראל או שניתן לו היתר לפי תקנה 578ב ואישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, ולא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ג1) לעניין היתר לנהיגה באמבולנס – הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, שליטה מלאה בשפה העברית, לרבות קריאה וכתיבה, וכן שליטה בסיסית באנגלית;
(ד) סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי, ולגבי אמבולנסים – שאישר גם משרד הבריאות, ובידו אישור על כך;
(3) כאמור בתקנה 181(3) אם המבקש –
(א) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181 במשך שנתיים לפחות;
(ב) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;
(ג) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ד) סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה ובידו אישור על כך;
(4) (נמחקה);
(5) כאמור בתקנה 177 אם המבקש –

(א) היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 177;
(ב) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(ג) סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו;
(ד) סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי.
ואולם אם היה למבקש היתר לפי תקנה 190(2), יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו-(ג);
(6) כאמור בתקנה 179(4) אם המבקש היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179, סיים קורס נהיגה בטרקטורון לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ועמד בהצלחה במבחן נהיגה מעשי בטרקטורון.
190א. (א) רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען:
טור א' – סוגי הרכב טור ב' – התנאים
(1) מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם רישיון נהיגה לפי תקנה 180
העצמי אינו עולה על 3,500 ק"ג, רכב סיור
(2) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים רישיון נהיגה לפי תקנה 181
מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג,
טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי
עולה על 3,500 ק"ג
(3) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים רישיון נהיגה לפי תקנה 182
מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג
(4) אוטובוס רישיון נהיגה לפי תקנה 181 ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים
(ב) ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 (להלן – הצו), וכן ל-4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב, או על פי אישור מאת הרשות לקצין בטיחות, לגבי הרכב של המפעל שבו הוא מועסק או המופעל על ידו; לעניין תקנה זו, "הרשות", "קצין בטיחות" – כהגדרתם בתקנה 579.
(ג) תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי הצו או הסמכת קצין הבטיחות לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב או הרשות, לפי העניין.
(ד) נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט בפרט 9ב לחלק ג' שבתוספת השניה, אשר יואר בזמן תאורה.
(ה) לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו.
סימן ג': בדיקות רפואיות
191. מבקש רשיון נהיגה ייבדק בהתאם לחלק זה; הבדיקה הרפואית תכלול בדיקת מצבו הגופני והנפשי וכן בדיקות כושר אחרות שתורה רשות הרישוי.
192. (א) הבדיקה תיערך על ידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס.
(א1) בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה:
(1) הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות;
(2) עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה;
(3) עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק;
(4) אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו בתקנה 216, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו – בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק.
(ב) בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה.
193. (א) תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי תקנה 196 יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי.
(ב) לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להעביר את תוצאות הבדיקות לעיונו של רופא או מוסד רפואי שהיא מינתה (בסימן זה – הרופא המוסמך).
193א. רופא במכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות, המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי כאמור בתקנה 15ב(1) ו-(3) לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות רפואיות לפי סימן זה.
194. היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה. הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות כפי שיראה לנכון.
195. (א) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה.
(ב) ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.
195א. (א) ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן – בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו – המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין.
(ב) קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה.
(ג) דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה  מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.
(ד) נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה.
(ה) המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה.
195ב. אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור בסימן זה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה וכאמור בתקנה 15א.
195ג. (א) רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן – הממצאים).
(ב) סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו.

196. (א) בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 182 עד 185 וכן בעל היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 ומורה מוסמך, חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם לסימן זה אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 60 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 70 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.

(ב) בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 70 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 80 שנה, ואחראי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.
(ב1) בעל רישיון נהיגה חייב לעבור בדיקות ראייה כאמור בתקנות 198 עד 201ג בכל פעם שבה הוא מחדש את רישיון הנהיגה שלו אחרי שמלאו לו 40 שנה, כל עוד אין הוא חייב בבדיקות רפואיות לפי תקנות משנה (א) או (ב), לפי העניין.
(ג) על בדיקות כאמור בתקנה זו יחולו הוראות תקנות 191 עד 195ג.

(ד) לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות כאמור בתקנה זו או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רככ, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו.
197. (א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 184 עד 185 או היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190, אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ-40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו-2000 הרץ.
(ב) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה, כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א).
198. (א) בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן (Snellen) כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5.
(ב) חדות הראיה לא תהיה גרועה –
(1) מ-6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 177, 179 ו-180;
(2) מ-6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 178 ו-181 עד 185, או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

199. (א) שדה הראייה לא יפחת –

(1) מ-120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 177, 179 ו-180, גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה (Quadrinopsia),ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת;

(2) מ-140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי תקנות 178, 181 עד 185, או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

(ב) לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל –
(1) מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית;
(2) מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית (Binocular Vision) מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185, או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.
(ג) בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב), תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter) III 4 E ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד).
(ד) בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור בתקנה 195, תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות.

200. (א) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה בתקנה 198.
(ב) ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה (Anisometropia) למבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190, לא יעלה על 4.5 דיאופטריות.

201. (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מחוסר עדשה (Aphakia), לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(1) ו-199(א)(1).

(ב) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185, או למבקש היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190, הסובל מחוסר עדשה לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(2) ו-199(א)(2).

201א. כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת (Pseudophakia) ייבדק על פי האמור בתקנות 198 ו-199 ויעמוד בתנאים האמורים בסימן זה.
201ב. מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה.

201ג. (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה.

(ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190, למבקש הסובל מראייה כפולה.

סימן ד': בחינות
202. מבקש רשיון נהיגה שקיבל אישור רפואי לנהיגה כאמור בסימן ג', יצהיר לפני כל בחינה אם חל או לא חל כל שינוי במצב בריאותו כמפורט בטופס שמילא רופא כאמור בתקנה 192, וכן כי לא נפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה.
203. (א) מבקש רשיון נהיגה ייבחן בהתאם לתקנות אלה בבחינה עיונית ובבחינה מעשית.

(ב) מבקש רישיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 178, אשר בידו רישיון נהיגה לפי תקנה 180, פטור מבחינה עיונית, ואם היה בידו רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שלוש שנים לפחות והוא מבקש רישיון נהיגה לפי תקנה 176, יהיה פטור גם ממבחן התנהגות בדרך בבחינה המעשית.
(ג) מבקש רשיון לפי תקנה 176, אשר עבר את הבחינה המעשית בתלת-אופנוע, רשיונו יוגבל לנהיגה בתלת-אופנוע בלבד.
204. (א) הבחינה תיערך במקום, בזמן וברכב שתורה רשות הרישוי.
(ב) לא תיערך בחינה אלא ברכב שקיים לגבי נהיגתו של הנבחן בו בעת הבחינה ביטוח להנחת דעתה של רשות הרישוי.
(ג) נבחן הנוהג ברכב, כשהוא מלווה על ידי בוחן, פטור מחובת רשיון נהיגה.
(ד) הבחינה באופנוע יכול שתיערך כשהבוחן מלווה עד שלושה נבחנים כאשר הבוחן והנבחנים נוהגים כל אחד באופנוע; לא תיערך בחינה כאמור בתקנת משנה זו אלא אם כל אחד מהנבחנים עמד במבחנים של כושר שליטה ברכב שנערכו במקום שאישרה לכך רשות הרישוי.
(ה) (בוטלה).
205. בבחינה העיונית ייבחן מבקש רשיון נהיגה, בנושאים אלה כולם או מקצתם:
(1) דיני התעבורה;
(2) צורת התמרורים, משמעותם והמודעות המצויות בהם או בקשר להם;
(3) התנהגות בדרך;
(4) אופן פעולת רכב מנועי, חלקיו ומנועיו, השימוש  והטיפול בהם.
206. בבחינה המעשית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בפעולות אלה כולן או מקצתן:
(1) התנעה;
(2) נהיגה ותמרון במצבים שונים;
(3) עצירה לרבות בלימה;
(4) נתינת אותות וסימנים וציות לתמרורים;
(5) התנהגות בדרך;
(6) טיפול ברכב מנועי.
207. (א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 183 ייבחן גם בידיעות על אופן הטענת מטען, הובלתו ופריקתו.

(ב) מבקש רשיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א) וכן מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 184 ו-185 ייבחן גם בכיבוי שריפות ברכב מנועי.

(ג) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 184 ו-185, ייבחן גם בענינים אלה כולם או מקצתם:
(1) ידיעת השפה העברית המדוברת;
(2) ידיעות בשפה הערבית במידה הדרושה למילוי תפקידו כנהג ציבורי;
(3) ידיעת הארץ, ישוביה ומוסדותיה החשובים;
(4) עקרונות התנהגות של נהג ציבורי;
(5) הגשת עזרה ראשונה לנפגעים.
207א. (בוטלה).
208. מי שחייב להיבחן כאמור בסימן זה חייב להמציא לבוחן פרטים מלאים ונכונים או תעודות שיידרש.
209. נכשל מבקש רשיון נהיגה בבחינה, רשאית רשות הרישוי לקבוע את המועד שבו ייבחן שנית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים מיום הבחינה הקודמת.
210. (א) בשעת הגשת הבקשה להיבחן ישלם המבקש את אגרת הבחינה כמפורט בתוספת הראשונה חלק א'.
(ב) לא התייצב המבקש לבחינה, או התייצב ונכשל בה, ונקבע לו מועד נוסף לבחינה, ישלם המבקש אגרת בחינה כאמור בתקנת משנה (א).
(ג) חובת תשלום אגרת בחינה נוספת לפי תקנת משנה (ב) לא תחול בכל אחד מאלה:
(1) הוא לא התייצב לבחינה והודיע לרשות הרישוי לפני מועד הבחינה על אי-התייצבותו למועד שנקבע ונתן סיבה סבירה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, על אי יכולתו להתייצב;
(2) הוא התייצב לבחינה, אך הבחינה לא קויימה בשל תקלות שנתגלו ברכב, בעת הבחינה;
(3) הוא התייצב לבחינה והבחינה נדחתה או לא קויימה על פי הוראות רשות הרישוי.
סימן ה': הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה
211. רשות הרישוי רשאית להזמין בעל רשיון נהיגה להתייצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, לשם –
(1) בירור כושר הנהיגה שלו לרבות פסילתו מהחזיק ברשיון או התנאת תנאים ברשיון;
(2) בירור נסיבות כל עבירה הנוגעת לכושר הנהיגה שלו, ושעליה הורשע;
(3) כל ענין אחר הקשור בכושר הנהיגה שלו וברשיון הנהיגה שבידו, לרבות עניני הסברה והדרכה.
212. (א) רשות הרישוי רשאית בכל עת להזמין בעל רשיון נהיגה לבדיקה רפואית לרבות בדיקת כושר ולבחינה עיונית ומעשית, והוראות חלק זה – למעט תקנה 209 – יחולו על המוזמן כאילו הוא מבקש רשיון נהיגה.
(ב) נכשל בעל רשיון נהיגה בבדיקה או בבחינה, רשאית רשות הרישוי לפסלו מהחזיק רשיון נהיגה או לכלול ברשיון תנאים כאמור בסעיף 53 לפקודה.
(ג) האגרה בעד בדיקה רפואית לפי סימן ג' לפרק השני והאגרה בעד הדרכה בנהיגה לפי סעיף 54 לפקודה, יהיו בשיעורים הנקובים בתוספת הראשונה.
212א. הוזמן בעל רשיון נהיגה לבירור, לבדיקה, לבחינה, לקבלת הסבר או הדרכה בנהיגה, רשאית רשות הרישוי להורות על הפקדת רשיונו עד לסיום הבירור, הבדיקה, הבחינה או ההדרכה, ולתת לו רשיון לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שקבעה ברשיון זמני לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.
212ב. (א) רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור בסעיף 56 לפקודה, לחמש שנים, אם הורשע בכך שבמהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה:
(1) 30 עבירות תעבורה, למעט עבירות חניה;
(2) חמש עבירות מהעבירות המנויות בסעיף 40א(א)(1) לפקודה או בתוספת העשירית לה.
(ב) קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור בתקנה 545, בשינויים המחויבים.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה.
(ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או תקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג.
213. (א) רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה, למעט מי שהוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179, בלבד, שבאותה שנה מלאו חמש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה ויעמוד בהצלחה במבחן בסופו (להלן – השתלמות בנהיגה); תקנה זו תחול גם על מי שקיבל רישיון נהיגה לפי תקנה 216, אם במועד שבו ניתן לו הרישיון, חלפו פחות משנתיים מיום שקיבל לראשונה רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562.
(ב) משתתף בהשתלמות בנהיגה שנעדר מעל 20% משעות הלימוד שבה, או שנכשל שלוש פעמים במבחן שבסופה, יראו אותו כמי שלא עבר את ההשתלמות; על אף האמור בתקנת משנה זו, רשאית רשות הרישוי לפטור בעל רישיון נהיגה מנוכחות בהשתלמות אם שוכנעה כי אין הוא מסוגל להשתתף בה עקב מגבלה גופנית או כי אין הוא מבין את השפות שבהן היא מתקיימת, ובלבד שתורה על תנאים לפטור שיבטיחו כי מי שניתן לו פטור כאמור, ילמד באופן אחר את התכנים הנלמדים בה.
(ג) רשות הרישוי לא תחדש רשיונו של בעל רשיון נהיגה  כמשמעותו בתקנת משנה (א), במועד חידוש הרשיון שיחול לאחר שהוזמן כאמור, אלא אם כן הציג אישור כי עבר השתלמות בנהיגה.
(ד) רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א) מלקבל השתלמות בנהיגה אם קיבל הדרכה אחרת בנהיגה על פי התקנות.
(ה) (נמחקה).
213א. (א) בתקנות 213א עד 213ח –
"בעל רישיון נהיגה" –
(1) נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודת התעבורה, למעט נוהג חדש שהוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179 ;
(2) בעל רישיון נהיגה לפי תקנות 182, 183, 184 לנהיגת רכב ציבורי ו-185, בעל היתר לפי תקנות 84(ה) או 190(2) ו-(3) לתקנות העיקריות או בעל היתר לפי תקנה 7 לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000;
"משתלם" – בעל רישיון נהיגה המבקש להשתלם בהשתלמות מעשית.
(ב) בעל רישיון נהיגה יעבור השתלמות מעשית בנהיגה (להלן – השתלמות מעשית), בהתאם לתכנית שתכין רשות הרישוי ובמגרש שאישרה לכך ופרסמה לגביו הודעה.
(ג) בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יעבור השתלמות מעשית לאחר תום שישה חודשים מיום שנעשה נוהג חדש וכל עוד הוא נוהג חדש; בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(2) יעבור השתלמות מעשית מדי חמש שנים.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הרישוי תהיה רשאית להתיר לחייל לעבור את ההשתלמות המעשית במהלך 30 חודשים מיום שהחייל נעשה נוהג חדש, אם הוגשה בקשה לגביו על ידי רשות הרישוי מטעם צבא הגנה לישראל.
(ה) רשות הרישוי לא תחדש את רישיונו של בעל רישיון נהיגה אלא אם כן עבר השתלמות מעשית לפי תקנות אלה.
213ב. רשות הרישוי תאשר מגרש לקיום השתלמות מעשית (להלן – המגרש), לאחר שיוכיח מבקש האישור להנחת דעתה, כי התקיימו כל אלה:
(1) המגרש תואם את המפרט הטכני שערכה והעמידה לעיון הציבור;
(2) מבקש האישור התקשר להעסקתם של מנהל מקצועי ומדריכים שהוסמכו בהתאם לתקנות אלה;
(3) בחזקתו של מבקש האישור כלי רכב שישמשו את המשתלמים בהשתלמות מעשית, וקיימת לגביהם תעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת הביטוח וביטוח לכיסוי סיכוני צד שלישי להנחת דעתה של רשות הרישוי, הכוללים שימוש בכלי הרכב להשתלמות מעשית;
(4) לא נתקיים במבקש האישור האמור בתקנה 15ב(1) עד (3), ואם היה מבקש האישור תאגיד, לא נתקיים בבעלי התאגיד האמור בתקנה 15ב(1) עד (3).
213ג. (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מדריך בהשתלמות מעשית, למבקש שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(2) הוא בעל רישיון להוראת נהיגה או מחזיק בידו תעודת בוחן נהיגה שנתנה רשות הרישוי;
(3) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(4) הוא בעל רישיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש להדריך בהשתלמות מעשית בתקופה של 5 שנים לפחות, ועמד במבחן שליטה בו; על אף האמור בפסקה זו, רשאי בעל רישיון נהיגה לפי תקנות 180, 181, 182 או 183 לשמש מדריך בהשתלמות מעשית לבעל רישיון נהיגה לפי תקנה 184 לנהיגת רכב ציבורי;
(5) סיים קורס למדריכים בהשתלמות מעשית ועמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי על פי המלצת ועדת החריגים האמורה בתקנה 213ה, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח להנחת דעתה כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם הדרכה בהשתלמות מעשית.
(ג) תפקידי מדריך בהשתלמות מעשית הם כלהלן:
(1) לוודא כי נתקיימו במשתלם הוראות תקנה 213ו;
(2) לערוך את ההשתלמות המעשית לפי תכנית הלימודים שהכינה רשות הרישוי.
213ד. (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מנהל מקצועי של מגרש למבקש שנתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(2) הוא בעל הסמכה למדריך בהשתלמות מעשית לפי תקנה 213ג;
(3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי להנחת דעתה של רשות הרישוי;
(4) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(5) מחזיק בידו אחת או יותר מהתעודות האלה: כתב הסמכה לניהול מוסך במכונאות רכב כמשמעותו בסעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970, שמאי רכב כמשמעותו בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980, בוחן רכב כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה כמשמעותו בתקנה 251 או קצין בטיחות בתעבורה כהגדרתו בתקנה 579.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי, על פי המלצת ועדת החריגים האמורה בתקנה 213ה, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם ניהול מקצועי של מגרש.
(ג) תפקידי מנהל מקצועי של מגרש הם כלהלן:
(1) לפקח על עריכת ההשתלמות המעשית לפי תכנית ההשתלמות שהכינה רשות הרישוי;
(2) לפקח על קיום התנאים האמורים בתקנה 213ב;
(3) לפקח על תקינות וכשירות כלי הרכב שבחזקת המגרש בהתאם להוראות כל דין;
(4) לערוך השתלמויות מקצועיות למדריכים במגרש, לפי הוראות רשות הרישוי;
(5) לברר תלונות שהוגשו בכל הקשור להשתלמות מעשית.
213ה. (א) רשות הרישוי תמנה ועדת חריגים בת 5 חברים כלהלן:
(1) שני נציגים של משרד התחבורה, שאחד מהם ישמש יושב ראש הועדה;
(2) נציג של האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;
(3) נציג הארגון של מורים לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של מורים לנהיגה;
(4) נציג ציבור.
(ב) ועדת החריגים תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה.
(ג) ועדת החריגים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצתה בדבר מתן פטור כאמור בתקנות 213ג(ב) או 213ד(ב), לפי הענין.
213ו. לא תבוצע השתלמות מעשית אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) רישיון הנהיגה של המשתלם הוא בר תוקף;
(2) לרכב שבו מתבצעת השתלמות מעשית יש רישיון רכב תקף וביטוח כאמור בתקנה 213ב(3).
213ז. (א) רשות הרישוי רשאית למנות מפקח מטעמה שיהיה רשאי –
(1) להיכנס בכל עת למגרש, לבקש הצגת כל מסמך או קובץ מחשב וכל פרט אחר הנוגע להפעלת המגרש;
(2) לזמן בכל עת את בעל המגרש, המנהל המקצועי של המגרש או מדריך בהשתלמות מעשית לבירור כל ענין הנוגע לביצוע ההשתלמות המעשית.
(ב) רשות הרישוי רשאית לבטל, להתלות, לסרב לחדש או להתנות תנאים באישורו של מגרש, או בהסמכתו של מנהל מקצועי של מגרש או מדריך בהשתלמות מעשית אם –
(1) הופרו הוראות תקנות אלה או הוראות כתב ההסמכה;
(2) חל שינוי בפרט מן הפרטים אשר בהסתמך עליו ניתן האישור או כתב ההסמכה, או שנתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים בעת מסירתם.
213ח. אישור מגרש לפי תקנה 213ב או הסמכה לפי תקנות 213ג ו-213ד יהיו לתקופה של 5 שנים, אלא אם כן החליטה רשות הרישוי אחרת במקרה מסוים מראש.
214. הזמנה תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת שנרשמה במאגר נתוני הנהגים של רשות הרישוי, ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום שבעה ימים משליחתה, אלא אם כן הכתובת הרשומה כאמור יסודה בטעות של רשות מרשויות המדינה.
215. (א) בעל רשיון שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם נתן לרשות הרישוי, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי-יכלתו להתייצב.
(ב) לא התייצב בעל רשיון שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) ולא נתן לרשות הרישוי סיבה סבירה לאי יכלתו להתייצב, רשאית רשות הרישוי להתלות את תוקף רשיון הנהיגה שלו עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה.
סימן ו': המרת רישיון נהיגה

216. (א) רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, שהוא בר תוקף, ושדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות בתקנות 176 עד 185, ריישון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה הלאומי שלו, אם נתקיימו בו אלה:
(1) אם הוא –
(א) נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן – עולה חדש) – הוא הגיש את בקשתו בתוך שלוש שנים מיום עלייתו;
(ב) תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל, שישה חודשים רצופים לפחות לאחר קבלת הרישיון הלאומי – הוא הגיש את בקשתו בתוך שנה מיום שובו לישראל;
(ג) תושב מדינת חוץ – הוא הגיש את בקשתו בעת שהיתה ברשותו אשרת שהייה בישראל שהיא בת-תוקף, ובלבד שרשות הרישוי לא תיתן לו רישיון נהיגה אלא לפי תקנות 176 עד 181.
(2) עומד בתנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;
(3) עמד בבדיקות ראיה כאמור בתקנות 198 עד 201ג, אלא אם כן הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, שעליו לעמוד גם בבדיקות רפואיות לפי תקנות 191 עד 197;
(4) לענין הדרגות המנויות –
(א) בתקנות 176 עד 181, עמד גם במבחן שליטה ולענין הדרגה המנויה בתקנה 181, עמד גם בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 191 עד 197;
(ב) בתקנות 182 עד 185, נתקיימו בו גם כל אלה:
(1) עמד בבדיקות רפואיות כאמור בתקנות 191 עד 197;
(2) עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי תקנות 203 עד 207 ו-209;
(ג) בתקנות 181 עד 187 –
(1) הוא אף סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשותה רישוי ועמד בבחינות ונתמלא בו האמור בתקנה 189(ד)(3);
(2) לא נתמלא בו האמור בתקנה 15ב.
(ב) לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור בתקנות 191 עד 210.
(ג) בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט בפרט 2א בחלק א' לתוספת הראשונה.
(ד) רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א), כולו או חלקו, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) לא חידש רישיון נהיגה שניתן לו לפי הפקודה;
(2) הוא אזרח חוץ, בעל רישיון נהיגה לאומי תקף, המבקש להמיר רישיון נהיגה בדרגות המנויות בתקנות 176 עד 178 ו-180, ובתנאי שהוא נמנה עם אחד מאלה:
(א) הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ;
(ב) ארגון האומות המאוחדות;
(ג) נציגות קרן המטבע הבין-לאומי או הבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח;
(ד) ארגון בין-לאומי אחר – בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983;
(3) רישיון הנהיגה הלאומי שברשותו ניתן לו מאת מדינה או גוף מדיני אחר כמפורט בתוספת השתים עשרה אשר בינו לבין ישראל קיימת אמנה בנושא המרת רישיונות נהיגה, וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה באותה אמנה.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תיתן רשות הרישוי רישיון למבקש שבידו רישיון נהיגה כאמור בתקנה 578א.
217. (בוטלה).
217א. (בוטלה).
218. רשות הרישוי רשאית לפטור בהיתר בכתב, באופן כללי או למקרה מסויים, מתחולת כל תקנה מתקנות חלק זה, ולקבוע בו תנאים, לבטלו או לשנות תנאיו.
סימן ז': אגרות רשיון נהיגה
219. (א) אגרה בעד רשיון נהיגה או חידוש רשיון נהיגה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה של חלק א'.
(ב) מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה, ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו לבנק מורשה על פי דין, לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי.

(ג) מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה, אשר התקיים בו האמור בתקנה 174(ב), לא ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו, אלא לפי אישור רשות הרישוי.

220. (א) נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת-חוץ או פקיד המועסק על ידי נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת-חוץ, שהם אזרחי חוץ ושאינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה, ובלבד שאותה מדינה מעניקה פטור מקביל.
(ב) נציג של ארגון האומות המאוחדות או אדם המועסק בשליחות מטעם ארגון האומות המאוחדות וכן פקיד המועסק על ידי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי-חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה.
(ג) (בוטלה).
220א. הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי שבעל רשיון נהיגה אינו מסוגל עוד מחמת נכות לנהוג ברכב או נפטר בתקופת תקפו של הרשיון, רשאית היא לבטל את הרשיון ולהחזיר למי שזכאי לכך את האגרה בשיעור של 1/12 מן האגרה ששולמה בעדו, בעד כל חודש של יתרת תקופת תקפו.
פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה
סימן א': תלמיד נהיגה
221. (א) לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא לאחר שמלאו לו –

(1) שש עשרה שנים –

(א) אם הוא לומד לנהוג באופנוע כאמור בתקנה 176 ובלבד שהמציא למורה הנהיגה הסכמה בכתב של הורו או אפוטרופסו ללימוד הנהיגה, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים;
(ב) אם הוא לומד לנהוג במכונה ניידת;
(ג) אם הוא תלמיד במגמת מכונאות רכב בבית ספר מקצועי שאישרה, לצורך זה, רשות הרישוי ונתנה לו היתר ללמוד נהיגה.
(2) שמונה-עשרה שנה – אם הוא לומד לנהוג ברכב אחר;
(3) (בוטלה).
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), רשאי אדם ללמוד נהיגה ברכב מנועי –
(1) כאמור בתקנה 180(א) לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי;

(2) שבע עשרה שנה לגבי תקנה 181(א)(1), ובלבד שלא יינתן רשיון נהיגה לפי התקנה האמורה אלא אם מלאו למבקש שמונה עשרה שנים.

(ג) (1) מבקש רשיון נהיגה לא ייבחן בבחינה המעשית כאמור בתקנות 206 ו-207, אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים אם הוא מבקש רשיון לפי תקנה 180, ושבע עשרה שנים וחצי אם הוא מבקש רשיון לפי תקנה 181;

(2) על אף האמור בפסקה (1), מבקש המיועד לשירות בטחון כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, ואושר כי הוא נתקבל להכשרה קדם-צבאית בנהיגת רכב כבד וכי הוא לומד נהיגה אצל מורה מטעם צבא-הגנה לישראל, לא ייבחן כאמור בתקנות 202 עד 210 אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים.
(ג1) מבקש רישיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 178 רשאי להיבחן בבחינה העיונית, כאמור בתקנה 205, שישה חודשים לפני הגיל המוקדם ביותר שבו הוא רשאי להיבחן בבחינה המעשית כאמור בתקנה 206 ואולם אם הבחינה העיונית נערכת במסגרת בית ספרו בסיום לימודי חינוך תעבורתי שאישרה רשות הרישוי – אם מלאו לו 16 שנים.
(ד) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנה 179 רשאי ללמוד נהיגה בטרקטור אם מלאו לו חמש-עשרה שנים.
221א. מי שאיננו תושב ישראל, לא ילמד נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת רכב בדרך ולא ייבחן בבחינת נהיגה עיונית או מעשית, אלא אם כן יש בידו אשרה תקפה לשהייה בישראל.
222. לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא אם נבדק לפי סימן ג' לפרק השני וקיבל אישור רפואי לנהיגה.

223. (א) לא ידריך אדם ולא יורה נהיגה בבית ספר אלא למי שנתמלאו בו הוראות התקנות 221 עד 222.
(ב) לא ידריך אדם באופנוע ולא יורה נהיגה באופנוע אלא אם המדריך או המורה וכן המתלמד, הכל לפי הענין, חובשים קסדת מגן מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

(ג) המורה נהיגה ברכב בבית ספר או המדריך אדם בנהיגה אחראי לקיומן של תקנות אלה בשעת ההוראה או ההדרכה.
סימן ב': בתי ספר לנהיגה
224. בקשת רשיון להחזקת בית ספר ולניהולו לפי סעיף 15 לפקודה (להלן – רשיון בית ספר) תוגש לרשות הרישוי שבמחוזה מבקשים להקים את בית הספר.
225. (א) לא יינתן רשיון בית ספר אלא לאחר שהמבקש הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי עומדים לרשותו:
(1) מקום מתאים למשרד, למתן שירותים של בית ספר לנהיגה, להוראה עיונית ולהחניית הרכב של בית הספר, ובלבד שלא יהא בו מטרד או הפרעה לסדרי התנועה או לבטיחותה ולא יתנהל בו עסק אחר מלבד הוראת נהיגה;
(2) כלי רכב רשומים על שמו או על שם מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר או על שם חברת החכר ובלבד שהחוכר הוא המבקש או מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר ופרטיו נרשמו ברישיון הרכב, מן הסוג המתאים להוראת נהיגה בבית ספר לנהיגה למי מפרטים שקבעה רשות הרישוי ומותקנים בהם מיתקנים וציוד אחר שדרשה רשות הרישוי כדי להבטיח למי שמורה נהיגה בשעת ההוראה או לבוחן נהיגה בשעת הבחינה את השליטה המלאה ברכב;
(3) המיתקנים והציוד הדרושים לצרכי הוראה;
(4) מנהל מקצועי שרשות הרישוי נתנה לו היתר לניהול בית ספר שיעמוד לרשות בית ספר אחד בלבד.
(ב) לא נתקיים במבקש האמור בתקנה 15ב(1) עד (3), ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא נתקיים האמור בתקנה 15ב(1) עד (3).
225א. (א) לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים עיוניים בנהיגת טרקטור, אלא לאחר שהמבקש הוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה:
(1) מקום ומשרד מתאימים ללימודים עיוניים לנהיגת טרקטורים;
(2) מיתקנים וציוד הדרושים להוראה העיונית;
(3) מנהל מקצועי שמינתה לכך רשות הרישוי.
(ב) לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים מעשיים בנהיגת טרקטור אלא אם המבקש הוכיח לרשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה:
(1) מגרש אימונים במקום מתאים שאישרה לכך רשות הרישוי;
(2) טרקטורים וגרורים מסוג ובמספר שתקבע רשות הרישוי;
(3) מנהל מקצועי שניתן לו היתר מאת רשות הרישוי;
(4) מקום מתאים למשרד בית הספר;
(5) מיתקנים וציוד הדרושים להוראת נהיגה בטרקטורים.
225ב. אגרה בעד רשיון בית ספר לנהיגה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה חלק ב' וכאמור בתקנה 15א.
226. רשות הרישוי רשאית לאשר את המנהל המקצועי או לסרב לאשרו, או להגביל ברשיון את המספר והסוג של כלי הרכב שיורשו לבית הספר ולקבוע בו את אזור פעולתו.
227. (א) ניתן רשיון בית ספר לתאגיד – לא ייעשה כל שינוי בתאגיד על ידי הוספה או החלפה של חבר או שותף, או על ידי העברת השליטה בתאגיד או על ידי העברה, הוספה, חלוקה חדשה של זכויות או על ידי ביטול, העברה או הקצאה חדשה של מניות, בין חברי התאגיד לבין עצמם או ביניהם לבין מי שאינו חבר התאגיד – אלא בהסכמה בכתב ומראש מאת רשות הרישוי.
(ב) ניתן רשיון בית ספר לתאגיד שהשליטה בו היתה בידי תאגיד אחר או שהיו מניות ממניותיו בידי תאגיד אחר, יחולו הוראות תקנת משנה (א) גם על התאגיד האחר.
228. לא יעביר אדם רשיון בית ספר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להחזיק או לנהל בית ספר על פי רשיון זה, אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי.
229. בעל רשיון בית הספר יחזיקו במקום בולט בבית ספרו.
230. (א) רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הוראת נהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקום ואופן ציונם על הרכב.
(ב) קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך המשתמש ברכב לסמן את הרכב כאמור בשעת הוראת נהיגה.
(ג) לא יסמן אדם רכב בסימן היכר כאמור, ולא ינהג ברכב הנושא סימן היכר כאמור בזמן שאין מורים בו נהיגה.
231. בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי לשם בדיקה ובקורת, בכל עת שתדרוש ובכל מקום שתקבע, את הרכב והציוד המשמשים לצרכי הוראת נהיגה בבית ספרו.
232. רשות הרישוי, או מי שהוסמך על ידיה לצורך זה (להלן – המבקר), רשאית בכל עת סבירה להיכנס לכל בית ספר לשם –
(1) בדיקת הרכב, הציוד והמיתקנים ובקורת עליהם;
(2) בקורת שיטות ההוראה;
(3) בקורת הרשיונות הנדרשים לפי תקנות אלה וכל דבר הנוגע לפיקוח על בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה.
233. (א) לא מצאה רשות הרישוי או המבקר את בעל בית הספר או את מנהלו המקצועי במשרד בית הספר, יתייצב בעל בית הספר או מנהלו המקצועי במקום או במועד שקבעו.
(ב) הודעה הקובעת מועד ומקום כאמור, יראו אותה כאילו נמסרה בתום שבעה ימים מיום שליחתה, אם נשלחה בדואר רשום לפי המען שברשיון בית הספר.
234. (א) לא יעסיק בעל בית ספר בהוראת נהיגה אלא מורה מוסמך ולא ירשה למי שאינו מורה מוסמך להורות נהיגה בבית ספרו.
(ב) לא יעסיק בעל בית ספר מורה מוסמך בהוראת נהיגה אלא באותו סוג רכב שהמורה הורשה להורות בו לפי הרשיון להוראת נהיגה שניתן לו על פי סעיף 15 לפקודה.
(ג) לא יעסיק בעל בית ספר בהוראה עיונית אלא מורה מוסמך שקיבל מאת רשות הרישוי היתר להוראה עיונית.
235. (א) רשות הרישוי רשאית לקבוע לבית ספר תכנית למודים.
(ב) קבעה רשות הרישוי תכנית לימודים כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך להורות נהיגה לפי התכנית, אך מותר להם להוסיף על התכנית.
235א. (א) הוראת נהיגה מעשית באופנוע תיעשה בשני שלבים.
(ב) בשלב הראשון ילמד התלמיד שליטה באופנוע כשהלימוד נעשה במגרש שהוכשר לצורך זה או במקום אחר כשאין בלימוד בו כאמור כדי להפריע או לסכן עוברי דרך ואושר על ידי רשות הרישוי; בסיום שלב זה ייבחן התלמיד בדרך שתורה רשות הרישוי על ידי מורה מוסמך או על-ידי המנהל המקצועי של בית הספר שבו הוא לומד.
(ג) בשלב השני ילמד התלמיד התמצאות בתנועה בדרך, ובלבד שלא ילמד מורה מוסמך תלמיד בשלב השני אלא אם התלמיד עמד בהצלחה בבחינה כאמור בתקנת משנה (ב).
(ד) הוראת הנהיגה בשלב השני כאמור בתקנת משנה (ג) יכול שתיעשה כשהמורה מלווה עד שלושה תלמידים כאשר המורה והתלמידים נוהגים כל אחד באופנוע.
(ה) (נמחקה).
236. (א) לא יורה אדם נהיגה ולא ירשה בעל בית ספר להורות נהיגה בבית ספרו אלא ברכב שאושר בכתב לצורך זה על ידי רשות הרישוי.
(ב) לא יינתן אישור אלא לרכב שקיים לגביו ביטוח סיכוני צד שלישי, להנחת דעת רשות הרישוי, שתוקפו כתקופת תוקף האישור.
236א. (בוטלה).
237. הוכח לרשות הרישוי שמשתמשים בבית ספר ברכב שאינו מתאים, או שחדל להתאים, לתנאים המפורשים בתקנה 225(א)(2), רשאית היא, בצו שיישלח לבעל בית הספר בדואר רשום, להפסיק את תקפו של האישור שניתן לגבי אותו רכב; ניתן צו כאמור, יחזיר בעל בית הספר לרשות הרישוי את האישור תוך 5 ימים מיום שנשלח אליו הצו.
238. בעל בית ספר שקיבל צו כאמור יפרק מיד את המיתקנים המיוחדים שברכב המשמשים להוראת נהיגה וימסור על כך הודעה בכתב לרשות הרישוי עם החזרת האישור כאמור בתקנה 237.
239. כל עוד הצו האמור בתקפו לא ישתמש בעל בית ספר ברכב שלגביו ניתן הצו לצורך הוראת נהיגה ולא ירשה לאחר להשתמש בו כאמור.
240. תוקנו הפגמים שבגללם ניתן הצו, רשאית רשות הרישוי לבטל את הצו ולהחזיר את האישור לבעל בית הספר.
241. בעל בית ספר ינהל ספר רישום ערוך יום-יום, בצורה שקבעה רשות הרישוי, ובו יצויין לגבי כל תלמיד לחוד –
(1) שמו, מענו וגילו;
(2) תוצאות הבדיקה הרפואית בה עמד;
(3) מועד התחלת הלימודים;
(4) מספר השיעורים, סדרם ותמציתם;
(5) מועד סיום הלימודים;
(6) פרטי הבחינות שנבחן ותוצאותיהן.
242. בעל בית ספר חייב להמציא לרשות הרישוי או למבקר את ספר הרישום בכל עת שיידרש.
243. בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי דו"חות, הודעות, פרטים או מסמכים אחרים הנוגעים לפעולות בית הספר ככל אשר רשות הרישוי תדרוש ממנו וימסור פרטים נכונים ומלאים ותשובות נכונות ומלאות ככל שיידרש.
244. (א) בעל בית ספר יתן לרשות הרישוי לגבי כל אדם שלמד בבית-ספרו, עם גמר הלימוד או הפסקתו, תעודה בצורה שקבעה רשות הרישוי ובה יצויין:
(1) שם בית הספר ושמות מוריו שאצלם למד;
(2) סוג הרכב עליו למד ומספר רשיון ההחזקה של הרכב;
(3) מספר השיעורים שקיבל וסדרם;
(4) מועדי תחילת הלימודים וסיומם;
(5) תוצאות הבחינות שנערכו בבית הספר בהן נבחן.
(ב) התעודה תהיה חתומה על ידי בית הספר ומנהלו המקצועי.
(ג) לא יידרש כל תשלום או תמורה בעד מתן תעודה כאמור.
סימן ג': מורים מוסמכים
245. (א) בקשה למתן רשיון להוראת נהיגה לפי סעיף 16 לפקודה או היתר להוראה עיונית כאמור בתקנות 234(ג) ו-245(ב) או היתר לניהול מקצועי כאמור בתקנה 225(א)(4) תוגש לרשות הרישוי.
(ב) לא יעסוק אדם בהוראה עיונית אלא אם קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי.
246. (א) הבחינות למורים מוסמכים ייערכו על ידי רשות הרישוי או מי שהסמיכה לכך והן יתקיימו במועד ובמקום שקבעה רשות הרישוי.
(ב) כל בחינה יכול שתיערך שלבים שלבים שכל אחד מהם יהיה במועד אחר.
(ג) בעד הבחינות לפי סימן זה ישולמו האגרות המפורטות בחלק ב' של התוספת הראשונה.
247. (א) על המבקש רשיון להוראת נהיגה ברכב מנועי, למעט טרקטור לעמוד בתנאים אלה:
(1) מלאו לו 21 שנה;
(2) הוא תושב ישראל;
(3) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(4) המציא אישור שכושר הראיה שלו בשתי העיניים הוא כאמור בתקנות 198(ב)(2) ו-199(א)(2) ואישור רפואי כאמור בתקנות 192 ו-193;
(5) סיים שתים עשרה שנות לימוד;
(6) עמד בהצלחה בבחינות שנקבעו או אושרו על ידי רשות הרישוי בנושאים שלהלן:
(א) מבחני התאמה;
(ב) מבחני ידע בנושאים: גיאומטריה, מתמטיקה, פיסיקה ועברית, ברמה של עשר שנות לימוד בהתאם לתכנית מאושרת על ידי משרד החינוך והתרבות;
(7) הוא בעל רשיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש רשיון הוראה, והוכיח, בדרך שהורתה רשות הרישוי, את כושר נהיגתו ברכב האמור להנחת דעתה;
(8) היה לו רשיון נהיגה במשך שלוש שנים לפחות לרכב מהסוג שלגביו מבוקש רשיון ההוראה.
(ב) הוראות תקנת משנה (א), למעט פסקה (6), יחולו גם לגבי מבקש רשיון הוראה לטרקטור.
(ג) (בוטלה).
248. (א) לא יינתן רשיון להוראה אלא אם המבקש –
(1) הוא בוגר בית ספר להכשרה מקצועית למורים מוסמכים לנהיגה אשר אושר על ידי רשות הרישוי ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה;
(2) עמד בהצלחה בבחינות למורים מוסמכים בגמר הלימודים בבית הספר, בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על-ידי רשות הרישוי;
(3) לא הועסק במשרד הרישוי במשרד התחבורה בתקופה של שנה אחת שקדמה למתן הרשיון.
(ב) רשיון הוראה לטרקטור לגבי מבקש אשר אינו ממלא אחר האמור בתקנת משנה (א), יינתן לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או שאושרה על ידי רשות הרישוי.
(ג) (1) מבקש היתר להוראה עיונית, אשר נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל היתר להוראה עיונית;
(2) מבקש היתר להוראה עיונית, אשר לא נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל רשיון להוראה עיונית לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי.
249. (בוטלה).
250. (א) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש רשיון מן התנאים המפורטים בתקנות 247 ו-248, כולן או מקצתן, אם הוא עולה חדש או תושב חוזר ועסק כמורה לנהיגה בחוץ לארץ.
(ב) רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבקש רשיון אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד בוחן נהגים או מורי נהיגה ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת נהגים או מורי נהיגה, בתקופה של לפחות 5 שנים לפני מועד הגשת הבקשה ובהמלצת מנהל המשרד, מן התנאים המפורטים בתקנות 247 ו-248, כולן או מקצתן, למעט התנאי האמור בתקנה 248(א)(3).
(ג) רשות הרישוי רשאית פטור מן התנאים המפורטים בתקנות 247 ו-248, כולם או מקצתם, למעט התנאים האמורים בתקנות 247(א)(3) ו-248(א)(3), מבקש רישיון שעסק בפועל בהוראת נהיגה בצבא הגנה לישראל (להלן – מורה נהיגה צבאי), במשך שתים עשרה שנים שהחלו אחרי יום כ"ו בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002) או אם נתקיימו בו אלה:
(1) שימש מורה נהיגה צבאי במשך שתים עשרה שנים לפחות שהסתיימו לא לפני יום י"ט באב התשנ"ט (1 באוגוסט 1999) או שימש מורה נהיגה צבאי במשך שמונה שנים לפחות שתחילתן לא יאוחר מיום כ"ג באב התשס"ב (1 באוגוסט 2002);
(2) סיים בהצלחה קורס הסבה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי; אם שימש מורה נהיגה צבאי במהלך אחת התקופות האמורות בפסקה (1), כולה או מקצתה, לתלמידים שהיו בעלי רישיון נהיגה – סיים בהצלחה קורס השלמה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי.
(ד) רישיון כאמור בתקנת משנה (ג) יהיה מן הסוג התואם את דרגת רישיון הנהיגה הגבוהה ביותר שבהוראתה עסק מורה הנהיגה הצבאי במשך שנתיים לפחות.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג)(1), רשאית רשות הרישוי ליתן פטור כאמור בתקנת משנה (ג), כולו או מקצתו, למי ששימש מורה נהיגה צבאי במשך שש שנים לפחות ועיסוקו כמורה נהיגה צבאי הופסק על ידי צבא הגנה לישראל לאחר כ"ג באב התשס"ב (1 באוגוסט 2002).
250א. לא יורה בעל רשיון להוראת נהיגה אלא במסגרת בית ספר לנהיגה בעל רשיון בר תוקף על פי סימן ב' לפרק זה.
סימן ד': מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה
251. (א) על המבקש היתר לניהול מקצועי של בית ספר להוראת נהיגה ברכב מנועי לעמוד בתנאים אלה ולא יינתן לו היתר לניהול מקצועי אלא אם קיימים בו תנאים אלה:
(1) הוא מחזיק ברשיון להוראת נהיגה ועסק למעשה בהוראת נהיגה באותו סוג רכב שלגביו מבוקש ההיתר לניהול מקצועי במשך שלוש שנים לפחות שקדמו להגשת הבקשה;
(2) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(2א) סיים 12 שנות לימוד;
(3) אושר בידי ועדת בוחנים כאמור בתקנה 252;
(4) סיים בהצלחה קורס למנהלים מקצועיים של בית ספר לנהיגה שאישרה רשות הרישוי בהתאם לתכנית לימודים  שאושרה;
(5) עמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה בגמר הלימודים בבית הספר.
(ב) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש היתר לניהול מקצועי, אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד של רב בוחן ראשי או רב בוחן או מפקח על בתי ספר לנהיגה ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת מורי נהיגה או נהגים, מן התנאים המפורטים בתקנה זו, כולן או מקצתן.
252. (א) ועדת בוחנים כאמור בתקנה 251(א)(3) תהיה של ארבעה חברים, והם:
(1) המפקח הארצי על בתי ספר לנהיגה שבמשרד התחבורה;
(2) מנהל משרד הרישוי שבמחוזו הוגשה הבקשה, ובהעדרו – המפקח על בתי ספר לנהיגה באותו מחוז;
(3) (נמחקה);
(4) נציג האגף להכשרה מקצועית שבמשרד העבודה והרווחה;
(5) נציג הארגון של בתי ספר לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של בתי ספר לנהיגה.
(ב) ועדת הבוחנים תשב בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה והוא ישמש יושב ראש הועדה.
(ג) ועדת הבוחנים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצותיה לענין התאמת המבקשים להשתתף בקורס למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה.
252א. אלה תפקידי המנהל המקצועי:
(1) לפקח על כך שהמורים המלמדים בבית הספר ימלאו אחר הוראות פקודת התעבורה והתקנות לפיה (להלן – דיני התעבורה) והוראות רשות הרישוי שהיא העבירה אליו;
(2) לפקח על כך שהרכב של בית הספר או המופעל בידיו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה;
(3) לפקח על ביצוע שיטת ההוראה ותכנית הלימודים שקבעה רשות הרישוי;
(4) בירור תלונות של תלמידים בבית ספר בענין לימוד הנהיגה והוראתה בידי מורים בבית הספר.
סימן ה': הוראות כלליות
253. (א) מורה מוסמך או מנהל מקצועי ייבחנו בחינה נוספת כל אימת שתדרוש רשות הרישוי אם היא משוכנעת שהדבר דרוש מטעמי בטיחות הציבור או יעילות ההוראה; לא התייצב לבחינה או נכשל בה רשאית רשות הרישוי לבטל את רשיונו או להתלותו עד שיתמלאו התנאים שתקבע.
(ב) רשות הרישוי רשאית להזמין מורה מוסמך או מנהל מקצועי להתייצב במקום ובמועד שתקבע לשם קבלת הדרכה, אם לדעתה הדבר דרוש להשלמת ידיעותיו של המורה.
254. (א) רשיון או היתר שניתן או חודש בהתאם לפרק זה יהיה לתקופת תקפו של רשיון הנהיגה של המבקש רשיון הוראה או היתר (להלן בתקנה זו – מבקש).

(ב) רשות הרישוי רשאית לקבוע ברשיון הנהיגה של המבקש את הרשיון או ההיתר שניתן לפי פרק זה, ובלבד שהאגרה שתשולם בעד רשיון הנהיגה תכלול גם את האגרה בעד הרשיון או ההיתר שניתנו לפי פרק זה.
(ג) מורה מוסמך יחזיק ברשותו בשעת הוראת נהיגה את רשיון ההוראה ואת רשיון הנהיגה שלו.
(ד) מורה מוסמך שנפסל מהחזיק ברשיון נהיגה – בטל רשיון הוראת הנהיגה שלו לגבי אותה תקופה בה הוא פסול מהחזיק ברשיון נהיגה, בכפוף לתנאים שקבעה רשות הרישוי.
סימן ו': הדרכה
255. (א) לא ידריך אדם בנהיגה אלא לפי היתר לכך מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ב) בעל היתר יחזיק אותו ברשותו בשעת ההדרכה ברכב.
256. (א) לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה נפסל מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשע על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש.
(ב) לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אלא בסוג הרכב שיש לו רשיון עליו ושבו נהג למעשה במשך שלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לו רשיון נהיגה לרכב כזה באותה תקופה.
(ג) (בוטלה).
257. רשות הרישוי רשאית, בין היתר, לדרוש התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר.
258. לא ידריך אדם בנהיגה אלא ברכב, שקיים עליו ביטוח, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקופת תקפו היא כתקופת תקפו של היתר ההדרכה.
259. לא ידריך אדם בנהיגה אלא אם מלאו לו 21 שנה.
260. (א) לא ידרוש אדם ולא יקבל, לא יתן ולא יציע שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה להרשות למורה מוסמך, במקרה מסויים, לקבל שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה.
261. (א) רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הדרכה בנהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקומם ואופן ציונם על הרכב.
(ב) קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב המדריך לסמן את הרכב לזמן הדרכה כאמור; לא ינהג אדם ברכב המסומן כאמור אלא בזמן שמדריכים בו.
262. לא ילמד אדם נהיגה אצל מדריך שלא נתמלאו בו הוראות סימן זה.
סימן ז': ערר
263. (בוטלה).
264. (בוטלה).
265. (בוטלה).
סימן ו': (בוטל)
265א. (בוטלה).
265ב. (בוטלה).
265ג. (בוטלה).
265ד. (בוטלה).
265ה. (בוטלה).
265ו. (בוטלה).
חלק ד': כלי רכב
פרק ראשון: הוראות כלליות
סימן א': פרשנות
266. בחלק זה –
"אוטובוס מפרקי" – אוטובוס המורכב משני מרכבים קשיחים המאפשרים מעבר חופשי של הנוסעים בין המרכבים;
"אורך שלוחה אחורית" – המרחק ממרכז הסרן או מרכז צמד הסרנים האחוריים עד הנקודה הקיצונית האחורית ביותר של הרכב, למעט כלי רכב בעל שלישיית סרנים אחוריים שלגביו ייקבע המרחק על ידי רשות הרישוי;
"בדיקת אב-טיפוס" – אחד מאלה:
(1) בדיקת דגם של רכב מסוג מסויים מתוך סדרת ייצור ראשונה שהובאה לישראל או יוצרה או הורכבה בה, לרבות שינוי באותה סדרת ייצור או הרכבה כאמור;
(2) בדיקת דגם חריג של רכב מן הדגם המוכר בארץ ונרשם לפי הפקודה;
"גלגל חמישי" – מיתקן המותקן בתומך המאפשר חיבור באמצעים מכניים למיתקן המותקן בנתמך והשגת תאימות מרבית בין התומך לנתמך ברכב מורכב;
"יצול החיבור" – מוט או מיתקן המותקן בחלקו הקדמי של הגרור והמיועד לחיבורו אל מיתקן החיבור של הגורר;
"מדינות NAFTA" – ארצות הברית של אמריקה, קנדה ומקסיקו;
"מתלה אוויר" – מערכת המיועדת לבלום או לשכך זעזועים ברכב, לפי ההנחיה 96/53/EC לרבות כל העדכונים שנתפרסמו על פיה, דרישות תקן FMVSS כהגדרתו בתוספת השניה לרכב המיוצר במדינות NAFTA או מערכות שוות ערך;
"למבדה" – הערך המתקבל מהיחס שבין יחס כמות האוויר והדלק הנכנסים בפועל למנוע לבין יחס כמות האוויר והדלק הנדרשים תאורטית לשריפה מושלמת במנוע;
"מרכז צמד סרנים" – הנקודה המרכזית של המרחק בין שני מרכזי ציריו של צמד סרנים;
"משקל כולל לסרן" – המשקל המועבר על הדרך על ידי כל  הגלגלים המורכבים על סרן אחד;
"נזק גלמי" – נזק ישיר שנגרם לרכב ללא קשר לאמור בכל פוליסת ביטוח שהוצאה לגבי הרכב, למעט ירידת ערך הרכב;
"סרן" – ציר או מערכת צירים המורכבים לרחבו של הרכב, הנושאים גלגל או גלגלים המעבירים את משקל הרכב על פני הדרך;
"פנסי חזית מסוג מאושר" – (נמחקה);
"ציר מרכזי" – משטח מאונך העובר דרך מרכז הסרן הקדמי ומרכז הסרן האחורי;
"צמד סרנים" – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 150 ס"מ ואינו פחות מ-130 ס"מ;
"שלישיית סרנים בנתמך" – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 140 ס"מ ואינו פחות מ-130 ס"מ;
"שלישיית סרנים ברכב מנועי" – שלישייה המורכבת מצמד סרנים מונע וסרן קדמי בודד המצויד במערכת היגוי שהמרחק בין מרכז הסרן הקדמי לבין מרכז הסרן הקדמי שבצמד הסרנים אינו עולה על 180 ס"מ ואינו פחות מ-130 ס"מ;
"שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך" – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם עולה על 140 ס"מ, שאחד מהם לפחות הוא בעל אפשרות היגוי;
"רוחק הסרנים" – המרחק ממרכז הסרן הקדמי עד למרכז הסרן האחורי; בנתמך ובגרור בעלי סרן אחד – המרחק ממרכז הסרן ועד לפין הראשי אשר בגלגל החמישי (fifth wheel) או עד למרכז מיתקן החיבור, הכל לפי הענין;
"רכב" – רכב מנועי וכן גרור ונתמך אלא אם כן יש בחלק זה הוראה מפורשת אחרת;
"רכב משא" – רכב מנועי המשמש או שנועד לפי מבנהו לשמש להובלת טובין;
"רכב באבדן גמור" (Total Loss) – רכב ששמאי רכב קבע לגביו שהוא יצא מכלל שימוש או שהנזק הגולמי בו הוא 60 אחוזים ומעלה משווי הרכב;
"רכב משוקם" – (נמחקה);
"רכב ציבורי" – (נמחקה);
"פנקס הרכב" – פנקס בו רשומים פרטי הרכב ומיפרטי התוצרת שלו כפי שתקבע רשות הרישוי לגבי סוג הרכב;
"רשיון רכב" – פנקס הרכב, בצירוף אישור על תשלום אגרת רשיון הרכב וכשירותו לתנועה, ובצירוף אישור על שינוי רישום בעלות על הרכב – בטפסים שקבעה רשות הרישוי;
"שווי הרכב" – שווי הרכב בשוק המכוניות המשומשות כפי שהוא מתפרסם מעת לעת בפרסום המקובל על חברות הביטוח;
"שמאי רכב" – מי שבידו תעודה בת-תוקף כמשמעותה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980;
"שנת ייצור" – השנה שנרשמה ברשיון הרכב כשנת ייצורו.
סימן ב': כללי
267. (בוטלה).
268. הוראות חלק זה אינן באות לגרוע אלא להוסיף לכל תקנה אחרת מתקנות אלה.
269. (א) רשות הרישוי רשאית לפטור כל רכב מהוראות תקנה מתקנות חלק זה, והיא רשאית לגבי רכב מסויים להוסיף על הוראות חלק זה, אם לפי שיקול דעתה, נחוץ הדבר לבטיחות התנועה ולמניעת תאונות או לזרימת התנועה או להבטחת השימוש ברכב לייעודו לפי רשיון הרכב.
(ב) רכב שאינו נע על גלגלים בעלי צמיגי גומי או גלגלים המצופים גומי פטור מהוראות סעיפים 2 ו-5 לפקודה.

(ג) עגלה הרתומה לבהמה פטורה מחובת רישום ומחובת רשיון לפי סעיף 2 לפקודה ויחולו עליה הוראות חוק עזר שהותקן על ידי מועצת עיריה או מועצה מקומית על פי סעיף 77(א)(6) לפקודה.
270. (בוטלה).
270א. רכב שצוין ברישיונו מועד עלייתו לכביש לפי תקנה 282(א)(4), יראו חובה או איסור הקבועים בתקנות אלה והמתייחסים לשנת הייצור של הרכב, כמתייחסים למועד עלייתו לכביש.
270ב. ברישיון הרכב תצוין דרגת זיהום האוויר של הרכב, אשר תחושב לפי נוהל "חישוב דרגת זיהום האוויר לרכב", שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם מנהל אגף איכות האוויר במשרד להגנת הסביבה, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.
פרק שני: רישום ורישוי רכב מנועי
סימן א': רשיון רכב
271. (א) בעליו של רכב מנועי, גרור או נתמך המבקש את רישומם, וכן המבקש רשיון רכב, חידושו או רישום העברת בעלות הרכב, יגיש בקשה לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לכך בטופס שנקבע.
(ב) המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס האמור ועל כל שאלה אחרת של רשות הרישוי, וכן יוכיח, לפי דרישתה, את זהות הרכב לפי מספר השלדה, את הבעלות עליו ואת תשלום המכס, המסים וההיטלים או האגרות החלים על הרכב האמור, וכן יוכיח לפי דרישת רשות הרישוי כי כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייבו בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב, שולם במועדו, וכן האגרות בעד החזקת מקלט רדיו המותקן ברכב שולמו.
(ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה המבקש יבואן, המבקש לרשום רכב על שמו, רשאית רשות הרישוי לרשום את הרכב על שמו אף אם לא שולמו מסי היבוא החלים על הרכב.
(ב2) רכב שנרשם על שם יבואן כאמור בתקנת משנה (ב1), יראוהו עם רישומו כרכב שהשימוש בו הופסק לפי תקנה 290 ורשות הרישוי תרשום זאת במרשם כלי הרכב, עד למועד שבו תודיע רשות המסים לרשות הרישוי כי שולמו מסי היבוא בעדו.
(ג) נרשם רכב כאמור בתקנה 274 וניתן עליו רשיון רכב, לא תתקבל לגביו בקשה לרשיון חדש, אלא לחידוש רשיון.
(ד) (נמחקה).
(ה) בתקנה זו,
"הבעל" – לרבות אחד מאלה:
(1) הבעל הרשום ברשיון הרכב;
(2) אחד ממנהליו או עובדיו של תאגיד שאושר לכך בכתב על ידי התאגיד – אם הרכב רשום על שם תאגיד;
(3) מי שהבעל הרשום ברשיון הרכב נתן לו יפוי כוח בכתב;
(4) מי שהוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי שהוא סוחר בכלי רכב מנועיים או אחד מעובדיו שהוא הסמיכו ורשות הרישוי אישרה אותו – אם הרכב נקנה אצל אותו סוחר סמוך להגשת הבקשה;
"יבואן" – כהגדרתו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל"ט-1978;
"מסי היבוא" – מכס, מס קניה ביבוא, מס ערך מוסף ביבוא ומסים והיטלים אחרים המוטלים ביבוא.
271א. (א) בעת רישומו של רכב או לאחר בדיקה ואישור אב טיפוס של רכב כאמור בתקנת 282, או לאחר שניתן היתר לשינוי מבנה ברכב כאמור בתקנה 380, תקבע רשות הרישוי את סיווגו הראשי של הרכב על פי אחת הקטגוריות המנויות להלן:
(1) רכב מסוג M – רכב מנועי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ויועד להסיע נוסעים;
(2) רכב מסוג N – רכב מנועי מסחרי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או רכב שצוין ברישיונו כרכב עבודה;
(3) רכב מסוג O – גרור או נתמך אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או שצוין ברישיונו כרכב עבודה;
(4) רכב מסוג L – אופנוע;
(5) רכב מסוג T – טרקטור או מכונה ניידת.
(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לקבוע את סוג הרכב על פי סיווג משנה של כל אחד מהסיווגים הראשיים ועל פי ייעודו של הרכב ולציין ברישיונו שימוש ייעודי שאישרה לו, אם אישרה.
(ג) סוג הרכב שנקבע על פי האמור בתקנה זו יירשם ברישיון הרכב ויחולו על הרכב הוראות תקנות אלה לפי סוגו הרשום.
(ד) טבלת סוגי הרכב היא כמפורט להלן:
(1) רכב מסוג M:
סוג הרכב
סיווג ראשי סיווג משנה
M1 (1) (א) פרטי
רכב שבו עד 8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו (ב) אמבולנס
הכולל המותר אינו עולה 3,500 ק"ג (ג) כיבוי אש
(ד) אוטובוס פרטי
(ה) (נמחקה)
(2) (א) מונית
(ב) רכב סיור
(ג) רכב מדברי
(ד) אוטובוס ציבורי
(ה) אוטובוס שצוין
ברישיון הרכב
שלו כרכב
להוראת נהיגה
M2 1. מונית
רכב נוסעים שבו יותר מ-8 מושבים נוסף על מושב הנהג 2. רכב סיור
ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג או רכב 3. אוטובוס פרטי
נוסעים שבו עד 8 מושבים, ומשקלו הכולל המותר עולה 4. אוטובוס ציבורי
על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 5,000 ק"ג 5. רכב מדברי
6. אמבולנס
7. כיבוי אש
8. טיולית
9. רכב בטיחותי
10. רכב שצוין ברישיון
הרכב שלו כרכב
להוראת נהיגה
M3 1. (נמחק)
רכב בעל יותר מ-8 מושבים מלבד מושב הנהג, 2. (נמחק)
שמשקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק"ג 3. אוטובוס פרטי
4. אוטובוס ציבורי
5. רכב מדברי
6. אמבולנס
7. כיבוי אש
8. טיולית
9. רכב שצוין ברישיון
הרכב שלו כרכב
להוראת נהיגה
(2) רכב מסוג N:
סוג הרכב
סיווג ראשי סיווג משנה
N1 1. כיבוי אש
רכב N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג 2. חילוץ
3. עבודה
4. חומרים מסוכנים
N2 1. כיבוי אש
רכב N שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג 2. חילוץ
אך אינו עולה על 12,000 ק"ג 3. עבודה
4. חומרים מסוכנים
5. ציוד חריג
6. תומך
7. רכב שצוין ברישיון
הרכב שלו כרכב
להוראת נהיגה
N3
רכב N שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג רכב שצוין ברישיון הרכב
שלו כרכב להוראת נהיגה
(3) רכב מסוג O:
סוג הרכב
סיווג ראשי סיווג משנה
O1 1. חומרים מסוכנים
גרור שמשקלו הכולל המותא אינו עולה על 750 ק"ג 2. עבודה
3. ציוד חריג
O2
גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק"ג
אך אינו עולה על 3,500 ק"ג
O3
גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג
אך אינו עולה על 10,000 ק"ג
O4 רכב שצוין ברישיון הרכב
גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג שלו כרכב להוראת נהיגה
OT רכב שצוין ברישיון הרכב
גרור לטרקטור שלו כרכב להוראת נהיגה
(4) רכב מסוג L:
סוג הרכב
סיווג ראשי סיווג משנה
L1 רכב שצוין ברישיון הרכב
אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 125 סמ"ק והספק שלו כרכב להוראת נהיגה
מנועו עד 11KW (14.916 כוח סוס)
L2 1. אופנוע להגשת עזרה
אופנוע בעל הספק מנוע עד 25KW (39.9 כוח סוס) ראשונה
2. רכב שצוין ברישיון
הרכב שלו כרכב
להוראת נהיגה
L3 1. אופנוע להגשת
אופנוע שאינו מסיווג L1 או L2 עזרה ראשונה
2. רכב שצוין ברישיון
הרכב שלו כרכב
להוראת נהיגה
(5) רכב מסוג T:
סוג הרכב
סיווג ראשי סיווג משנה
טרקטורים
T1 – טרקטור 1. טרקטור משא
2. רכב שצוין ברישיון
הרכב שלו כרכב
להוראת נהיגה
T2 – טרקטורון רכב שצוין ברישיון הרכב
שלו כרכב להוראת נהיגה
וכן רכב שטח
T3 – מכונה ניידת
272. (א) אגרה בעד רשיון רכב או חידושו תהיה כמפורט בתוספת הראשונה ובשיעור שהוא בתוקף בתאריך חידוש הרשיון כנקוב ברשיון הרכב.
(ב) שולמה האגרה אחרי מועד פקיעת תקפו של הרשיון יהיה שיעורה כשיעור האגרה שהוא בתוקף ביום התשלום או כשיעור שהיה בתוקף ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, בצירוף הפרשי הצמדה, לפי הגבוה מביניהם; לעניין תקנת משנה זו, יחושבו הפרשי הצמדה לפי שיעור השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) הידוע ביום התשלום, לעומת המדד שהיה ידוע ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, כשהוא מעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג) מבקש רשיון רכב או חידושו רשאי לשלם לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי את האגרות וההיטלים החלים על הרכב בבנק מורשה על פי דין.
272א. (א) נכה ישלם אגרת רישיון רכב כמפורט בתוספת הראשונה בעבור רכב אחד שנתקיימו בו כל אלה:

(1) הרכב הוא רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, רכב מסחרי שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק"ג, אוטובוס זעיר פרטי או אופנוע;
(2) הוא רשום על שם אחד או יותר מאלה בלבד: על שמו, על שם בן זוגו, על שם האפוטרופוס שלו או על שם חברת החכר, ובלבד שהציג הסכם חכירה שבו הוא רשום כחוכר הרכב, וההחכר על פי ההסכם הוא החכר מימון; לעניין זה, "החכר מימון" – החכר על פי הסכם שבו נקבע כי השירות היחיד שנותן המחכיר לחוכר תמורת דמי החכירה, הוא זכות השימוש ברכב;
(3) הוא אינו משמש לצורכי עסק או מסחר.
(ב) נמכר רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (א) למי שלא מתקיים בו האמור, ישלם הקונה את מלוא אגרת רישיון הרכב לפי פרט 10א בחלק ג' לתוספת הראשונה, בעבור כל חודש של התקופה שמיום שנרשם הרכב על שמו עד יום פקיעת הרישיון.
272ב. שר התחבורה יפטור בעל רכב מאגרת רישום או מאגרת רישיון או יורה להחזיר לו אגרה כאמור ששילם, אם שוכנע כי הפטור או ההחזר מוצדקים בשל זכות לאגרה מופחתת שלא מומשה.
273. (א) המבקש רשיון רכב או חידושו יביא את הרכב למשרד רשות הרישוי שאליו הגיש את הבקשה או לתחנת בדיקה שאישרה רשות הרישוי או למקום אחר שתורה רשות הרישוי ובמועד שתורה.
(ב) הרכב ייבדק וייבחן על ידי בוחן או על ידי מעבדה מוסמכת, כפי שתורה רשות הרישוי כדי לברר אם נתקיימו בו כל התנאים שנקבעו ואם הינו ראוי לשימוש.
(ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), מבקש רישיון לרכב מסוג T1, T2, L, M1, N1 או N2 מדגם שרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי תקנה 282(א)(2), ולא בוצע בו שינוי לאחר שהיצרן סיים את ייצורו, שיובא על ידי יבואן וטרם נרשם, יביא את הרכב לבדיקה במוסך של היבואן שייבא אותו; הרכב ייבדק וייבחן בידי בוחן בפיקוח מעבדה מוסמכת, על פי הנחיות היצרן שאישר מנהל אגף הרכב, וכדי לברר אם נתקיימו בו הוראות תקנות אלה; בתקנת משנה זו, "יבואן" – כהגדרתו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל"ט-1978.
(ג) רכב המובא לבדיקה ובחינה יהיה נקי וצבוע כראוי.
(ד) בעליו של רכב כאמור בתקנה 271 יהיה נוכח בעת הבדיקה כאמור.
(ה) המבקש חידוש רשיון לרכב מנועי כתום 15 שנה לאחר שנת ייצורו לפי הרשום ברשיון הרכב, יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, המאשרת כי מערכת הבלמים המותקנת ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה.
(ו) המבקש חידוש רשיון לרכב מיושן, למונית בתום עשר שנים משנת ייצורה או לרכב אספנות יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה שקבעה הרשות, כי הרכב נבדק תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה ונמצא במצב מכני תקין.

273א. (א) רכב מנועי שבו מותקן מנוע דיזל ייבדק בדיקת פליטת עשן מרכב, על ידי בוחן מורשה כמשמעותו בתקנה 5 לתקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), תשכ"ג-1963.
(ב) המבקש רשיון רכב או חידושו לגבי רכב כאמור בתקנת משנה (א) יציג, לפני הבדיקה כאמור בתקנה 273, תעודה כמשמעותה בתקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מכלי רכב) (תקן של מבחן הרטרידג') תשכ"ד-1963, שניתנה לגבי הרכב לפני הבדיקה אך לא מוקדם מחודש לפני הבדיקה כאמור בתקנה 273.
273ב. (א) מערכת הבלמים של אוטובוס, מונית, רכב סיור, טיולית, רכב מדברי, רכב עבודה ושל רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק"ג ייבדקו לפחות פעם אחת בכל ששה חודשים במוסך שניתן לו רשיון כדין (להלן – מוסך מורשה) ובלבד שהבדיקה האחרונה נעשתה תוך שלושה חודשים לפני מועד הבדיקה כאמור בתקנה 273.
(ב) חובת קיומה של תקנה זו תחול על בעל הרכב או מחזיקו.
(ג) המבקש חידוש רשיון רכב כאמור בתקנת משנה (א), יציג לפני הבדיקה כאמור בתקנה 273 שתי תעודות מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, כי מערכת הבלמים המותקנים ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין במועדים האמורים בתקנת משנה (א).
273ג. (א) ברכב שמותקנת בו מערכת בלמי אויר, תיבדק המערכת הפניאומטית (להלן בתקנה זו – המערכת), אחת לשנה ובלבד שהבדיקה נעשתה תוך שלושה חדשים לפני מועד בדיקת הרכב כאמור בתקנה 273.
(ב) המבקש חידוש רשיון רכב יציג לפני הבדיקה כאמור בתקנה 273, תעודה מאת מוסך מורשה בדבר תקינות המערכת.
(ג) ברכב כאמור בתקנה 273ב תיבדק גם המערכת.
(ד) תחילתה של תקנה זו –
(1) לגבי רכב שבו מותקנת מערכת לפי תקן EEC מס' 71/320 – ביום ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987);
(2) לגבי רכב שבו תותקן מערכת כאמור בתקנה 326 – ביום ח' בתשרי התשמ"ח (1 באוקטובר 1987).
273ד. (א) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג, רכב אספנות, רכב עבודה ואוטובוס למעט אוטובוס זעיר פרטי – אשר חלפה שנה מיום שנרשמו לראשונה חייבים בבדיקת חורף שתיערך מ-1 באוקטובר של כל שנה במפעל למכונאות רכב, כאמור בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש"ל-1970, או בתחנת בדיקה כאמור בתקנה 273.
(ב) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבין 1 בנובמבר ועד 31 במרס של כל שנה, אלא אם כן בידו תעודה מאת מפעל למכונאות רכב או תחנת בדיקה בנוסח שהורה עליו מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בבדיקת חורף ונמצא תקין.
(ג) בתקנה זו, "בדיקת חורף" – בדיקה שנערכה על פי מפרט והוראות אחרות של מנהל אגף הרכב, המופקדים לעיון הציבור במשרד התחבורה, או מבחן רישוי שנתי של הרכב שנעשה תוך 90 הימים שקדמו ל-1 בנובמבר של כל שנה.
274. מצא בוחן רכב כי נתקיימו ברכב נבדק כל התנאים שבתקנות 271, 272, 273, 273א, 273ב ו-273ג ידביק בצידו הימני העליון של החלון הקדמי של הרכב תווית שבה יצויין החודש לחידוש הרשיון, יחתים את רשיון הרכב בחותמת כשירות לתנועה וידביק עליו את ספח התווית שהודבקה על חלון הרכב, כאמור.
275. (א) המבקש רשיון או חידוש רשיון לרכב מנועי כמשמעותו בפקודת הביטוח, ימציא לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לצורך בדיקות רכב –
(1) תעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת הביטוח, שניתנה בהתאם לפקודת הביטוח; או
(2) ראיה להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הרכב הוא רכב שנתמלאו בו הוראות סעיף 4(3)(ד) לפקודת הביטוח.
(ב) המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי תקנה 284, ימציא לרשות הרישוי תעודות כאמור בתקנת משנה (א).
(ג) המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי תקנה 284א, יציג בפני מקבל ההצהרה לפי דרישתו את הבקשה לרישום שינוי בעלות, שטר מכר, והתעודה כאמור בתקנת משנה (א).
276. (א) רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה של שנה אחת או לתקופה קטנה משנה, אם אין הוראה אחרת בתקנה זו.
(ב) רשיון רכב או חידושו לטרקטור יהיה לתקופה של שנתיים.
(ג) לא יהיה תוקף לרשיון רכב אלא לתקופה שבעדה שולמה האגרה ובלבד שצורף לפנקס הרכב –
(1) אישור על תשלום אגרות והיטלים החתום בחותמת רשות הרישוי או בחותמת הבנק כאמור בתקנה 272, או אישור המעיד על פטור מן האגרות וההיטלים האמורים;
(2) חותמת כשירות לתנועה כאמור בתקנה 274(א).
יראו רשיון בר-תוקף מיום תשלום האגרה ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת תוקף לרשיון למועד שקדם ליום התשלום, אלא אם נאמר במפורש אחרת בתקנות אלה.
(ד) נרשם רכב וניתן עליו רשיון לראשונה, מותר לתת את הרשיון לתקופה של פחות משנה; ובלבד שהאגרה שתשולם עליו תהיה בשיעור של 1/12 מאגרת הרשיון השנתית החלה על הרכב – לכל חודש מלא של תקופת תוקף הרשיון.
276א. על אף האמור בתקנות 274 ו-276 לא יינתן רשיון רכב על –

(1) אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא אם כן ניתן עליו גם רשיון לפי תקנות 385 או 388;
(2) מונית שאינה מסוג זוטובוס, ומונית שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שאישר מנהל אגף הרכב (בתקנה זו – מונית המיועדת להסעת נכים), אלא אם כן ניתן לגביהם רשיון לפי תקנה 490(א)(1) או (2);
(3) מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים, אלא אם כן ניתן לגביה רשיון לפי תקנה 490(א)(2).

276ב. מאגרת רישום ואגרת רשיון רכב פטור רכב של כל אחד מאלה:
(1) עובדי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי חוץ, ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר;
(2) הפטריארך הלטיני;
(3) הפטריארך היווני-האורתודוכסי;
(4) הארכיבישוף האנגליקני;
(5) הקוסטוס הפרנציסקני;
(6) הפטריארך הארמני האורתודוכסי;
(7) הארכיבישוף של הכנסיה האתיופית האורתודוכסית;
(8) הארכיבישוף הקופטי;
(9) הארכיבישוף הסורי-האורתודוכסי;
(10) הארכיבישוף המרוניטי;
(11) הארכיבישוף היווני-הקתולי;
(12) הארכיבישוף היווני האורתודוכסי;
(13) הבישוף הלטיני;
(14) הראש הרוחני של העדה הדרוזית;
(15) ראשי הדת הבהאית;
(16) ראשי העדה האוונגלית-אפיסקופלית;
(17) (נמחקה);
(18) (נמחקה).
276ג. על אף האמור בתקנות 274 ו-276, לא יינתן רשיון לרכב שתקנה 364א חלה לגביו ולא יחודש רשיונו אלא אם נתקיימו הוראות התקנה האמורה.

276ד. (א) לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת נוזל קורוזיבי ולא יינתן לו רשיון אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס' 819, ולא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומר מתלקח אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס' 922 ובעל הרכב המציא לרשות תעודת בדיקה ממעבדה מאושרת כמשמעותה בחוק התקנים, תשי"ג-1953.
(ב) לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומרים מסוכנים אלא אם הרכב עומד בדרישות שקבע מנהל אגף הרכב או מי שהוא הסמיך לכך בהודעה ברשומות.
277. ברשיון רכב רשאית רשות הרישוי להתנות, בין השאר, תנאים בענינים אלה:
(1) קביעת מהירות מכסימלית שונה מזו שנקבעה בתקנות שהותקנו על פי הפקודה;
(2) קביעת סימון מיוחד לרכב;
(3) ציוד, אביזרים ומכשירים, נוסף על הקבוע בתקנות, שהותקנו על פי הפקודה;
(4) הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב מחמת אי תשלום המכס, המסים, ההיטלים או האגרות החלים עליו וכן מחמת תניה כאמור הרשומה בתעודות הרישום של הרכב;
(5) הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב שהעברתו הוגבלה או הותנתה בידי רשות מוסמכת לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979, וכל עוד ההגבלה או התנאי כאמור בתוקפם;
(6) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שהותקן בו מיתקן לשימושו הייחודי של בעל הרכב וכל עוד הוא מותקן בו;
(7) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי פטרה אותו מהוראות חלק ד' לפי תקנה 269;
(8) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי התירה לבעליו שימוש בציוד חריג לפי תקנה 315.
278. (א) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לתת רשיון רכב מיוחד וכן לוחיות-זיהוי לצורך נסיעה חד-פעמית של רכב מסויים שאין עליו רשיון רכב בר-תוקף ולקבוע בו תנאים לאחר שמבקש הרשיון –
(1) מסר הצהרה על מצבו התקין של הרכב;
(2) מילא אחרי הוראות תקנה 275;
(3) שילם את האגרה הקבועה.
(ב) הרשיון האמור יהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות.
279. (א) בעלו של גרור חקלאי וכן מחזיקו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי סעיף 2 לפקודה, אם –

(1) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק"ג, ארכו הכולל לרבות יצול החיבור אינו עולה על 500 ס"מ, רחבו הכולל אינו עולה על 220 ס"מ וגבהו הכולל לרבות המטען אינו עולה על 380 ס"מ;
(2) נתמלאו בו הוראות ותקנות 321, 322, 340 עד 342, 344, 345, 351, 372, 374 ו-375.
(3) הגרור מצוייד בנעלי בטחון הקשורות אליו בשרשראות;
(4) שם בעלו של הגרור ומענו וכן משקלו הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ"מ לפחות ורחבה 20 מ"מ לפחות.
(ב) בעליה של מכונה נגררת וכן מחזיקה פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי סעיף 2 לפקודה, אם נתמלא בה האמור בתקנת משנה (א)(2), (3) ו-(4).

(ג) בעלה ומחזיקה של מכונה נגררת חקלאית (להלן בתקנת משנה זו – מכונה חקלאית) שמשקלה הכולל המותר מ-1001 ק"ג עד 3000 ק"ג, פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי סעיף 2 לפקודה, אם נתקיימו בה תנאים אלה:
(1) במכונה החקלאית נתמלא האמור בתקנת משנה (א)(2)(3) ו-(4);

(2) מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ-1,001 ק"ג עד 2,000 ק"ג – תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ-2,301 ק"ג עד 3,200 ק"ג (קבוצה 3 בסיווג שקבעה רשות הרישוי);
(3) מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ-2,001 ק"ג עד 3,000 ק"ג – תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ-3,201 ק"ג ויותר (קבוצה 4 בסיווג שקבעה רשות הרישוי);
(4) עלה רוחב המכונה החקלאית על 250 ס"מ – תישא בחזיתה שלט בגודל 35X125 ס"מ שעליו כתוב "זהירות רכב רחב", ובזמן תאורה יותקנו בה פנסי רוחב ותאורה היקפית כאמור בתקנה 85(ג)(1);
(5) עלה רוחב המכונה החקלאית על 340 ס"מ יקויים בה האמור בתקנה 85(ג)(2);
(6) עלה גובה המכונה החקלאית על 400 ס"מ ועד 480 ס"מ, לא תנוע בדרכים אלא אם קוים בה האמור בתקנה 85(ד)(1) ו-(2);
(7) בנוסף לאמור בפסקאות (5) ו-(6), לא יניע אדם מכונה חקלאית בדרך אלא בכפוף להוראות תקנות אלה, ולא יניע אדם מכונה חקלאית בדרכים שנאסרה בהן התנועה בהודעה שהודיע המפקח על התעבורה ברשומות;
(8) קצין משטרה כהגדרתו בתקנה 85(ז) רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה חקלאית שמשקלה או מידתה חורג מהאמור בתקנת משנה זו;
(9) אורך הטרקטור הגורר והמכונה החקלאית ביחד לא יעלה על 15.50 מטר;
(10) במכונה החקלאית יהיו מחווני כיוון ואורות בלימה שיופעלו מהטרקטור הגורר, הם יהיו ניידים וניתנים להסבה על נקלה;
(11) המכונה החקלאית כשירה לתנועה ובידי הנוהג בטרקטור הגורר אישור ממוסך מורשה או ממעבדה מוסמכת כי המכונה החקלאית נבדקה בשנה האחרונה וכי היא כשירה לתנועה.
280. (א) בעליה ומחזיקה של מכונה ניידת אשר לפי מבנה אינה מסוגלת לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק"מ לשעה או הרשומה לפי חוק רישום ציוד הנדסי, תשי"ז-1957, פטור מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי סעיף 3 לפקודה, אם –

(1) נתמלאו בה הוראות תקנות 317, 318, 319, 320, 321, 322, 334, 335, 336, 337, 338, 339, 340, 341, 342, 344, 345, 350, 351, 352, 357, 361, 367, 370;
(2) שם בעליה ומענו ומשקלה הכולל המותר רשומים על הדופן הימנית או מאחור על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ"מ לפחות ורחבה 20 מ"מ לפחות, או היא נושאת לוח מספר כקבוע בסעיף 7 לחוק רישום ציוד הנדסי, תשי"ז-1957;
(3) (נמחקה).
(ב) לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן הוא מחזיק:
(1) ברשיון נהיגה בר תוקף לפי תקנות 179 או 180;
(2) בתעודה שניתנה לו מאת מוסך מורשה כי המכונה הניידת נבדקה בשנה האחרונה ונמצאה כשירה לתנועה וכי נתמלאו בה ההוראות האמורות בפסקאות (1) ו-(2) בתקנת משנה (א);
(3) בתעודת ביטוח כמשמעותה בפקודת הביטוח.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), הנוהג במכונה ניידת רגלית פטור מחובת רישיון נהיגה.
281. (א) לא יינתן ולא יחודש רשיון רכב –
(1) לרכב באבדן גמור;
(2) למונית – בתום שתים עשרה שנים משנת ייצורה;
(3) לרכב נוסעים פרטי או רכב פרטי דו-שימושי המשמש להוראת נהיגה ולאמבולנס, למעט אמבולנס מן הסוג האמור בפסקה (7) – בתום עשר שנים משנת ייצורם;
(4) לרכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עד 16,000 ק"ג – בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו;
(5) לאוטובוס ולטיולית – בתום עשרים שנים משנת ייצורו;

(6) לאופנוע להגשת עזרה ראשונה – בתום שבע שנים משנת ייצורו;
(7) לאמבולנס שמוגן נגד ירי או בעל הנעה על כל הגלגלים – בתום חמש עשרה שנים משנת ייצורו.
(ב) רשיון לרכב מיושן ולמונית בתום עשר שנים משנת ייצורה יהיה לששה חודשים ובלבד שבעל הרכב יציג לפני בדיקת הרכב תעודה כאמור בתקנה 273(ו), ולגבי רכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק"ג, ימציא בעלו, אחת לשנה, גם אישור ממעבדה מוסמכת, על פי המפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין.
(ג) לא יחודש רשיון לרכב מיושן אם חלפו שנתיים מיום שפג רשיונו.

(ד) האמור בתקנת משנה (ג) לא יחול על רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, אופנוע ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר לא עולה על 6,000 ק"ג ובלבד שבעל הרכב המציא תעודה כאמור בתקנה 273(ו) ואישור ממעבדה מוסמכת, על פי מפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין.
281א. (א) רשיון לרכב אספנות יהיה לשנים עשר חודשים, בכפוף לאמור בתקנה 273 ו-273ד, ובלבד שבעלו יציג תעודה, כאמור בתקנה 273(ו), פעם אחת בשנה.

(ב) בעל רכב אספנות יתקין בו לוחית זיהוי שתכלול את המילים "רכב אספנות".
(ג) רכב אספנות לא ינוע בדרך בשעות 07.00 ועד 09.00 בימים א' עד ה' שאינם חלים בחג או במועד.
(ד) רכב אספנות לא ישמש את צרכי עיסוקו של בעלו.
(ה) רכב אספנות פטור מתשלום אגרה בעד תקופה שבה לא היה רשיון הרכב תקף.
(ו) לא יסיע אדם באוטובוס, שצוין ברישיון הרכב כרכב אספנות, יותר משישה נוסעים.
(ז) לא יוביל אדם מטען ברכב מסחרי שצוין ברישיון הרכב כרכב אספנות.
282. (א) לא יירשם רכב ולא יינתן עליו רישיון, אלא אם כן –
(1) עמד בדרישות החובה בענינים המפורטים בתקנת משנה (ד);
(2) רשות הרישוי בדקה ואישרה כי באב טיפוס של אותו סוג רכב נתקיימו כל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג של רכב וכי הומצאה לרשות הרישוי תעודה מאת מעבדה מוסמכת, או אישור ממינהל הבטיחות האמריקני המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית, תעודה המעידה על רישום הרכב באחת ממדינות הקהילה האירופית או בארצות הברית או כל תעודה אחרת לפי דרישת רשות הרישוי לצורך הוכחת עמידת האב טיפוס של אותו סוג רכב בכל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב ולצורך הוכחה כי הרכב תואם את האב טיפוס של אותו סוג רכב;
(3) טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו; ואולם רשות הרישוי תרשום רכב ותיתן עליו רישיון אף בחלוף התקופה האמורה, אם התקיים בו אחד מאלה:
(א) הרכב יוצר בידי כמה יצרנים והושלם תהליך ייצורו, המוגדר בהנחיות האיחוד האירופי (EC), המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ובאתר האינטרנט של המשרד, כרכב שיוצר בשלבים (multi-stage) (להלן – רכב שיוצר בשלבים) כדלהלן:
(1) רכב מסוג M שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, רכב מסוג N שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק"ג ורכב מסוג O3 ו-O4 המסווגים כרכב להובלת חומרים מסוכנים, כאמבולנס או כרכב עבודה שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם;
(2) רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, עגורן שאינו אינטגרלי, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק"ג – שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם;
(3) (נמחקה);
(4) רכב ממוגן ירי – שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו;
(5) עגורן נייד – שטרם חלפו 60 חודשים ממועד ייצורו;
(א1) רכב נכים ורכב מסוג T2 – שטרם חלפו 18 חודשים ממועד ייצורו;
(ב) הרכב הוא רכב פרטי מסוג M1, רכב מסוג T2 או רכב מסוג L שיובא ביבוא אישי כמשמעותו בצו יבוא חופשי, התשס"ט-2008 (להלן – יבוא אישי), וטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע – מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;
(ג) הרכב מסוג M1, O1 ו-O2 יובא בידי תייר, תושב חוץ או תושב חוזר וטרם חלפו 4 שנים ממועד ייצורו, או או אם מועד ייצורו אינו ידוע – מהמועד שבו נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;
(ד) הרכב מסוג M ו-N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,500 ק"ג ורכב מסוג O1 ו-O2 יובא בידי עולה חדש, נציג או נציגות של האומות המאוחדות, או נציג או נציגות של מדינת חוץ;
(ה) הרכב הוא רכב אספנות שיובא או רכב שניתן עליו רישיון יבוא לתקופה קצובה;
(ו) הרכב הוא של צבא הגנה לישראל, של שירות הביטחון הכללי או של משטרת ישראל, וטרם חלפו 12 שנים ממועד ייצורו.
בפסקה זו, "רכב" – למעט רכב מסוג T1 ו-T3, רכב שטח;
"עגורן נייד" – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה אינטגרלית שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טון מטר;
"רכב נכים" – רכב מסוג M1, N1 ו-N2 שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג המיועד לנהיגה על ידי נכה או נסעתו בכיסא גלגלים ומתקין מורשה באישור יצרן הרכב ביצע בו שינויי מבנה, בין השאר, מסוג הנמכת רצפה, התקנת אמצעי עיגון, התקנת מיתקן הרמה וצוין ברישיונו שימוש ייעודי לנכים.
(4) יצוין ברישיון הרכב מועד עליית הרכב לכביש כמפורט להלן:
(א) ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושלא נרשם לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד רישום הרכב בארץ או שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב, המוקדם מבין השניים;
(ב) ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושנרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב או מועד הרישום לראשונה לתנועה בדרכים במדינת החוץ, המוקדם מבין השניים;
(ג) ברכב שיוצר בשלבים, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד ייצור הרכב ועד להשלמת תהליך הייצור – מועד רישום הרכב בארץ;
(ג1) ברכב מסוג T, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד רישום הרכב בארץ;
(ד) ברכב אספנות – מועד ייצור הרכב;
בתקנת משנה זו, "מועד ייצור" – היום האחרון בחודש שבו הושלם ייצור הרכב או השלדה, לפי העניין;
(5) הרכב הוא רכב שיובא ביבוא אישי, למעט רכב אספנות ורכב שיובא בידי נציג או נציגות של האומות המאוחדות או נציג או נציגות של מדינת חוץ, וניתנה עליו תעודת בדיקה כמשמעותה בתקנה 309.
(ב) מנהל אגף הרכב רשאי לקבוע תקנים והוראות נוהל לרכב או לחדשם מזמן לזמן לכל אחת מדרישות החובה האמורות בתקנה זו ואת התנאים להוכחת עמידת הרכב בדרישות כאמור; התקנים, הוראות הנוהל והתנאים האמורים יעמדו לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד.
(ג) התקנים והוראות הנוהל האמורים בתקנת משנה (ב) יהיו מבוססים על דרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית של אמריקה או על הנחיות האיחוד האירופי (EC) וכן על התקינה הישראלית.
(ד) דרישות החובה לענין תקנת משנה (א) הן לענינים כמפורט להלן ולכל עניין אחר הנוגע לתקינת הרכב, ייצור הרכב ורישום ורישוי הרכב במדינת חוץ:
(1) רמת רעש;
(2) זיהום אוויר;
(3) מכלי דלק או הגנה תת-רכבית אחורית;
(4) משטח לוחית רישוי אחורית;
(5) מערכת היגוי – Steering Effort;
(6) צירים ונועלי דלתות;
(7) צופר;
(8) ראות אחורית – Rear Visibility;
(9) מעצורים;
(10) תאימות אלקטרו-מגנטית – Suppression (Radio);
(11) עשן דיזל – Diesel Smoke;
(12) התאמת מבנה פנימי – Interior Fittings;
(13) מניעת גניבות ואימובילייזר;
(14) הגנת הגה – Protective Steering;
(15) חוזק כיסא;
(16) פרופיל חיצוני לכלי הרכב – Exterior Projections;
(17) מד אוץ והילוך אחורי – Speedometrer and Reverse Gear;
(18) טבלת זיהוי – Plates (Statutory);
(19) נקודות עיגון לחגורות – Seat Belt and Anchorages;
(20) הרכבה של תאורה ואבזרי תאורה – Installation of Lighting and Light Signalling Devices;
(21) מחזיר אור – Retro Reflectors;
(22) נורות רכב – End-Outline, Front-Position (side), Rear-Position (Side), Stop, Side Marker, Daytime Running Lamps;
(23) נורות כיוון – Direction Indicator;
(24) נורות ללוחית רישוי אחורית;
(25) פנסי חזית (כולל נורה) – Headlamps (Including Bulbs);
(26) פנס ערפל בחזית הרכב – Front Fog Lamps;
(27) וו גרירה – Towing Hooks;
(28) פנס ערפל אחורי;
(29) פנס לנסיעה אחורית;
(30) פנס חניה – Parking Lamps;
(31) חגורות בטיחות;
(32) שדה ראיה קדמי;
(33) זיהוי בקרת הרכב – Identification of Control;
(34) מערכת מזרים אוויר להפשרת כפור והפגת אדים משמשת החזית – Defrost/Demist;
(35) מערכת מגבי שמשות ומנגנון להתזת מים לשמשת החזית – Wash/Wipe;
(36) מערכת חימום;
(37) מגיני בוץ וכנפיים לרכב נוסעים – Wheel Guards;
(38) משענת ראש – Head Restraints;
(39) פליטת CO2 וצריכת דלק – CO2 Emissions/Fuel Consumption;
(40) הספקי מנוע;
(41) זיהום אוויר ממנועי דיזל – Diesel Emissions;
(42) הגנה צדית של רכב מפני התנגשות – Lateral Protection;
(43) התקנים למניעת התזת מים ובוץ – Spray-Suppression Systems;
(44) קביעת מידות ועומסים לרכב מסוג M1;
(45) בטיחות שמשות;
(46) צמיגים;
(47) מגביל מהירות;
(48) קביעת מידות ועומסים נוסף על האמור בסעיף 44;
(49) פרופיל מבנה חיצוני לכלי הרכב מסוג N – External Projections of Cabs;
(50) צימודים מכניים – Couplings;
(51) עמידות באש – Flammability;
(52) אוטובוסים – Buses and Coaches;
(53) עמידות בהתנגשות חזיתית – Frontal Impact;
(54) עמידות בהתנגשות צד – Side Impact;
(55) כלי רכב המיעוד להובלת חומרים מסוכנים – Vehicles Intended for The Transport of Dangerous Goods;
(56) הגנה תת-רכבית קדמית;
(57) הגנת הולכי רגל – Pedestrian Protection;
(58) מערכת בקרת יציבות.
(ד1) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום ולתת רישיון רכב לרכב המיועד לניסוי, לרכב ייחודי המיועד לצרכים ביטחוניים ולרכב ייחודי כהגדרתו בדירקטיבה EC/2007/46, גם אם הרכב אינו עומד בכל דרישות החובה, בהתאם להוראות נוהל שקבע מנהל אגף הרכב המבוססות על דירקטיבה EC/2007/46, על עדכוניה, אשר עומדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד.
(ה) אגרה בעד בדיקה ומתן אישור כאמור בתקנה זו תהיה כמפורט בפרט 21 בחלק ג' בתוספת הראשונה ותשולם בידי מבקש אותה בדיקה.
סימן א1: דלק, רעש, זיהום אויר והפרעות קשר לרכב
282א. (א) לא יירשם רכב מנועי אלא אם כן עמד, לענין מניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש, בתנאים האמורים בחלק ג' שבתוספת השניה; לענין זה, "רכב מנועי" – רכב מנועי המופעל במנוע בנזין, ושהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 50 קמ"ש ורכב מנועי המופעל במנוע דיזל שהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 25 קמ"ש, למעט טרקטור ומכונה ניידת.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר רישום רכב המיוצר בארצות הברית של אמריקה (להלן – ארה"ב), קנדה או מקסיקו משנת ייצור 1995 או לאחריה, שאינו עומד בתנאים האמורים בחלק ג' לתוספת השניה, אם הוכח להנחת דעתו כי הרכב מיוצר על פי התקנים הפדרליים של ארה"ב והוא הותר לשיווק בארה"ב.
282ב. (א) לא יירשם רכב ששנת ייצורו 1991 ואילך ולא יחודש רשיונו של רכב ביום 1 בינואר 1992 או לאחריו אלא אם כן במערכת הבלמים ובמצמד מותקנות רפידות כמפורט בפרט 11 שבחלק ג' בתוספת השניה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל אגף הרכב, כפי שייראה לו בנסיבות הענין, להתיר כי ברכב מסוים יותקנו רפידות אחרות.
282ג. רכב מנועי, למעט טרקטור ומכונה ניידת, ששנת ייצורו 1981 או לאחריה, שבו המנוע בעל הצתה חשמלית, יעמוד בתקנים כמפורט בפרק ג' בתוספת השניה, למניעת הפרעות קשר אלחוטי.

282ד. לא יירש לראשונה רכב עם מנוע דיזל ששנת ייצורו 1993 או לפניה.

סימן ב': שינויים ברישום רכב
283. (א) רשות הרישוי תאשר רישום שינוי בעלות ברכב לאחר שהוכח, להנחת דעתה, כי שולמו כל האגרות והמסים החלים עליו, לפי הענין, כי הוסרה הגבלה לפי תקנה 277(4), כי הוסר מהרכב משכון או עיקול ולא קיימת הגבלה אחרת לרישום השינוי.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לאשר רישום שינוי בעלות ברכב אשר ההגבלה טעונה, על פי דין, רישום ברשיון הרכב גם לאחר שינוי רישומו.
283א. לא תועבר לראשונה, בעלות ברכב שיובא בידי נציג או נציגות של מדינת חוץ, אם חלפו 12 שנים ממועד עליית הרכב לכביש כמשמעותו בתקנה 282(א)(4), וברכב שיובא בידי נציג של האומות המאוחדות – אם חלפו 5 שנים מהמועד האמור; האמור בתקנה זו לא יחול על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של מדינת חוץ לנציג של מדינת חוץ או על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של האומות המאוחדות לנציג של האומות המאוחדות.
284. (א) נמכר רכב הרשום לפי הפקודה, יחולו הוראות אלה:
(1) בעל הרכב וקונה הרכב יפנו לבנק שבו מצוי מסוף מקוון (On Line) אל רשות הרישוי (בסימן זה – בנק מקוון) ויזהו עצמם בפני פקיד הבנק;
(2) הוכח לפקיד הבנק מקוון כי אין הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות, ימסור לצדדים טופס לאישור שינוי בעלות (להלן – שטר מכר) שבו הודפסו פרטי הצדדים ופרטי הרכב;
(2א) בעל רישיון סחר כהגדרתו בתקנה 291 שצוינה בו המטרה הקבועה בתקנה 293(5א), הקונה רכב לצורך מסחר בו, יצג לפני פקיד הבנק המקוון את רישיון הסחר שלו ופרטיו יודפסו על שטר המכר;
(3) לאחר שחתמו הצדדים על שטר המכר, ישלם מבקש רישום שינוי הבעלות אגרה בשיעור הקבוע בחלק ג' בתוספת הראשונה, לפי סוג הרכב;
(4) מששולמה אגרת רישום שינוי הבעלות ימסור פקיד הבנק המקוון לצדדים קבלה על תשלום האגרה אשר תצורף לרשיון הרכב ותהווה אישור על רישום הבעלות החדשה ברכב; הבנק יעביר העתק מהקבלה לרשות הרישוי;
(5) הוכח לפקיד הבנק המקוון כי יש הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות, יודיע על כך לצדדים ויפסיק טיפולו בבקשה.
(ב) רכב כאמור בתקנת משנה (א)(2א), שנרשם על שם בעל רישיון סחר, יראוהו, עם רישומו, כרכב שהשימוש בו הופסק לפי תקנה 290, ופקיד הבנק המקוון ירשום זאת בשטר המכר.
284א. במקרים המפורטים להלן ייעשה רישום שינוי הבעלות במשרד רשות הרישוי:
(1) שינוי רישום הבעלות לא יכול להיעשות בבנק מקוון בשל קיום הגבלה כאמור בתקנה 284(5);
(2) המבקש פטור מאגרת רישום שינוי הבעלות כי הוא –
(א) פטור מתשלום אגרת רישום או אגרת רשיון לרכב לפי סעיף 17 לפקודה;
(ב) מוסד או אגודה כאמור בסעיף 15 לחלק ג' בתוספת הראשונה;
(ג) רכש את הרכב בדרך ירושה או שהרישום נעשה על שמו כמנהל עזבון;
(ד) נכה;
(ה) מבקש לרשום רכב הרשום על שמו גם על שם בן זוגו.
284ב. (בוטלה).
285. (א) רכש אדם בדרך ירושה רכב הרשום על שם המוריש, יודיע על כך לרשות הרישוי שאצלה רשום הרכב וימציא לה את כל המסמכים  המפורטים להלן:
(1) צו ירושה, צו קיום צוואה או הודעה על הסכם לחלוקת העיזבון, הערוכה באופן שאישרה רשות הרישוי;
(2) (נמחקה);
(3) רשיון הרכב האמור.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום על שם בן זוגו של מוריש רכב נוסעים פרטי או רכב פרטי דו-שימושי שהיה רשום על שם המוריש ערב פטירתו ושנטל לפי סעיף 11(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, אם המציא לרשות הרישוי תעודת פטירה של המוריש והוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי הוא בן הזוג היחידי של המוריש וכי המוריש לא ציווה את הרכב לאחר.
286. (א) רשות הרישוי תעדכן רשומותיה ותשנה את רישום הבעלות בהן –
(1) על פי הנתונים שקיבלה מאת הבנק המקוון;
(2) בעת ששינוי רישום הבעלות נעשה במשרד הרישוי כאמור בתקנה 284א.
(ב) תאריך התשלום בבנק או המועד שבו נעשה השינוי במשרד הרישוי ייראו כתאריך רישום שינוי הבעלות.
286א. ניתן צו למינוי אפוטרופוס לנכסי חסוי בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, והומצא הצו לרשות הרישוי, תירשם הערה ברשיון הרכב על מינוי אפוטרופוס.
287. (א) לא יעביר אדם לאחר בכל דרך שהיא רשיון רכב ציבורי, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי שאצלה רשום הרכב האמור.
(ב) בקשה להעברת רשיון רכב ציבורי תוגש לרשות הרישוי בטופס שאפשר להשיגו במשרדה; המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס ויצרף לבקשה את המסמכים וההצהרות שתדרוש רשות הרישוי.
(ג) רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, להתיר או לסרב להתיר העברת רשיון רכב ציבורי.
(ד) הוראות התקנות 283, 284, 285 ו-286 לא יחולו על רכב ציבורי אלא אם ניתן עליו היתר כאמור בתקנה זו ולאחר שניתן.
(ה) לא יינתן היתר כאמור בתקנה זו, אלא אם ניתן האישור בהתאם לתקנה 388 לגבי אוטובוס והיתר העברה בהתאם לתקנה 500 לגבי מונית.
(ו) בתקנה זו "רכב ציבורי" – לרבות רכב שצויין כאמבולנס ברשיון הרכב.
287א. לא יאושר רישום שינוי בעלות ברכב, שצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי ולא יינתן היתר כאמור אלא אם כן נרשם הרכב ברישיון בית ספר בהתאם לתקנה 225; לעניין תקנה זו, ובלי לגרוע מן האמור בתקנות 283 עד 284א, יראו שינוי בפרטי החוכר כאמור בתקנה 225(א)(2), כרישום שינוי בעלות ברכב.
288. (בוטלה).
289. (א) רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק, שנקבע כרכב באבדן גמור או שעומד להישלח לצמיתות אל מחוץ לישראל (להלן בתקנה זו – רכב שיצא מכלל שימוש), חייב בעל הרכב הרשום ברשיון, בעל הרכב לפי כל דין, שמאי הרכב, או מי שהרכב הועבר לו מכוח הסכם מכירה, צו של בית משפט או לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, או מכוח פוליסת ביטוח, להודיע על כך לרשות הרישוי בטופס או באמצעים ממוחשבים שהורתה עליהם רשות הרישוי, להחזיר לה את רשיון הרכב ולהסיר מהרכב את לוחיות הזיהוי.
(ב) נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנת משנה (א) – תבטל את רישומו ורשיונו של הרכב.
(ג) (נמחקה).
(ד) (נמחקה).
290. (א) הפסיק אדם את השימוש ברכב לתקופה העולה על חודש ימים, יודיע על כך לרשות הרישוי באופן ובדרך שתחליט ויראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קבלת ההודעה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתה של הרשות, כי אירע אחד המקרים המפורטים להלן, יראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קרות המקרה אף אם ניתנה הודעה במועד המאוחר להם:
(1) ניתנה הודעת אי שימוש ברכב לפי תקנה 308;
(2) הרכב יצא מכלל שימוש בגלל תאונה שאירעה לו;
(3) בעל הרכב נפטר;
(4) בעל הרכב אושפז בבית חולים באורח פתאומי;
(5) הרכב נתפס בידי רשות מוסמכת לפי דין.
(ג) להודעה האמורה יצורף רשיון הרכב אם הוא בתוקף ומצוי ברשות בעליו.
(ד) לאחר מסירת הודעה כאמור, לא ינהג אדם ברכב.
290א. (א) בעל רכב פטור מאגרת רישיון רכב, החל מהיום הקובע, אם נתקיים ברכב אחד מאלה:
(1) האמור בתקנה 289;
(2) הוראות תקנה 290 ובמשך חודש ימים אחד לפחות;
(3) הרכב, נגנב, נמסרה למשטרה הודעה על כך והוא לא הוחזר לבעליו בתוך חודש ימים מיום ההודעה;
(4) הרכב נרשם כאמור בתקנה 272א(א)(2), ולעניין פסקה זו, יהיה הפטור האמור בתקנה זו, למעט סכום האגרה שבו הוא חייב לפי תקנה 272א;
בתקנה זו, "היום הקובע" – אחד מאלה, לפי הענין:
(1) יום ביטול הרישום ורישיון הרכב לפי תקנה 289, למעט לגבי רכב באבדן גמור;
(2) יום קרות הנזק שבשלו נקבע הרכב כרכב באבדן גמור;
(3) יום ההודעה למשטרה על גניבת הרכב;
(4) יום ההודעה על הפסקת השימוש ברכב לפי תקנה 290;
(5) יום קרות אחד מהמקרים המפורטים בתקנה 290(ב);
(6) היום שבו אישרה רשות הרישוי כי התקיים בבעל הרכב האמור בתקנה 272א.
(ב) שולמה אגרת הרשיון בעבור התקופה הפטורה מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי בעל הרכב להחזר האגרה ששילם בעבור התקופה האמורה, ובלבד שהגיש בקשה להחזר כאמור לא יאוחר משלוש שנים מהיום הקובע; היה בעל הרכב זכאי להחזר לפי פסקה (4) לרישה של תקנת משנה (א), יופחת מן ההחזר סכום האגרה שבו הוא חייב לפי תקנה 272א לגבי אותה תקופה.
(ג) החזר האגרה ישולם בסך שהיחס בינו לבין האגרה כולה שווה ליחס בין התקופה הפטורה מאגרה לפי תקנת משנה (א) לתקופת הרשיון כולה; לסך האמור יצורפו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי המדד הידוע ביום ביצוע החזר האגרה לעומת המדד שהיה ידוע ביום תשלום האגרה, כשהוא מעוגל לשקל הקרוב.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), בעל רכב שהשימוש בו הופסק לפי תקנה 271 אינו פטור מאגרת רישיון רכב.
סימן ג': רשיון סחר
291. (א) רשות הרישוי המייחדת לאדם תו מסחרי לפי סעיף 9 לפקודה, תתן לו רשיון מסחרי בהתאם להוראות סימן זה.
(ב) התו והרשיון המסחרי כאמור (להלן – רשיון סחר) ישאו שניהם מספר רישום אשר הוקצה על ידי רשות הרישוי.
292. המבקש רשיון סחר יגיש בקשה לרשות הרישוי.

292א. לא יינתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי
(1) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו ולהחניית כלי הרכב שהוא סוחר בהם;
(2) לא התקיים בו האמור בתקנה 15ב(1) עד (3), ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא התקיים האמור באותה תקנה.
293. (א) לא יינתן רשיון סחר אלא לאחת המטרות המנויות להלן:
(1) בדיקת רכב או ניסויו כשהוא הולך ונבנה או לאחר שנעשו בו תיקונים;
(2) ניסוי רכב בשביל אדם העומד לקנותו או הסעת הרכב על פי דרישתו של אדם כזה לאיזה מקום שהוא לצורך בדיקה או נסיון;
(3) הבאת רכב שנמכר ממקום מכירה למקום שיעד לו הקונה;
(4) הבאת רכב לבית מלאכה או לבית חרושת שם עומדים לבצע בו תיקונים, או החזרתו מבית מלאכה או מבית חרושת כאמור;
(5) הבאת רכב לאחר שנבנה לנמל ולתחנת רכבת או למרכז המכירה של בית-החרושת;
(5א) קניית רכב ומכירתו דרך עיסוק;
(6) כל מטרה אחרת שרשות הרישוי תראה אותה כמטרה מסחרית.
(ב) רשות הרישוי תציין ברישיון הסחר מטרה אחת או יותר מבין המטרות המנויות בתקנת משנה (א), שלשמה ניתן רישיון הסחר.
294. (בוטלה).
295. לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברשיון סחר אלא למטרות המפורטות בתקנה 293 שצויינו ברשיון ואלא אם הרכב שבו הוא נוהג, נושא עליו את לוחיות זיהוי כאמור בתוספת השלישית.
296. לא יינתן ולא יחודש רישיון סחר אלא אם כן שילם המבקש את האגרה הקבועה בפרט 13 לחלק ג' של התוספת הראשונה והצהיר כי ברשותו תעודת ביטוח המכסה שימוש ברישיון סחר לשם נסיעה ברכב.
297. (בוטלה).
298. המסיע על-פי רשיון סחר לא יסיע, ולא יניח לאחר להסיע –
(1) בתמורה;
(2) יותר מארבעה אנשים מלבד הנהג, והם בעל הרשיון או עובדו, הקונה, יועציו הטכניים או עובדיהם.
299. המסיע ברשיון סחר לא יוביל מטען כלשהו, למעט המטען הדרוש לבדיקת כושרו של הרכב, ולא יוריד את המטען האמור אלא במקום שבו הוטען.
סימן ד': סימני זיהוי לרכב
300. (א) רכב הרשום בישראל יישא עליו שתי לוחיות זיהוי; אולם אופנוע, גרור ונתמך ישאו לוחית זיהוי אחת שתותקן מאחורי הרכב.

(ב) בלוחיות הזיהוי של רכב הרשום בישראל יתקיימו התנאים המפורטים בתוספת השלישית.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בכלי הרכב המפורטים בתוספת העשירית תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים בתוספת השלישית.
301. (א) לוחיות-הזיהוי יותקנו על הרכב אחת מלפנים ואחת מאחור במקומות המיועדים לכך על ידי היצרן, ובאין מקום כזה – לפי הוראות רשות הרישוי.
(ב) לוחיות הזיהוי יהיו תמיד נקיות ולא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בכלי הרכב המפורטים בתוספת העשירית תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים בתוספת השלישית.
302. לוחית זיהוי שניזוקה או שנשחתה תוחלף בחדשה.

303. (א) לא יסיר אדם לוחית זיהוי מרכב אלא לשם החלפתה כאמור בתקנה 302 או לביטולה כאמור בתקנה 289.
(ב) לא יוסיף אדם על לוחית הזיהוי סימנים או מספרים על אלה שקבעה רשות הרישוי ולא ישנה בה דבר, לא יטשטש את צבעה ולא ישחית אותה בכל צורה שהיא.
304. (א) רשות הרישוי רשאית להורות בהודעה שתפורסם ברשומות שרכב מסויים או סוג של רכב ישא באופן ובצורה שייקבעו בהודעה האמורה את לוחיות-הזיהוי, הסמלים, אותיות-ההיכר, צבעי ההיכר וסימני ההיכר  האחרים שנקבעו בה.
(ב) רשות הרישוי רשאית להורות כאמור בתקנת משנה (א) לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו.
(ג) פורסמה הוראה לפי תקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב שצויין בהודעה ולא ירשה לאחר לנהוג רכב כאמור אלא אם הרכב נושא עליו את לוחיות-הזיהוי, הסמלים, אותיות ההיכר, צבעי ההיכר או סימני ההיכר  האחרים שנקבעו.
305. (א) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות-זיהוי או סימני היכר מיוחדים כאמור בחלק זה.
(ב) לא ינהג אדם ולא יורשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל כשהרכב נושא עליו לוחית-זיהוי או סימן-זיהוי או סימן שאינם אמורים בתקנת משנה (א).
(ג) רשות הרישוי רשאית להורות על הסרת כל לוחית-זיהוי, סימן-זיהוי או סימן שאינם אמורים בתקנת משנה (א).
(ד) (בוטלה).
305א. לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הנושא עליו פרסומת המתחלפת בזמן נהיגת הרכב ופרסומת העלולה להפריע את שדה הראיה, המסתירה את פנסי הרכב, המפריעה להפעלתו של הרכב או הפוגעת במבנה הרכב ובתקינותו.
פרק שלישי: מבנה הרכב
סימן א': מצב הרכב והפיקוח על תקינותו
306. רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש.
306א. (א) נודע ליבואן מיצרן הרכב או מסוכן מורשה שלו על תקלת בטיחות סדרתית כאמור בסעיף 16(ג) לצו הפיקוח על יבוא רכב, יודיע עליה היבואן לרשות הרישוי בכתב, בתוך שבעה ימים מיום שנודע לו על קיומה של התקלה.
(ב) לא תחדש רשות הרישוי רישיון רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור בסעיף 16(ג) לצו הפיקוח על יבוא רכב, אם חלפו יותר משישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה והוא לא תורן בהתאם להנחיות יצרן הרכב, ובלבד שרשות הרישוי הודיעה על כך בכתב לבעל הרכב 45 ימים לפחות לפני תאריך חידוש הרישיון.
307. (א) בוחן הנושא עמו תעודת בוחן של רשות הרישוי וכן שוטר הנושא עמו תעודת בוחן תנועה של המשטרה, רשאים בכל עת להזמין לבדיקה וכן לבדוק כל רכב.
(ב) סבור שוטר שאיננו בוחן תנועה של המשטרה כי הרכב עלול לסכן את התנועה, רשאי הוא להזמין את הרכב לבדיקה בכל עת בפני בוחן תנועה של המשטרה או בפני בוחן במשרד רשות הרישוי.
(ג) בעליו או מחזיקו של רכב שהוזמן כאמור יביאנו לבדיקה במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה.
308. (א) סבור בוחן או שוטר הנושאים עמם תעודה כאמור בתקנה 307(א) כי רכב שניתן עליו רשיון רכב עלול לסכן את התנועה או לא נתמלאו בו תנאים שנקבעו לגביו כדין, ימסור לנוהג בו או למי שמחזיק בפועל ברכב ובלבד שיש בידיו את רישיון הרכב הודעה (להלן – הודעת אי-שימוש) שבה יפורטו הפגמים ברכב או התנאים שלא נתמלאו ברכב, לפי הענין, יודיע על כך לרשות הרישוי ויטול ממי שנמסרה לו הודעת אי-השימוש את רישיון הרכב, ובלבד שיפרט בהודעת אי-השימוש אם הותר לו לעשות שימוש ברכב, בכפוף להוראות תקנת משנה (ד); שוטר או בוחן כאמור בתקנת משנה זו רשאי לעכב את מתן ההודעה לרשות הרישוי ל-48 שעות, ואם הוכח להנחת דעתו כי הרכב תוקן בתוך 48 שעות משעת מסירת הודעת אי-שימוש כאמור, יחזיר את רישיון הרכב לבעל הרכב או למי שנמסרה לו הודעת אי-השימוש.
(ב) סבור שמאי רכב כי ברכב שניזוק יש נזק גולמי העולה על 60 אחוזים, ימסור לנוהג בו או לבעלו הודעה על אבדן גמור ויודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע, וכן יעביר את רשיון הרכב לרשות הרישוי.
(ג) החליטה הרשות שעל פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), תש"ם-1980, לשנות הודעת אי שימוש שמסר שמאי רכב, תודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע.
(ד) לא ישתמש אדם ברכב שעליו נמסרה הודעת אי שימוש, אלא לשם נסיעה לתיקונו או למילוי התנאים שפורטו בה וכן כדי להביאו למשרד הרישוי לשם עריכת בדיקה נוספת, והכל ככל ששימוש כאמור הותר בהודעה שנמסרה.

(ה) נוכחה רשות הרישוי על פי בדיקה נוספת, כי הפגמים שפורטו בהודעת אי השימוש תוקנו, תבטל את הודעת אי השימוש ותחזיר את רשיון הרכב, למעט במקרה שבו הרכב נקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור.
(ו) רשות הרישוי לא תחזיר ולא תחדש רשיון רכב שנקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור.

309. (א) בעליו של רכב, קצין בטיחות או מי שהשליטה על הרכב בידו, לא ישתמש ברכב ולא ירשה לאחר להשתמש בו, אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי ולבלמים, לשלדת המרכב מעבר לקו הגלגלים פגיעה בין הסרנים, בעמודי המרכב כשהשלדה היא חלק אינטגרלי של המרכב, או כשהשלדה היא חלק מהרכב, אלא לאחר שהרכב תוקן וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי במוסך מורשה, הרשאי לתת תעודות בדיקה על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970 (להלן – מוסך מורשה).
(ב) לא ניתנה תעודת בדיקה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך המנהל המקצועי במוסך המורשה לרשות הרישוי.
310. (א) רכב כאמור שנבדק ותוקן על ידי מוסך מורשה, יתן עליו מנהלו המקצועי, לאחר סיום התיקונים, תעודת בדיקה ותיקון בחתימת ידו בטופס שהורתה רשות הרישוי. העתק הטופס יישמר ברשות המוסך לתקופה של שלושה חדשים.
(ב) הנותן תעודה ימסור בה פרטים נכונים ומלאים.
(ג) (בוטלה).
311. רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה להזמין רכב כאמור בתקנה 310 לבדיקה נוספת, ובעליו או מחזיקו יביאנו לבדיקה נוספת במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה.
312. האמור בתקנות 309, 310 ו-311 אינו בא לגרוע מסמכויות בוחן או שוטר לפי תקנה 307.
סימן ב': מידות רכב ומשקלו
313. (א) מידות רכב כמפורט להלן לא יעלו על המידות שצוינו לצדו:
מטרים
(1) רחבו הכולל –
(א) רכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב) 2.55
ובלבד שברכב מסחרי, וברכב להסעת נוסעים שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, ביותר מ-5 אחוזים מכל צד על המרחק הנמדד בין שתי נקודות קיצוניות ביותר של הצמיגים המורכבים על הסרן האחורי;
(ב) ברכב שנרשם ברישיונו כרכב עם מרכב קירור מבוקר העומד בדרישות תקן ישראלי 1291 והמשמש להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת 2.60
(2) גובהו הכולל –
(א) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב), שמשקלו העולל המותר –
(1) עד 1,500 ק"ג 2.50
(2) עולה על 1,500 ק"ג עד 3,500 ק"ג 3.00
(3) עולה על 3,500 ק"ג עד 8,000 ק"ג 3.50
(4) עולה על 8,000 ק"ג ובאוטובוס 4.00
(ב) ברכב שנרשם ברישיונו כרכב המיועד להובלת מכולות, ובלבד שגובה המשטח שעליו מונחת ומחוברת המכולה לא יעלה על 1.56 מטרים 4.00
(3) אורכו הכולל של –
(א) רכב מסחרי 12.00
(ב) אוטובוס בעל שני סרנים 13.50
(ב1) אוטובוס בעל יותר משני סרנים 15.00
(ג) אוטובוס מפרקי 18.75
(ד) רכב מורכב –
(1) בעל תא נהג מעל המנוע 16.50
(2) בעל תא נהג מעל המנוע 17.60
ובלבד שהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 12.00 מטרים והמרחק הנמדד ברדיוס מפין הגרירה של הנתמך לכל אחת מהנקודות בחלקו הקדמי של הנתמך לכל אחת מהנקודות בחלקו הקדמי של הנתמך לא יעלה על 2.04 מטרים;
(3) המורכב מתומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך 17.50
(ה) גרור 12.00
(ו) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ה), רכב מחובר 18.75
(ב) אורך שלוחה אחורית (Rear Overhang) לא יעלה על –
(1) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקאות משנה (2) ו-(3) – 60% מרוחק הסרנים של הרכב;
(2) רכב שנרשם ברישיונו כרכב אשפה בדחס – 63% מרוחק הסרנים;
(3) אוטובוס – 65% מרוחק הסרנים אך לא יותר מ-3.60 מטרים.
(ג) רדיוס הסיבוב ברכב יהיה דלקמן:
(1) הרדיוס החיצוני לא יעלה על 12.50 מטרים;
(2) הרדיוס הפנימי לא יפחת מ-5.30 מטרים כאשר הרכב נע בסיבוב, ברדיוס של 12.50 מטרים.
(ד) (נמחקה).
314. (א) לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב כמפורט להלן על המשקל שצויין לצד כל אחד מהם:
קילוגרמים
(1) רכב מנועי, למעט רכב כאמור בפסקה (2) ובכפוף לאמור בפסקה (3)
(א) בעל 2 סרנים למעט אוטובוס 18,000
(א1) אוטובוס בעל 2 סרנים 19,000
(ב) בעל 3 סרנים 25,000
(ג) בעל 3 סרנים, כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר 26,000
(ד) בעל 4 סרנים 32,000
(ה) אוטובוס מפרקי 28,000
(2) רכב מורכב
(א) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד 28,000
(ב) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים 36,000
(ג) תומך בעל 2 סרנים שבסרן המניע מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים, שהמרחק בין הסרנים עולה על 1.80 מטרים 38,000
(ד) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים 42,000
(ה) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר המיועד להובלת מכולה ימית במידות 40 רגל (40 foot ISO) 43,000
(ו) תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים 42,000
(ז) תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים 43,000
(ח) תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים 48,000
(ט) תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים 50,000
(י) תומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף עליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הרכב המורכב לא יעלה על 17,50 מטרים ואורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה עד לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך 55,000
(3) רכב מחובר
האמור בפסקה זו יחול נוסף על האמור בפסקאות (1) ו-(4):
(א) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים 36,000
(ב) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר 37,000
(ג) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים 43,000
(ד) רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים 43,000
(ה) רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר 45,000
(ו) רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים 50,000
(ז) רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר 53,000
(ח) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים 50,000
(ט) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר 51,000
(י) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים 57,000
(יא) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר 59,000
(4) גרור
(א) בעל 2 סרנים 18,000
(ב) בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר 19,000
(ג) בעל 3 סרנים 25,000
(ד) בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר 27,000
לענין תקנת משנה זו יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הנתמך כשלישיית סרנים.
(א1) לא יצורף גרור לרכב מנועי או נתמך לתומך, אלא בצירופים המנויים בתקנת משנה (א)(2) ו-(3).
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בחישוב המשקל הכולל המותר של הרכב, לא יעלה המשקל הכולל המותר על סרנים כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:
קילוגרמים
(1) סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי 7,500
(2) סרן בודד מניע למעט באוטובוס 11,500
(2א) סרן בודד מניע באוטובוס 12,000
(3) סרן בודד לא מניע 10,000
(4) צמד סרנים 18,000
(5) צמד סרנים ברכב מנועי שמותקן בו מתלה אוויר או שהמרחק בין הסרנים שלו בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה המאפשר חלוקת עומס שווה בין הסרנים המניעים, בהתאם לדריקטיבה EC/96/53, כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה 9,500 ק"ג 19,000
(6) צמד סרנים בגרור או בנתמך כשהמרחק בין הסרנים 1.8 מטרים או יותר 20,000
(7) שלישיית סרנים בנתמך 24,000
(8) שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך 24,000
ובלבד שיותקנו בסרנים אופנים וצמיגים בעלי כושר העמסה המתאים למשקל הכולל המותר לאותו סרן ולמהירות המרבית של הרכב כפי שתוכננה בידי יצרן הרכב.
(ג) לא יפחת המשקל הכולל על הסרנים המניעים של הרכב מ-25% מהמשקל הכולל המותר שלו.
(ד) בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב מחובר לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור על המשקל הכולל המותר של הגורר, ואולם הרשות רשאית לאשר יחס משקל כולל מותר אחר בין הגרור לבין הגורר אם נתקיימו כל אלה:
(1) בהספק המנוע של הגורר, ביחס למשקלו הכולל המותר של הרכב, נתקיימו הוראות תקנה 316א;
(2) במערכות הבלימה של הגורר ושל הגרור נתקיימו לדעת מנהל אגף הרכב דרישות תקן הקהיליה האירופית (EC); לא נתקיימו דרישות התקן כאמור, לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור שתאשר הרשות על 80% מן המשקל הכולל של הגורר.
(ה) המשקל הכולל המותר והמשקל העצמי של רכב מסחרי ורכב עבודה והמטען המורשה לפי רישיון הרכב של רכב מסחרי, יירשמו על הדופן הימנית של תא הנהג.
(ו) מקום שסרן ניתן להרמה, יותקן מנגנון, המתאים למפרט של יצרן הרכב, שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על הסרנים הקדמיים או על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר.
314א. (א) בשלישיית סרנים בנתמך יתקיימו כל אלה:
(1) חלוקת המשקל על כל סרן תהיה שווה;
(2) המשקל הכולל המרבי לכל סרן יהיה כפי שאישרה רשות הרישוי, על פי הנחיית יצרן הרכב או הסרן ובכפוף לאמור בתקנות אלה;
(3) יכול שהסרנים יהיו בלא היגוי;
(4) בנתמך להובלת מכולה ימית במידות של 40 רגל (40 foot ISO), העומס המרבי על שלישיית סרנים עם מתלה אוויר לא יעלה על 25,000 ק"ג.
(ב) בשלישיית סרנים ברכב מנועי יתקיימו כל אלה:
(1) בסרן ההיגוי יורכבו שני צמיגים, אחד בכל צד;
(2) בכל סרן של צמד הסרנים יורכבו שני צמיגים בכל צד;
(3) הסרנים שבצמד יצוידו במערכת מתלה אוויר, ואולם אם ייעודו של הרכב איננו מאפשר ציודו במתלה אוויר כאמור, רשאית רשות הרישוי לאשרו אף בלעדיו;
(4) מקום שסרן ההיגוי מתרומם, יותקן מנגנון המתאים למפרט של יצרן הרכב שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר לצמד.
314א1. הוראות תקנות 313 ו-314 לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל –
(1) שהוצא לו רישיון רכב לחירום על פי פקודות הצבא, ובלבד שמידותיו בחירום ומשקלו הכולל המותר יוגבלו בו;
(2) שייעודו מבצעי, ובלבד שמידותיו ומשקלו הכולל המותר יוגבלו ברישיון הרכב הצבאי.
314א2. (א) על אף האמור בתקנות אלה, אורכו הכולל של רכב מחובר או רכב מורכב כמפורט להלן, שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן לא יעלה על המצוין לצדו:
במטרים
(1) רכב מחובר 18.75
(2) רכב מורכב בלע תא נהג מעל המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים 16.50
(3) רכב מורכב בעל תא נהג מאוחרוי המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים 17.60
(ב) לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב המיועדים להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם:
בק"ג
(1) רכב מנועי בעל 2 סרנים 18,000
(2) רכב מנועי בעל 3 סרנים 25,000
(3) רכב מנועי בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר או מתלה דומה לו בתכונותיו בהתאם לאמור בהחיות האיחוד האירופי מס' 96/53/EC לרבות כל העדכונים שלהן (בתקנה זו – מתלה), או כשהעומס המרבי המותר על סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג 26,000
(4) רכב מנועי בעל 4 סרנים עם שני סרני היגוי כשעל הסרן המניע מותקנים מכל צד צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג 32,000
(5) גרורים –
(א) גרור בעל 2 סרנים 18,000
(ב) גרור בעל 3 סרנים 24,000
(6) רכב מחובר –
(א) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים 36,000
(ב) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים 40,000
(ג) רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים 44,000
(7) רכב מורכב –
(א) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד 28,000
(ב) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים כשהמרחק בין הסרנים הוא בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר 36,000
(ג) תומך בעל 2 סרנים שמשקלו הכולל המותר 18,000 ק"ג לפחות, על הסרן המניע לו מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ונתמך בעל 2 סרנים שהמרחק בין סרניו עולה על 1.8 מטר והעומס המרבי המותר עליהם הוא 20,000 ק"ג ויותר 38,000
(ד) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים 40,000
(ה) תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים 40,000
(ו) תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים 44,000
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) לא יעלה העומס המרבי המותר על סרנים של רכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם:
(1) סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי 7,500
(2) סרן בודד לא מניע 10,000
(3) סרן בודד מניע 11,500
(4) צמד סרנים ברכב מנועי –
(א) כשהמרחק בין הסרנים פחות מטר אחד 11,500
(ב) כשהמרחק בין הסרנים בין מטר אחד לבין 1.3 מטר 16,000
(ג) כשהמרחק בין הסרנים בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג 19,000
(5) צמד סרנים בגרור או בנתמך –
(א) כשהמרחק בין הסרנים עד מטר אחד 11,000
(ב) כשהמרחק בין הסרנים מעל מטר אחד עד 1.3 מטר 16,000
(ג) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.8 מטר 18,000
(ד) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.8 מטר 20,000
(6) שלישיית סרנים בגרור או בנתמך –
(א) כשהמרחק בין הסרנים עד 1.3 מטר 21,000
(ב) כשמהרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.4 מטר 24,000
(ד) ברכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן, לא יפחת המשקל על הסרנים המניעים מ-25% ממשקל המטען המותר לאותו רכב לפי תקנות אלה.
(ה) לענין תקנה זו, יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הרכב כשלישיית סרנים.
314ב. (א) בשלישיית סרנים בנתמך שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן שהמשקל המותר עליה הוא עד 24,000 ק"ג, יכול ששלישיית הסרנים תהיה בלא היגוי.
(ב) בשלישיית סרנים כאמור בתקנת משנה (א) יכול שיותקנו על כל סרן, מכל צד, גלגל אחד או צמד גלגלים וצמיגים בעלי מידה וכושר העמסה מתאימים לעומס המותר על אותו סרן.
315. (א) על אף האמור בחלק זה, רשאית רשות הרישוי להתיר, בתנאים או בלא תנאים ובהתייעצות עם המפקח על התעבורה, שימוש בציוד חריג.

(ב) התירה רשות הרישוי שימוש בציוד חריג יחול עליו האמור בתקנה 85(ג), לפי הענין, והאמור בתקנה 313(ד).
סימן ג': מנוע, מערכות הדלק והפליטה
316. מנוע המורכב ברכב מנועי וכן אביזרי המנוע יהיו במצב נקי ותקין ובעלי הספק וכושר מתאים לייעודו של הרכב שלא לגרום –
(1) לפליטת עשן מעל המידה הרגילה ברכב מסוג זה, או
(2) להפרשת שמן או כל חומר אחר, או
(3) לרעש מעל המידה הרגילה הכרוכה בפעולתו התקינה של מנוע מסוג זה.
316א. (א) לא יירשם רכב מן הסוגים המפורטים בתקנה זו, אלא אם כן הספק מנועו ביחס למשקלו הכולל המותר כפי שקבע יצרנו הוא כמפורט להלן:
הספק לכל 1000 ק"ג משקל כולל מותר
לפי תקן DIN 70020 לפי תקן I.S.O
סוג הרכב   (כוח סוס) (קילווט)
אוטובוס ציבורי 13 9.6
אוטובוס פרטי 12  8.8
רכב מסחרי 8  5.9
גורר, תומך, רכב עבודה
ורכב מסחרי הגורר גרור 6.12  4.5
(ב) הותקן ברכב כאמור מזגן אוויר המופעל על ידי מנוע הרכב, הספק המנוע של הרכב יוגדל במספר כוחות הסוס שיהיו דרושים לפי הצריכה המקסימלית של המזגן.
(ג) לא ייעשה ברכב מן הסוגים האמורים בתקנת משנה (א) כל שינוי מבנה לרבות החלפה או הוספה של מיתקן המופעל על ידי המנוע של הרכב בשעת נסיעתו שיש בו כדי לשנות את הסוג או המשקל הכולל המותר של הרכב או להקטין את הספק המנוע אלא אם הותאם כח הסוס של המנוע לשינוי.
(ד) ברכב מנועי מסחרי הגורר גרור יהיה הספק המנוע מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב הנגרר בתוספת המשקל הכולל המותר של הרכב הגורר, בשעת הגרירה, ובלבד שהספק המנוע לא יהיה פחות מההספק שנקבע בתקנה זו לגבי תומך.
317. (א) מיכל הדלק, צינור לשאיבת הדלק וכן כל חלק אחר ממערכת הדלק לא יבלטו מצדי הרכב. מיכל הדלק וכן צינורות המובילים דלק יהיו בנויים בצורה המבטיחה עמידה בפני כל תנודות המנוע והרכב בכל תנאי הדרך ובאופן שתנועת הרכב לא תשפיע על יציבותם, חיבוריהם, צורתם ומצבם התקין ולא תגרום לדליפת הדלק בין בצורת נוזל ובין בצורת גז.
(ב) מערכת הדלק תהיה במצב שיבטיח את עמידתו בלחץ פנימי של לא פחות מ-0.3 אטמוספרות ותהיה עשויה ממתכת או מחומר אחר אשר –
(1) אינם מחלידים;
(2) עומדים בפני השפעה כימית של הדלק;
(3) אינם דליקים.
(ג) החיבורים במערכת הדלק ייעשו באמצעות הברגות בלבד.
318. (א) ברכב מנועי תותקן מערכת פליטה המיועדת להרחקת גזים נשרפים במנוע דרך הפתח שבקצה צינור הפליטה.
(ב) מערכת הפליטה תהיה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה ותורכב בצורה המבטיחה כי לא תיגרם על ידיה שריפה ברכב או כל נזק לרכב.
(ג) צינור הפליטה לא יבלוט מצדי המרכב ופתחו לא יהיה מכוון כלפי הקרקע ולא יסטה לצד ימין ובלבד שברכב מנועי המיועד להסעה לא יהיה מכוון כלפי מעלה.
(ד) (נמחקה).
318א. (א) לא יירשם רכב מנועי, למעט אופנוע, ולא יחודש רשיונו אלא אם כן –
(1) מותקנת במנועו מערכת איוורור של בית הארכובה שיונקת את אדי הגזים החומקים מתוכה בעזרת תת לחץ של המנוע ומעבירה אותם חזרה למנוע לשם מניעת זיהום אויר;
(2) תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO)בגזים הנפלטים מצינור הפליטה של רכב ששנת ייצורו עד 1986 אינה עולה על 4.5% על פי נפח וששנת ייצורו 1987 ולאחריה אינה עולה על 3.5% על פי נפח;
(3) ברכב המונע במנוע בנזין ששנת ייצורו 1995 או לאחריה, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO), בגזים הנפלטים מהרכב על ערכים אלה:
(א) בסיבובי סרק, על הערך שקבע יצרן הרכב, לדגם הרכב והמנוע המופיע ברשימת הערכים המופקדת לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד (להלן – רשימת הערכים);
(ב) בסיבובים גבוהים, כפי שקבע יצרן הרכב על הערך שקבע יצרן הרכב וערך הלמבדה שקבע יצרן הרכב המופיעים ברשימת הערכים;
הודעה על הפקדת רשימת הערכים לעיון הציבור באגף הרכב של משרד התחבורה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
(4) ברכב המונע במנוע בנזין ששנת ייצורו 1994 ולפניה לא תעלה תכולת הפחמימנים (HC) בסיבובי סרק על PPM 1,000.
(א1) תקנת משנה (א)(4) לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל המוגדר כרכב חירום לפי פקודות הצבא, ובלבד שכלי הרכב נרשם או שניתן עליו רישיון בהתאם לתקנה 282.
(ב) על אף האמור,
(1) בתקנת משנה (א)(2) ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי ובמונית משנת ייצור כמפורט להלן, המונעים במנוע בנזין שנפחו כמפורט לצדה, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן על 1% בנפח הגזים הנפלטים מצינור הפליטה –
שנת ייצור נפח מנוע בסמ"ק
(1) 1992 2,000
(2) 1993 1,600
(3) 1994 כל נפח
(2) בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.5%;

(3) בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.3% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל-1.03;
(4) בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.3%;
(5) בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.2% וערך הלמדה יהיה בין 0.97 ל-1.03.
(ג) הבדיקות האמורות בתקנות משנה (א)(4) ו-(ב) יבוצעו בהתאם להנחיית הקהילה האירופית 96/96/EC, אשר הופקדה לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, ובמכשיר בהתאם להנחיה האמורה שאישרה מעבדה מוסמכת.
סימן ד': מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים
319. (א) ברכב מנועי תותקן תיבת הילוכים המאפשרת תנועתו של הרכב קדימה ואחורה בכוח המנוע. תיבת ההילוכים תהיה במצב תקין וניתנת להפעלה בתוך תא הנהג מבלי שהנוהג ברכב יצטרך לעזוב את מושבו.
(ב) תיבת הילוכים תותקן בצורה יציבה שתאפשר החלפה יעילה של ההילוכים ונסיעה בהילוך מתאים בכל תנאי הדרך.
(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על רכב אשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג.
320. (א) ברכב מנועי תותקן מערכת היגוי שתהא תקינה בכל עת ותאפשר להפנות ולהחזיר מיד את הרכב לכל כיוון נסיעה בקלות, במהירות ובבטיחות. הנוהג ברכב או הממונה עליו אחראי לקיום הוראה זו.
(ב) כל חלק במערכת ההיגוי המחובר אליה על ידי הברגה יהיה מובטח על ידי פינים מפצילים או כל סידור טכני אחר המונע התרופפות החיבור האמור.
(ג) גלגלי הסרן הקדמי יהיו מכוונים בכל עת בהתאם להוראות הטכניות של יצרן הרכב. גלגלי רכב וכל חלק של מערכת ההיגוי לא יגעו בצינורות או בזרנוקי הבלמים.
(ד) מותר להתקין מנגנון עזר להפעלת מערכת ההיגוי ובלבד שיאושר על ידי רשות הרישוי.
(ה) לא יירשם רכב, למעט רכב עבודה המיועד לפי מבנהו לטיאוט בדרך, אלא אם מערכת ההיגוי וגלגל ההגה או הכידון מותקנים בצד שמאל של הרכב.
321. (א) בגלגלי רכב יותקנו אופנים מסוג כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה ויהיו בעלי נקבים המותאמים בקוטרם לברגים ואומים המשמשים לחיבור האופנים לסרן.
(ב) האופנים יהיו במצב תקין ויהודקו באמצעות כל הברגים או האומים, לפי הענין, שיהיו במצב תקין ובהתאם להוראות היצרן.
(ג) לא יותקן אופן ברכב אלא אם כן הוא מתאים לצמיג במידותיו בהתייחס לקוטר תושבת האופן ורוחבו, כושר ההעמסה של הצמיג, לחץ האוויר המרבי המותר ומהירות המרבית לנסיעה בו, בהתאם להוראות היצרן.
(ד) על אופן המיועד לפי מבנהו להרכבת צמיג עם אבוב לא יורכב צמיג ללא אבוב (Tubless).
(ה) לא יותקן ברכב מסוג N3 כיסוי המסתיר את הברגים או האומים, המחברים את האופן לסרן.
322. (א) בגלגלי רכב יותקנו צמיגי גומי פנאומטיים מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה ובהם לחץ אויר במידה שקבע יצרן הרכב; ברכב אטי מותר להתקין צמיגים שאינם פנאומטיים.
(ב) הצמיגים ברכב יותאמו לייעוד הרכב ויהיו בעלי אותם מבנה וכושר העמסה שקבע יצרן הרכב והמידות שנרשמו ברשיון הרכב.
(ב1) עובד מפעל לתיקון צמיגים ואבובים לא יתקין בגלגלי רכב צמיגים שחלפו 6 שנים ממועד ייצורם, ואם היו הצמיגים משומשים – 24 חודשים ממועד ייצורם; בתקנת משנה זו –
"מועד ייצור" – המועד המוטבע על הצמיג;
"מפעל לתיקון צמיגים ואבובים" – כמשמעותו בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970.
(ג) בצמיג פנאומטי, לרבות בצמיג שבגלגל חילוף, לא יפחת עובי הפרופיל או עומק החריצים של הצמיג, הבא במגע עם הדרך, מ-2 מ"מ ובצמיג שאינו פנאומטי, לא יפחת עוביו מ-4 ס"מ.
(ד) (1) לא יורכבו ברכב מנועי צמיגים שונים במידה, בכושר העמסה ובמבנה – בין רדיאלי ובין דיאגונלי – על סרן אחד;
(2) ברכב מנועי – למעט טרקטור ומכונה ניידת – יכול שיורכבו צמיגים בעלי מבנה שונה על סרנים שונים אלא אם כן קבע יצרן הרכב אחרת ובלבד שלא יורכבו –
(א) צמיגים רדיאליים בסרן קדמי אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים דיאגונליים;
(ב) צמיגים רדיאליים שבהם חגורת פלדה בסרן קדמי, אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים רדיאליים שאין בהם חגורת פלדה.
(3) על אף האמור בתקנת משנה זו, נגרם תקר באחד מגלגלי הרכב, מותר להרכיב על סרן אחד גלגל חילוף שמידותיו שונות, כאמור בתקנה 365(2), ובלבד שנוהג הרכב לא יעשה בו שימוש אלא לצורך נסיעה אל המוסך הקרוב לתיקון התקר.
(ה) לא יורכב ברכב צמיג ללא אבוב אם הוא מיועד להרכבה עם אבוב.
(ו) לא יורכב ברכב ששנת ייצורו –
(1) עד 2005 – צמיג המוגבל למהירות פחותה מהמהירות המרבית המתוכננת של הרכב ובלבד שבמונית, ברכב נוסעים פרטי וברכב פרטי דו שימושי יכול שיורכב צמיג בדרגת מהירות S;
(2) 2006 ואילך – צמיג שתכנן יצרנו ללחץ אוויר, לכושר העמסה ולמהירות הפחותים מאלה שתכנן יצרן הרכב, וברכב מסוג M1 ו-N1 – גם צמיג בעל קוד מהירות נמוך מדרגה S או מהמהירות המרבית של הרכב שקבע יצרן הרכב.
323. (א) ברכב מנועי ובגרור יותקנו בין הסרנים לבין מרכב הרכב קפיצים יעילים ובעלי כושר מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב, ובלבד שהקפיצים המורכבים על אותו סרן יהיו בעלי כוח התנגדות שווה.
(ב) מותר להתקין ברכב מנועי כל מיתקן אחר אשר פעולתו הטכנית כפעולת הקפיצים.
(ג) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על –
(1) רכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 400 ק"ג ושאינו מיועד לפי מבנהו להסעה;
(2) רכב איטי;
(3) גרור אשר נבנה ללא קפיצים ומבנהו אושר על ידי רשות הרישוי;
(4) גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק"ג.
סימן ה': בלמים
324. בסימן זה –
"בלמי שירות" – מערכת בלמים הפועלת על כל גלגלי הרכב, שהפעלתה מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב-4.5 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע;
"מערכת כפולה של בלמי שירות" – שתי מערכות של בלמי שירות הפועלות כל אחת בנפרד על גלגלי הרכב, וכל מערכת מפעילה בנפרד את בלמי השירות של לפחות מחצית מספר הגלגלים ועשויה לבלום את הרכב במקרה שהמערכת השניה חדלה לפעול;
מערכת נפרדת של הבלמים יכול שתאט את מהירות הרכב פחות מ-4.5 מ/שניה בשניה אולם שתי המערכות יחד יאטו את מהירותו במידה האמורה לפחות;
"בלם עצמאי" – מיתקן המפעיל את מערכת הבלמים בעזרת קפיץ העוצר את הרכב כשלחץ האויר במערכת הבלמים יורד מתחת ללחץ האויר הדרוש להפעלה יעילה של הבלמים, והמערכת מאפשרת האטה של מהירות הרכב לפחות 2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס והחזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע;
"בלמנוע" – מנגנון האטה המפעיל את המנוע כמדחס וגורם להאטת הנסיעה של הרכב והמבטיח שבשעת החלפת ההילוכים המנגנון לא יפעל ופעולת המנוע לא תופסק, או מנגנון האטה אחר המאיט את מהירות הרכב שלא באמצעות מערכת הבלמים שאישר מנהל האגף לרכב.
"בלמי עזר" – מערכת בלמים הפועלת בצורה ישירה על הגלגלים המורכבים לפחות על סרן אחד של הרכב ומאפשרת האטת המהירות לפחות ב-2 מ/שניה בשניה כשהרכב עמוס וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע גם בשעות חניה;
"מכשיר אזהרה" – מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמים הידראוליים להשמעת קול או להפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בו במקרה שגובה פני הנוזל של הבלמים ירד מתחת לגובה שקבע יצרן הרכב או שלחץ הנוזל של הבלמים באחת המערכות הכפולות ירד בהשואה למערכת השניה או מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמי אויר להשמעת קול ולהפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בהם במקרה שלחץ האויר פחת מהלחץ הדרוש להפעלה יעילה ובטוחה של הבלמים כפי שקבע יצרן הרכב;
"מאיט" (Retarder) – מנגנון האטה חשמלי או הידראולי המותקן במערכת ההנעה של הרכב, והמיועד להאטת הרכב בלא שהוא קשור למערכת הבלמים של הרכב;
"מיתקן למניעת נעילה" (A.B.S) – רכיב של מערכת בלם שירות המפעיל בעת בלימה בקרה אוטומטית על שיעור ההחלקה של גלגלי הרכב בכיוון סיבובם;
"מערכת בקרת יציבות" – מערכת אלקטרונית המשפרת את יציבות הרכב כשהוא בתנועה, על ידי התערבות בפעולות מערכות הרכב, לרבות הבלמים והמנוע, בהתאם לעיבוד מדדי התנהגות הרכב הכוללים, בין השאר, את תאוצת הרכב, זווית הפניית ההגה והמהירות, התואמת לתקן ECE13 או תקן אחר של האיחוד האירופי שאישר מנהל אגף הרכב והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות שלו ובאתר האינטרנט של המשרד, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA – התואמת לתקן FMVSS126 כהגדרתו בתוספת השניה.
325. (א) ברכב מנועי יותקנו בלמי שירות ובלמי עזר שיהיו תקינים בכל עת.

(ב) הפרש בעוצמת הבלימה של הגלגלים באותו סרן לא יעלה על 30% מערכו הגבוה.
(ג) בלמי השירות ובלמי העזר יותקנו בשתי מערכות נפרדות או במערכת אחת בעלת אמצעי הפעלה נפרדים שכל אחד מהם עשוי לבלום את הרכב כאשר השני חדל לפעול.
(ד) ברכב בעל מערכת בלמי שירות המופעלת בלחץ אויר בלבד יותקנו שני בלמים עצמאיים בכל סרן מהסרנים האחוריים אולם ברכב בעל יותר משני סרנים יכול שיותקן בלם עצמאי אחד בסרן הקדמי במקום באחד מהסרנים האחוריים.
(ה) ברכב בעל מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר יותקן לפחות בלם עצמאי אחד בכל סרן מהסרנים האחוריים.
(ו) רכב שמותקן בו בלם עצמאי הניתן להפעלה מתא הנהג פטור מהתקנת בלם עזר נוסף.
326. (א) בלמי שירות המופעלים בלחץ אויר יצויידו בשסתום בטחון, מד לחץ אויר, מכשיר אזהרה, שסתום משחרר וחיבורים לבדיקת לחץ אויר כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
(ב) שסתום הבטחון יותקן במערכת מגורות האויר וישחרר ממגורות האויר את עודפי לחץ האויר שמעל ללחץ שקבע יצרן הרכב.
(ג) מכשיר אזהרה ומד לחץ אויר יותקנו בלוח המחוונים. שסתום משחרר יותקן במערכת מגורות האויר לשם ניקוז הנוזלים המצטברים בהם.
(ד) חיבורים לבדיקת לחץ אויר יותקנו במכלי האויר אחרי כל וסת לחץ, על תאי הבלימה ולפני וסת כח הבלימה.
327. על אף האמור בתקנה 325 ברכב איטי, בטרקטור למעט בטרקטורון או במכונה ניידת, אשר לפי מבנהו אינו מסוגל לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק"מ לשעה, יותקנו לפחות בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג.

328. על אף האמור בתקנה 325 יותקנו באופנוע ובתלת אופנוע שני סוגי בלמים שלא יהיו קשורים או תלויים זה בזה כאשר האחד מופעל על הגלגל האחורי של האופנוע או על שני הגלגלים האחוריים של התלת אופנוע, והמאפשר האטה של המהירות לפחות ב-1.5 מ/שניה בשניה, והשני המופעל על הגלגל הקדמי והמאפשר האטה של המהירות ב-1.5 מ/שניה בשניה.
329. (א) ברכב פרטי, במונית וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,200 ק"ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות ומכשיר אזהרה.
(ב) (1) ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים תהיה מערכת בלמי השירות כפולה ויותקן בו מכשיר אזהרה.
(2) ברכב כאמור, שמותקנת בו מערכת בלמי שירות  המופעלת רק בלחץ אויר או מותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר – יותקן בלם עצמאי.
(ג) ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא מ-12,000 ק"ג עד 15,999 ק"ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר, או מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר.
(ד) ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא 16,000 ק"ג או יותר, יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלים רק בלחץ אויר ובלם עצמאי.
(ד1) (נמחקה).
(ה) ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג אך אין חובה להתקין בלם עצמאי כשמותקנים ברכב מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת על ידי מערכת כפולה של לחץ אויר.
(ו) ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמותקן בהם מנוע דיזל, ושמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק"ג או יותר – יותקן בלמנוע.
(ז) ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקן בו מנוע דיזל יותקן בלמנוע.
(ח) ברכב שצוין ברשיונו כטיולית, ששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקן מאיט.
(ט) הוראות תקנות משנה (ו) ו-(ז) לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה בצבא הגנה לישראל (להלן – ראש מחלקת מערכות ממונעות), וניתן לו רישיון רכב צבאי.
330. (א) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר עד 7,999 ק"ג יותקנו מערכת כפולה של בלמי שירות ומיתקן אזהרה.

(ב) (נמחקה).
(ג) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר ובלם עצמאי.
(ד) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר ובאוטובוס עם תיבת הילוכים אוטומטית שמשקלו הכולל המותר 6,000 ק"ג או יותר, יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג.
(ה) באוטובוס שמותקן בו מנוע דיזל ושמשקלו הכולל המותר 6,000 ק"ג או יותר יותקן בלמנוע.
(ו) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק"ג או יותר ואשר שנת ייצורו 1987 או לאחריה, יותקן מאיט; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי.

(ז) (נמחקה).
330א. (א) לא יירשם רכב כמפורט להלן ולא ישתמש בו אדם, אם לא הותקן בו, בעת ייצורו, מיתקן למניעת נעילת גלגלים מסוג שאישר מנהל אגף הרכב, או מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, והוא תקין ופועל כהלכה בכל עת:
החל בשנת
ייצור סוג הרכב

1991 אוטובוס שבו מותקנת מערכת בלמים המופעלת
בלחץ אויר ללא מערכת הידראולית.
1992 (1) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה
על 16,000 ק"ג המוביל או המיועד להוביל
חומר מסוכן כאמור בתקנה 87.
(2) גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק"ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור בתקנה 87.
1993 (1) מונית שאינה זוטובוס.
(2) רכב סיור שאינו בנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד.
1994 (1) כל מונית, למעט מונית מסוג זוטובוס, שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שקבע מנהל אגף הרכב.
(2) כל רכב סיור לרבות כזה הבנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד.
(3) כל גרור או נתמך שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר למעט גרור לטרקטור.
1996 1) כל רכב מסחרי, שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר.
2) רכב מורכב שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר.
3) אוטובוס, לרבות אוטובוס זעיר בעל מערכת בלמים מכל סוג.
2003 רכב, למעט רכב שיוצר במדינות NAFTA, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA – שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ק"ג.
(ב) לא ינהג אדם בגורר או תומך הגורר אחריו גרור או נתמך שמותקנים בהם מיתקן למניעת נעילת גלגלים אלא אם כן מותקנים בגורר או בתומך חיבורי חשמל להפעלתו.
(ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב, במקרה מיוחד שייראה לו, לפטור רכב מסויים מהוראות תקנה זו, ובלבד שהפטור יירשם ברשיון הרכב.
330ב. (א) לא יירשם רכב שמועד עלייתו לכביש הוא מיום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) (להלן – המועד הקובע), אלא אם כן הותקנה בו מערכת בקרת יציבות.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי רשאית לרשום רכב כאמור שלא הותקנה בו מערכת בקרת יציבות, אם הוא –
(1) רכב שיובא לישראל עד יום 31 באוקטובר בשנה שקדמה למועד הקובע לגבי אותו סוג רכב ולמעט רכב מהסוג המפורט בתקנת משנה (ג)(3); לעניין זה, יראו את היום שבו נפרק הרכב מנמל בישראל, כיום שבו יובא לישראל;
(2) רכב מסוג O1, O2, O3, O4, L, רכב משא או אוטובוס שהם בעלי 4 סרנים או יותר, או אוטובוס המיועד על פי רישיונו לבצע נסיעות בקו שירות עירוני;
(3) רכב מסוג N, M או O שבוצע בו שינוי מבנה לאחר שייצורו הושלם או רכב עבודה או ציוד חריג או רכב ממוגן ירי או רכב למטרות מיוחדות (SPV – Special purpose vehicle), כהגדרתם בדירקטיבה EC/2007/46 ובדירקטיבה 661/2009 EC (NO) המפורסמות באתר האינטרנט של משרד התחבורה, שניתן עליהם אישור מנהל אגף הרכב על פי הכללים הקבועים בדירקטיבות כאמור;
(4) נגרר מסוג O3 או O4 המיועד לנסיעה בשטח והמצויד במתלה קפיצים, מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות.
(ג) לגבי כלי הרכב שלהלן יקראו את תקנת משנה (א) כך שבמקום "ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010)" יבוא התאריך הנקוב לצדם:
(1) רכב מסוג N1 מתוצר שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו תוצר איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות – י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013);
(2) רכב מסוג N2 או N3 שהוא בעל 2 או 3 סרנים או תומך בעל הנעה 4×6 – ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012);
(2א) על אף האמור בפסקה (2) –
(א) רכב מסוג N2 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי טרם נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי תקנה 282(א)(2) – ט"ז בחשוון התשע"ג (1 בנובמבר 2012);
(ב) רכב מסוג N2 ו-N3 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי תקנה 282(א)(2) – ח' בחשוון התשע"ה (1 בנובמבר 2014);
(3) רכב מסוג N שסיווג המשנה שלו על פי רישיונו הוא כיבוי אש או רכב עבודה שייעודו משאבת בטון – ח' בחשוון התשע"א (1 בנובמבר 2014).
331. (א) בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 750 ק"ג יותקנו בלם שירות ובלם עזר המאפשר השארתו במצב בלימה בכל תנאי דרך אף אם אינו מחובר לגורר או לתומך.
(ב) גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,000 ק"ג הנגרר על ידי רכב איטי או טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים ובלבד שמהירותו המקסימלית של הגורר תסומן על גבי הגרור מאחוריו.
(ב1) גרור חד-סרני שמשקלו הכולל אינו עולה על 1,500 ק"ג הנגרר על ידי טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים, ובלבד שמהירותו המרבית של הגורר תסומן על גבי הגרור, מאחוריו.
(ג) בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,000 ק"ג יותקן, נוסף לבלמים כאמור, בלם בטחון שיפעל באופן עצמאי ויבטיח בלימה אוטומית במקרה של ניתוק פתאומי של הגרור או הנתמך מהגורר או התומך.
(ד) לא יותקנו בגרור בלמים המופעלים על ידי דחיפה של ייצול החיבור על הגורר; הוראה זו לא תחול על גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג.
(ה) בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק"ג או יותר, למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור, יותקנו בלמי שרות המופעלים בלחץ אויר מסוג שעומד בתקן מספר 13.E.C.E של המועצה הכלכלית והסוציאלית של אירופה וכן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג כבלם עזר.
(ו) נתמך בעל שלישיית סרנים יהיה פטור מחובת התקנת בלם עצמאי כאמור בתקנת משנה (ה) בסרן בו מותקנת מערכת ההיגוי אם לא ניתן להתקינו, ובלבד שמערכת הבלימה של הרכב מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב-2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע.
332. ברכב שמותקנת בו מערכת בלמים משולבת המורכבת ממערכת לחץ אויר וממערכת הידראולית יותקנו מכשירי אזהרה מתאימים, אחד במערכת לחץ האויר ואחד במערכת ההידראולית אולם יכול ששני מכשירי האזהרה יפעילו מתקן אחד המשמיע קול ומפיץ אור.
333. (א) האבזרים, החלקים והחיבורים המותקנים במערכות הבלמים יהיו מחומר ובצורה המבטיחים את פעולתם התקינה בכל מצב של הרכב.
(ב) האבזרים והחיבורים יהיו מוגנים נגד כל גירוד, שיפשוף, חיכוך ופגיעה בכושר פעולתם.
(ג) החלקים הנמצאים בתנועה יהיו בעלי אורך וגמישות מספיקים במידה כזו שתנועות הרכב או החלק שאליו הם מחוברים לא יגרמו להם נזק.
(ד) לא ישנה אדם את מערכת הבלמים המקוריים של הרכב, לא יחליף ולא ירשה לאחר להחליף חלק או אבזר במערכת הבלמים בחלק או באבזר אחר בעל מידות, איכות או סגולות טכניות אחרות מאלה שקבע יצרן מערכת הבלמים, אלא אם קיבל אישור מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאיו.
333א. הנוהג ברכב, בעלו או הממונה עליו, אחראים לקיום הוראות סימן זה.

333ב. על רכב ששנת ייצורו 1976 או לפני כן שנרשם לראשונה לפני תחילת תקפן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 4), תשל"ח-1978, יחולו הוראות התקנות כנוסחן ערב תחילת תקפן של התקנות האמורות; אולם על רכב שהותקנו בו בלמים לפי התקנות האמורות, כולן או מקצתן, יחולו הוראות אותן תקנות כנוסחן זה.
סימן ו': מערכת האורות
334. (א) ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אשר רחבו הכולל עולה על מטר אחד, למעט אופנוע, יותקנו שני פנסי חזית שכל אחד מהם יאיר באור גבוה (האור הגדול) ובאור נמוך (האור הקטן), או יותקנו ארבעה פנסי חזית אשר לפחות אחד מכל צד יאיר באור גבוה ואחד בלבד מכל צד יאיר באור נמוך.
(ב) אור גבוה יהיה אור לבן או אור צהוב ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ-100 מטר.
(ג) אור נמוך יהיה אור לבן או אור צהוב ויאיר את הדרך לפני הרכב במזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ-30 מטר ועצמתו לא תעלה על לוקס אחד בשעה שהיא נמדדת על גבי משטח המוצב על פני הדרך במרחק 25 מטר מן הפנס האמור – מגובה מרכז הפנס ולמעלה ממנו.
(ד) (נמחקה).
(ה) (נמחקה).
335. פנסי החזית יותקנו בחזית הרכב, פנס אחד או שניים בכל צד של הרכב מותקנים באופן סימטרי לגבי הציר המרכזי של הרכב, ובלבד שהמרחק מפני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס"מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 120 ס"מ; האור בפנסי החזית האמורים יאיר בצבע אחד; הפנסים המאירים באור נמוך יאירו בעצמה שווה, והפנסים המאירים באור גבוה יאירו בעצמה שווה; הותקנו ברכב ארבעה פנסי חזית, יהיו שני הפנסים הקיצוניים לצד הרכב פנסים המאירים באור נמוך; הוראות תקנה זו, לעניין המרחק מפני הקרקע לקצות הפנסים, לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, ובלבד שמיקום הפנסים אושר בידי ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי.
336. (א) באופנוע עם רכב צדי או בלעדיו, בתלת-אופנוע ובטרקטור יותקן לפחות פנס חזית אחד אשר לגביו יחולו הוראות תקנות 334 ו-335 בשינויים אלה:
(1) באופנוע בלי רכב צדי יותקן הפנס במרכז חזיתו;
(2) באופנוע עם רכב צדי, בתלת-אופנוע ובטרקטור יותקן הפנס במרכז החזית או בצדו השמאלי.
(3) באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק יכול שפנס החזית יהיה בעל אור נמוך בלבד.
(ב) ברכב איטי יותקנו –
(1) כשרחבו הכולל אינו עולה על 150 ס"מ – לפחות פנס חזית אחד;
(2) כשרחבו הכולל עולה על 150 ס"מ – שני פנסי חזית; בפנסים יהיה אור נמוך בלבד ויחולו עליהם הוראות תקנה 335.
337. ברכב מנועי יותקן לפני מושב הנהג עממור המאפשר לנהג להחליף בפנסי החזית את האור הגבוה באור נמוך ולהיפך.
338. (א) ברכב מנועי תותקן לפני מושב הנהג, במקום הנראה לעיניו, נורה בעלת עצמת אור קטנה אשר תאיר בצבע אדום, כחול או ירוק בשעה שמאיר אור גבוה.
(ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על טרקטור ועל רכב מנועי שאין עליו תא נהג, ובלבד שזרוע מפסק החשמל של מנגנון התאורה תראה בבירור לנוהג בהם כי בפנסים מאיר אור גבוה.
339. (א) ברכב מנועי – למעט אופנוע בלי רכב צדי ולמעט רכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד – יותקנו שני פנסי חניית לילה (להלן – פנסי חניה) שאורם יהיה לבן או צהוב ואשר בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ייראו במרחק 150 מטר לפני הרכב.
(ב) פנסי חניה יותקנו בחזית הרכב, פנס חניה בכל צד, בגובה שווה מפני הקרקע ובלבד –
(1) שהמרחק בין כל פנס לבין משטח מקביל לציר המרכזי העובר דרך הנקודה הצדדית הקיצונית של הרכב בצד בו מותקן הפנס, לא יעלה על 40 ס"מ;
(2) שהמרחק מעל פני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס"מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 150 ס"מ.
(ג) פנסי חניה מותר להתקין בתוך פנסי חזית ובלבד –
(1) שהפעלתם תהיה נפרדת מהפעלת האור הגבוה והאור הנמוך;
(2) שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו.
(ד) באופנוע בלי רכב צדי וברכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד מותר להתקין פנס חניה שנתמלאו בו הוראות תקנה זו.
(ה) מערכת ההפעלה של פנסי החניה תהיה כזו שפנסי החניה והפנס האחורי יודלקו בעת ובעונה אחת.
(ו) באוטובוס ששנת ייצורו 1980 או לאחריה ושארכו הכולל ששה מטרים או יותר יותקנו ששה פנסי חניה בצבע צהוב – שניים בצדי הרכב, שניים מלפנים ושניים מאחורי הרכב ובלבד
(1) שהמרחק בין כל פנס חניה בצד הרכב לדופן הרכב שלידו לא יעלה על 40 ס"מ;
(2) שהמרחק מפני הקרקע למרכז הפנס יהיה לא פחות מ-40 ס"מ, ולא יעלה על 150 ס"מ;
(3) שפנסי החניה הצדיים יופעלו בעת ובעונה אחת יחד עם אורות החניה והאור הגבוה.
340. (א) ברכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר יותקנו ארבעה פנסי רוחב לסימון רוחב הרכב שאורם ייראה במזג אויר נאה במרחק 150 מטר לפחות.
(ב) שני פנסי רוחב שאורם צהוב או לבן יותקנו בחזית הרכב, פנס רוחב בכל צד בגובה שווה מפני הקרקע בנקודה הצדדית הקיצונית הגבוהה ביותר של הרכב מלפנים או קרוב אליה ככל האפשר, ובלבד שאם לרכב ארגז הבולט משני צדי תא הנהג יותקנו הפנסים על הארגז.
(ג) שני פנסי רוחב שאורם אדום יותקנו מאחורי הרכב בהתאם להוראות תקנת משנה (ב).
(ד) רכב שמותקנים בו פנסי רוחב, אין חובה להתקין בו פנסי חניה.
341. (א) ברכב, למעט אופניים, אופנוע ועגלה, יותקנו שני פנסים אחוריים שאורם אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי הרכב בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובלבד –
(1) שיותקן פנס אחד בכל צד;
(2) שהמרחק מעל פני הקרקע יהיה כאמור בתקנה 339;
(3) (נמחקה).
(ב) מערכת ההפעלה של הפנסים האחוריים תופעל יחד עם פנסי החזית, פנסי הרוחב ופנסי החניה.
(ג) באופנוע יותקן פנס אחורי אחד שאורו אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי האופנוע בזמן תאורה ובמזג אויר נאה.
(ד) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר, יהיה השטח המואר של הפנס האחורי בכל צד 150 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח המואר של הפנסים בכל צד לא יפחת מ-150 סמ"ר.
342. (א) ברכב, למעט אופניים, אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק ששנת ייצורו עד 1993 ועגלה, יותקנו שני פנסי בלימה בשני צדי הרכב שאורם אדום והם ייראו באור היום במזג אוויר נאה ממרחק של 30 מטרים לפחות ובזמן תאורה במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים לפחות; פנסי הבלימה יותקנו במרחק מפני הקרקע, כאמור בתקנה 339.
(ב) מותר שפנס אחורי ישמש גם כפנס בלימה, ובלבד שיהיו בו שני אורות נפרדים ושהאור המראה על בלימה יהיה בעל עצמה חזקה יותר וניתן להבחנה ברורה מן האור האחר.
(ג) (בוטלה).
(ד) ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי ובמונית ששנת ייצורם 1994 או לאחריה, יותקן בנוסף לפנסים האמורים בתקנת משנה (א), פנס בלימה נוסף במרכזו של החלון האחורי. מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה זו או להורות על התקנת הפנס במקום אחר אם על פי מבנהו לא ניתן להתקין בו פנס בלימה נוסף.
(ה) באופנוע יותקן פנס בלימה אחד שאורו ייראה כאמור בתקנת משנה (א); הוראת תקנת משנה זו לא תחול על אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק ששנת ייצורו עד 1993.
(ו) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס בלימה 150 סמ"ר לפחות; ברכב כאמור מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-150 סמ"ר.
343. (א) לוחית-זיהוי אחורית ברכב מנועי תואר באור לבן אשר ייאפשר ראיה טובה של הלוחית וקריאת הרשום עליה ממרחק של 20 מטר לפחות בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובתנאי שהאור יהיה מכוון להארת הלוחית בלבד.
(ב) מערכת ההפעלה של הארת לוחית-הזיהוי תהיה כזו שהיא תואר כאשר יודלקו פנסי החזית או פנסי הרוחב ופנסי החניה.
344. (א) ברכב מנועי שיש בו תא נהג יותקנו מחווני כיוון אשר אורם ייראה מלפני הרכב ומאחוריו לאור השמש ממרחק 30 מטר לפחות ובזמן תאורה במזג אויר נאה ממרחק 150 מטר לפחות.
(ב) ברכב מנועי יותקנו ארבעה מחווני כיוון בעלי אור מהבהב, שניים בצבע לבן או צהוב בחזית הרכב ושניים בצבע צהוב או אדום באחורי הרכב.
(ג) (נמחקה).
(ד) בגרור ונתמך ששנת ייצורם עד 2007 יותקנו שני מחווני כיוון לפחות, מאחורי הרכב ואם משקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל מחוון כיוון 90 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר ממחוון כיוון אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ"ר.
(ד1) באופנוע ששנת ייצורו 1995 ולאחריה יותקנו ארבעה מחווני כיוון לפחות כאמור בתקנת משנה (ב)(2).
(ה) מחווני כיוון יותקנו במרחק של לפחות 40 ס"מ מעל פני הקרקע ולא יותר מ-190 ס"מ.
(ו) מחווני כיוון מהסוגים האמורים בתקנת משנה (ב) מותר להתקין בתוך כל פנס מן הפנסים המפורטים בפרק זה, ובלבד שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו ושהפעלתם תהיה בנפרד מכל אור אחר ושיאירו באור מהבהב.
(ז) האור המהבהב במחוון כיוון יידלק לסירוגין בין 30 ל-90 פעם בדקה.
(ח) הותקנו מחווני כיוון מחוץ לשדה ראייתו של הנוהג ברכב, יותקן בתא הנהג מיתקן אשר יראה אור או ישמיע קול המציין כי מחווני הכיוון מופעלים.
(ט) ברכב מנועי שיש בו שני פנסים ושמחווני הכיוון מותקנים בתוך פנסי הבלימה, מותר שמחוון הכיוון יבטל את פעולתו של פנס בלימה עם הפעלתו של מחוון הכיוון בכל צד.
(י) לא יירשם רכב מנועי שיש בו תא נהג וששנת ייצורו היא 1983 או אחריה או שנרשם לראשונה לאחר ט"ז בטבת תשמ"ג (1 בינואר 1983) אלא אם יש בו מחווני כיוון נוספים, אחד מכל צד של הרכב שאורם יאיר לאחורי הרכב ואשר יפעלו ביחד עם ארבעת מחווני הכיוון הקיימים ברכב; מחווני הכיוון הנוספים יהיו בהתאם לדרישות חובה לרכב נוסעים שיפרסם מנהל אגף הרכב.
(יא) ברכב ששנת ייצורו 1981 או לאחריה יותקן מתג שבאמצעותו ניתן להפעיל לפחות את מחווני הכיוון הקדמיים והאחוריים שברכב בעת ובעונה אחת.
(יב) מחווני כיוון ברכב מנועי ששנת ייצורו 2005 ואילך ובגרור ונתמך ששנת ייצורם 2008 ואילך, יהיו כמפורט בפרט 16א שבחלק ג' בתוספת השניה.

345. (א) ברכב מנועי שרחבו הכולל עולה על מטר אחד וכן בגרור ונתמך יותקנו מאחור בגובה שווה מפני הקרקע לפחות שני מחזירורים בצבע אדום, מחזירור מכל צד.
(ב) ברכב מנועי אשר רחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד לרבות אופנוע בלי רכב צדי, יותקן מחזירור אחד לפחות מאחוריו – במרכז או בצד שמאל.
(ג) ברכב מנועי ובאוטובוס ששנת ייצורו עד 1979 שאורכו הכולל עולה על 10 מטר יותקנו שני מחזירורים נוספים על הדופן השמאלי, אחד בחלקו הקדמי והשני בחלקו האחורי של הרכב.
(ד) בגרור ונתמך יותקנו בחזית, נוסף לאמור בתקנת משנה (א), שני מחזירורים בצבע צהוב או לבן.
(ה) מחזירור המותקן בגרור ונתמך מאחור, יהא בצורת משולש שווה-צלעות שאורך כל צלע 15 ס"מ ובסיסו למטה.
(ו) כל מחזירור יותקן במרחק שווה מדופן הרכב שבצדו שלא יעלה על 40 ס"מ ובגובה של לפחות 40 ס"מ מפני הקרקע ולא יותר מ-80 ס"מ.
(ז) מחזירור מרובע או עגול ששטחו המחזיר אור יהיה לפחות 20 ס"מ מרובעים.
(ח) לא יותקן ברכב מחזירור אדום מלפנים או מחזירור לבן או צהוב מאחור אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
(ט) מחזירור כאמור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
346. (בוטלה).
347. (א) בנוסף לפנסי החזית, כאמור בתקנה 334, מותר להתקין ברכב מנועי בחזיתו לא יותר משני פנסי ערפל אשר אורם לבן או צהוב ושיופעלו בנפרד מפנסי החזית.
(ב) פנס הערפל יותקן בגובה של לא פחות מ-25 ס"מ מפני הקרקע ושום נקודה המוארת באורו לא תהיה גבוהה מהנקודה הגבוהה ביותר המוארת בפנסי החזית כשהם מאירים באור נמוך.
347א. (א) ברכב מנועי, למעט טרקטור, מכונה ניידת ואופנוע, ששנת ייצורו 1988 או לאחריה, בנוסף לפנס האחורי יותקנו פנס ערפל אחורי אחד או שני פנסים ובלבד שיתקיימו בפנס כל אלה:
(1) האמור בתקנה 341(א);
(2) יופעל בנפרד מהפנס האחורי ורק כאשר יודלקו פנסי החזית;
(3) תותקן בלוח המחוונים של הרכב מנורת ביקורת שתידלק כאשר יודלק הפנס.
(ב) אור פנס הערפל יהיה אדום והפנס יופעל לפי האמור בתקנה 107(ד).
(ג) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס ערפל אחורי 90 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס ערפל אחורי אחד במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ"ר; מותקן ברכב כאמור פנס ערפל אחורי אחד, יותקן הפנס בצדו השמאלי של הרכב.
(ד) ברכב כאמור בתקנת משנה (א), ששנת ייצורו 2005 ואילך, פנס הערפל יהיה מסוג כמפורט בפרט 16 בחלק ג' בתוספת השניה.

348. (א) ברכב, למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת ורכב איטי, ששנת ייצורו 1986 או לאחריה, יותקנו פנס אחד או שני פנסים, לפי הענין, לנסיעה אחורנית; אור הפנס יהיה לבן ויאיר את הדרך מאחרי הרכב למרחק שלא יעלה על 10 מטרים.
(ב) הותקן פנס אחד כאמור, לא תעלה עצמת אורו על 15 ווט; הותקנו שני פנסים, לא תעלה עצמת האור בכל אחד על 15 ווט.
(ג) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס לנסיעה לאחור 90 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד לנסיעה לאחור במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ"ר; מותקן ברכב כאמור פנס אחד לנסיעה לאחור, יותקן הפנס בצדו הימני של הרכב.
(ד) פנס לנסיעה אחורנית יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי.

349. מותר להתקין ברכב מנועי זרקור אחד שאורו לבן או צהוב, ובלבד שאפשר לכוונו מתא הנהג.
350. (א) ברכב וכן בגרור ובנתמך לא יותקן פנס או מיתקן מפיץ אור, נוסף על הפנסים והאורות שנקבעו בתקנות אלה, אלא אם רשות הרישוי התירה התקנת פנסים נוספים או מיתקני תאורה נוספים.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הארת פנים הרכב, ובלבד שלא יהא בה כדי להפריע לנוהג באותו רכב.
351. (א) הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות פרק זה יהיו תמיד במצב תקין ונקי וניתנים להפעלה מהירה ונוחה מתא הנהג.
(ב) הפנסים והמנורות המותקנים ברכב יהיו מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
(ג) הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות פרק זה לא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו או בכל דרך אחרת.
351א. (א) פנסי התאורה, האיתות והסימון שבסימן זה (להלן בתקנה זו – הפנסים) יותקנו בהתאם לאמור בהנחיית האיחוד האירופי מס' EEC 76/756 לרבות כל העדכונים שהתפרסמו על פיה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי רכב מנועי המיוצר בארצות NAFTA, הפנסים, למעט פנסי החזית, יותקנו על פי תקן 108 – F.M.V.S.S. לרבות עדכונים שהתפרסמו על פיו.
(ג) ההנחיה והתקן האמורים בתקנה זו, לרבות העדכונים על פיהם, מופקדים לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של משרד התחבורה.
סימן ז': המרכב
352. (א) המרכב ברכב מנועי וכל חלק ממנו יהיה בנוי בצורה המתאימה ליעודו של הרכב והמבטיחה הסעה בבטיחות. לא יהיו פגמים העלולים לגרום לפגיעה לנמצאים בתוך הרכב או לעוברים בדרך.
(ב) כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד התקנים כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
353. (א) בכל פתח לכניסה או ליציאה של הנוהג או של הנוסעים ברכב פרטי, ציבורי, עבודה או מסחרי, תהיה דלת עם מנעול או מיתקן לנעילת הדלת המאפשר נעילת הדלת אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה או ברשיון הרכב.
(ב) בדלתות יהיו מנעולים חזקים ובמצב תקין המבטיח שהדלתות לא ייפתחו מעצמן בעת הנסיעה ובעת בלימה פתאומית של הרכב בכל מהירות.
(ג) ידיות הדלתות יהיו שטוחות או תקועות בתוך הדלתות או עשויות מחומר גמיש.
354. תא הנהג יהיה בנוי בצורה המבטיחה ראייה טובה של הדרך לפני הרכב ומצדיו שאין בה כדי להגביל את שדה הראייה של הנוהג ברכב והמאפשרת נהיגה בטוחה.
355. (א) ברכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה יותקנו מושבים כמספר בני האדם שהרכב האמור מורשה להסיע.
(ב) המושבים יהיו תקינים, יציבים וקבועים במקומם בכל תנאי הדרך.
(ג) מושב הנהג יהיה יציב, לא יגביל את שדה ראייתו ותנועותיו של הנהג ויאפשר לו נהיגה בנוחות.
(ג1) ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו שימושי ובמונית ששנת ייצורם 1981 או לאחריה, וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג וששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו.
(ג2) ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו בהתאם למפורט בפרט 18 שבחלק ג' בתוספת השניה.
(ד) חומרי הריפוד והציפויים למושבים יהיו מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
(ה) ברכב ששנת ייצורו 1990 או אחריה יהיו המושבים מהסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
356. (א) ברכב מנועי יותקנו שמשות כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה, שיהיו במצב תקין ושיאפשרו ראייה ברורה דרכן.
(ב) כל שמשה המותקנת ברכב תהיה עשויה זכוכית בטחון או חומר אחר שאישר מנהל האגף לרכב.
(ג) באוטובוס ששנת ייצורו 1981 או לאחריה ובכל רכב אחר ששנת יצורו 1985 או לאחריה תהיה השמשה המותקנת בחזית הרכב עשויה זכוכית בטחון רבודה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
(ד) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת.
פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות
357. (א) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקנו מגבים כפי שהתקין יצרן הרכב בעת ייצורו, אשר יבטיחו ניקוי השמשה הקדמית בכל עת להבטחת שדה הראייה.

(ב) (נמחקה).
(ג) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית למעט טרקטור, יותקן מנגנון להתזת מים על השמשה הקדמית שיאפשר ניקוי השמשה באמצעות המגבים.
(ד) ברכב כאמור בתקנת משנה (ג) תותקן מערכת שתאפשר הזרמת אויר מבפנים על השמשה הקדמית, שיהיה מחומם לפי הצורך; המערכת תהיה ניתנת להפעלה ממושב הנהג גם בשעה שהרכב עומד.
(ה) (נמחקה).
357א. ברכב מסוג M1 ששנת ייצורו 1985 או לאחריה, יותקן מפשיר אדים בשמשה האחורית.

358. (א) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקן סך שמש המיועד להגן על עיני הנהג בפני קרני השמש.
(ב) ברכב מנועי ציבורי וכן אמבולנס יותקנו שני סכי שמש – אחד בצד הימני ואחד בצד השמאלי של השמשה.
359. (א) ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אינו אופנוע עד 50 סמ"ק ואינו טרקטור, יותקן צופר על פי התקנים האמורים בחלק ג' בתוספת השניה.

(ב) לא יותקן ברכב צופר מוסיקלי או צופר אוויר אלא אם כן יעמוד בתקן כאמור בפרט 20 בחלק ג' בתוספת השניה.
(ג) ברכב שאינו מנועי יותקן פעמון אזהרה בלבד.
(ד) באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק יותקן צופר המופעל בחשמל.
359א. (א) באוטובוס, ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג, ברכב עבודה ובטרקטור, יותקן זמזם לנסיעה לאחור.
(ב) זמזם כאמור בתקנת משנה (א), יהיה מסוג שאישר מנהל אגף הרכב והוא יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי.
(ג) זמזם כאמור בתקנת משנה (א) יותקן ברכב ששנת ייצורו 1994 או לאחריה ביום רישומו וברכב אחר בעת חידוש רשיונו שחל ביום י"ד באב התשנ"ג (1 באוגוסט 1993) או לאחריו.
(ד) מנהל אף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה (ב), אם מבנה הרכב אינו מאפשר הפעלת הזמזם באופן אוטומטי שאז יופעל באופן ידני.
360. ברכב מנועי שאינו רכב איטי יותקן לפני מושב הנהג מד-מהירות שיראה את מהירותו של הרכב בכל תנאי הדרך. רשות הרישוי רשאית להורות שהוראות תקנה זו לא יחולו על סוגי רכב מסויימים.
361. (א) ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי ובמונית יותקנו שתי מראות תשקיף – האחת בתוך הרכב והשניה מבחוץ בצדו השמאלי של הרכב.
(ב) ברכב ששדה הראייה לאחור בו דרך המראה הפנימית מוסתר, יותקנו שתי מראות תשקיף משני צדיו, ואולם ברכב כאמור ששנת ייצורו היא לפני 1976, תותקן מראת תשקיף אחת בתוך הרכב או בצדו השמאלי של הרכב.
(ג) ברכב כאמור בתקנת משנה (א) ששנת ייצורו 1990 או לאחריה יותקנו שלוש מראות תשקיף – האחת בתוך הרכב ושתי מראות תשקיף משני צדיו.
(ד) ברכב מסחרי, ברכב עבודה, במכונה ניידת ובטרקטור עם תא נהג יותקנו לפחות שתי מראות תשקיף מבחוץ משני צדי הרכב;
(ה) באוטובוס בחלקו הקדמי, תותקן מראה שבעדה יראה הנהג את כל הנוסעים, בתוכו.
(ו) באוטובוס תותקן בנוסף לשלוש מראות התשקיף האמורות בתקנת משנה (ג), מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ.
(ז) ברכב משא וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר ושנת ייצורו 1989 או לאחריה תותקן מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ.
(ח) באופנוע תותקן מראת תשקיף בצדו השמאלי לפחות.
(ט) מראת התשקיף הנוספת האמורה בתקנות משנה (ו) ו-(ז) תהיה קמורה ובגודל של 20×15 ס"מ לפחות ותותקן כך שהנוהג ברכב יוכל לראות בעדה את הנעשה בצדו הימני של הרכב לכל אורכו, למרחק של 100 ס"מ מעל הקרקע לפחות; יכול שהמראה המותקנת מצדו הימני של הרכב לפי האמור בתקנות משנה (ג) ו-(ד) תשלים את תחום הראיה שנקבע למראה הנוספת.
(י) המראות יותקנו בצורה יציבה אך ניתנות לכיוון בידי הנהג.
(יא) המראות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ד) ו-(ח) יאפשרו לנהג לראות ממושבו בבהירות ולסקור את הדרך מאחורי הרכב למרחק של 100 מטרים לפחות.
(יב) מראות התשקיף לפי תקנה זו יהיו מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
362. ברכב מנועי – למעט אוטובוס ומונית, אופנוע ותלת-אופנוע – יותקנו מאפרות במספר ובמקומות המאפשרים את השימוש בהן לכל אדם הנמצא בתוך הרכב מבלי שיצטרך לעזוב את מושבו.
363. באוטובוס, וכן ברכב משא אשר בגלל מבנהו אין חלקו הרחב ביותר נראה בשעת הנסיעה על ידי הנוהג בו, יותקנו בחלקו הקדמי משני צדיו שני מוטות רוחב אשר יסמנו את הרוחב הכולל של הרכב ואשר ייראו לעיני הנהג ממקום מושבו.
363א. (א) ברכב משא, גרור, נתמך ורכב עבודה, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3500 ק"ג יותקן מיתקן להגנה בפני התנגשות תת-רכבית (להלן בתקנה זו – פגוש אחורי) מסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.
(ב) לא יירשם רכב כאמור בתקנת משנה (א) ולא יחודש רשיונו אלא אם כן מותקן בו פגוש אחורי.
(ג) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על רכב כמפורט להלן:
(1) רכב מסחרי אחוד;
(2) גרור הנגרר על ידי טרקטור;
(3) תומך;
(4) רכב שמותקן בו מגבה נוע כאמור בתקנה 85ב;
(5) רכב לאיסוף אשפה בדחס;
(6) רכב עבודה מהסוגים הבאים:
(א) כיבוי אש;
(ב) משאבת בטון;
(ג) מנוף, למעט מנוף עם סל עבודה;
(ד) מטאטא דרכים;
(ה) בעל הנעה על כל הגלגלים (4×4, 6×6, 8×8);
(7) מערבל בטון;
(8) רכב מסוג נ. נ.
(ד) רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רכב מהתקנת פגוש אחורי אם שוכנעה כי התקנתו מפריעה לשימוש ברכב על פי יעודו, ובלבד שפטור כאמור יירשם ברשיון הרכב.
363ב. (א) בטרקטורון או ברכב שטח יותקנו מסגרות בטיחות להגנה על הנוהג בו.

(ב) לא יירשם טרקטורון או רכב שטח ולא יחודש רשיונו אלא אם כן הותקנה בו מסגרת בטיחות לפי מפרט טכני שהוציאה מחלקת התקינה באגף הרכב ושירותי תחזוקה של משרד התחבורה והמופקד לעיון הציבור במשרד התחבורה בירושלים ובלשכות המחוזיות של המשרד, כאמור.
(ג) על אף האמור בתקנה זו רשאי מנהל אגף הרכב להתיר כי בטרקטורון או ברכב שטח מסוים לא תותקן מסגרת בטיחות אם הוכח, להנחת דעתו, כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקינה בו ובלבד שההיתר נרשם ברישיון הרכב.
364. ברכב שגלגליו האחוריים אינם מוגנים על ידי כנפיים – אשר אינו איטי ואינו טרקטור – יותקנו מגיני בוץ אשר מבנם והתקנתם על הרכב יבטיחו מניעת התזת בוץ וכל חומר אחר הנמצא על פני הדרך אחורה על ידי הגלגל.
364א. (א) לא יירשם רכב כמפורט בטבלה שלהלן אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון שהותקנו בו בתהליך הייצור וחגורות בטיחות מן הסוג האמור בחלק ג' לתוספת השניה הכל כמפורט בטבלה שלהלן:
שנת
ייצור מיקום
הרכב סוגי הרכב החגורה סוג החגורה
1969 רכב נוסעים פרטי    במושבים חגורות מסוג אלכסוניות שלוש נקודות עיגון.
ואחריה רכב נוסעים פרטי דו-שימושי הקדמיים משהתירה רשות הרישוי לנוהג ברכב להסיע יותר
מונית בלבד מאדם אחד לצדו על פי תקנה 82 תהיה החגורה
רכב סיור לנוסע האמצעי חגורת מתניים
רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל
המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג
אוטובוס זעיר
1976 ברכב מסחרי בלתי אחוד כנ"ל כנ"ל
ואחריה
1983 בכל רכב שמותקן בו מושב נקודות עיגון
ואחריה אחורי למושב האחורי
1984 חגורות 3 נקודות נצמדות במושבים הקדמיים
ואחריה
1987 רכב נוסעים פרטי     בכל מושבי חגורות 3 נקודות נצמדות; חגורת מתניים ברכב
ואחריה רכב נוסעים פרטי דו- הרכב המסיע יותר משני נוסעים במושב הקדמי
שימושי, מונית ורכב סיור או האחורי
שאינם בנויים על מרכב
של רכב מסחרי אחוד
1988     בכל המושבים חגורות נצמדות בכל מושבי הרכב למעט רכב
ואחריה ברכב המסיע יותר משני נוסעים במושב האחורי.
הנוסע האמצעי חייב בחגורת מתניים
1994 מונית ורכב סיור הבנויים     בכל המושבים חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן
ואחריה על מרכב של רכב ברכב הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים
מסחרי אחוד
1995 רכב מסחרי אחוד המורשה בכל המושבים חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן
ואחריה להסעת נוסעים ורכב מסחרי ברכב הרכב חגורות מתניים למושבים האחוריים
בלתי אחוד בעל תא נהג כפול
1998 אוטובוס זעיר    בכל 1. חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד
ואחריה המושבים דופן הרכב
2003 אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר בכל המושבים 1. חגורות 3 נקודות נצמדות במושבים שמאחורי
ואחריה ואוטובוס שניתן לו רישיון קו ברכב פתחי הכניסה והיציאה או מעקה, ובמושבי הנהג
כהגדרתו בתקנה 368 והמדריך;
2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים לשאר
המושבים
כל השנים רכב להסעת תלמידים בכל המושבים חגורות מותניים או חגורות אחרות שהותקנו בו
לפי תקנות אלה

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב מסחרי אחוד, באוטובוס זעיר, במונית וברכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד, ששנת ייצורם 1994 ולאחריה, יכול שנקודות העיגון למושבים האחוריים יותקנו, באישור מעבדה מוסמכת, שלא בתהליך הייצור.
(ג) חגורות הבטיחות תהיינה, בכל עת, במצב תקין וראוי לשימוש.
364ב. (א) בתקנה זו –
"מנעול בטחון" – מיתקן או מכשיר המותקן ברכב על ידי יצרנו הנועל מכלל חיוני להנעת הרכב לצורך מניעת גניבתו של הרכב;
"מכשיר נעילה" – מיתקן או מכשיר לצורך מניעת גניבתו של רכב, שבאמצעותו ניתן לנעול את ההגה או את תיבת ההילוכים באופן מיכני.
(ב) לא יירשם אחרי יום כ"ד באב תשל"א (15 באוגוסט 1971) ולא ינוע בדרך רכב פרטי לרבות אופנוע, מונית, רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,000 ק"ג, רכב עבודה או אוטובוס המורשה להסיע עד 15 נוסעים וששנת ייצורם בהתאם לרשום ברשיון אחרי 1971, אלא אם מותקן בהם מנעול בטחון במצב תקין.
(ג) רכב כאמור בתקנת משנה (ב) ששנת ייצורו בהתאם לרשום ברשיון הרכב לפני שנת 1972 שנרשם עד כ"ד באב תשל"א (15 באוגוסט 1971) וכן רכב שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג יהיו מצויידים במנעול בטחון או במכשיר נעילה שיהיו תקינים בכל עת.
(ד) מנעול בטחון יותקן ברכב בצורה שיאפשר סגירה מיכנית של ההגה או תיבת ההילוכים, וברכב למעט אופנוע יהיה משולב עם מתג ההצתה כך שהפעולה של הוצאת המפתח ממתג ההצתה, תגרום לנעילת המיתקן, האמצעי או המכשיר האמור.
(ה) מכשיר נעילה יהיה מיתקן נפרד ממכלל הרכב והוא יותקן ברכב בצורה שלא ייעשו ברכב הלחמות או ריתוכים ויותקן כך שלא יהיה ניתן לפתוח אותו או להפסיק את פעולתו על נקלה, במהירות או בחבטה.
(ו) תקנה זו לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל, שייעודו מבצעי.
364ג. (א) במונית אשר נפח המנוע שלה 1750 סמ"ק או יותר ואשר שנת ייצורה 1984 או אחריה יותקן מזגן אוויר.
(ב) ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1750 סמ"ק או יותר, אשר משקלו הכולל המותר עד 8000 ק"ג ואשר שנת ייצורו 1988 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
(ג) ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1500 סמ"ק או יותר ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
(ד) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עולה על 8000 ק"ג ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג.
(ה) בתקנה זו, "רכב מנועי" – למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת, רכב תפעולי, רכב עבודה לכיבוי אש, ג'יפ ורכב עם גג שנפתח כולו אשר מנהל אגף הרכב קבע שלא ניתן להתקין בו מזגן אויר.
(ו) ברכב כאמור בתקנה זו יותקן מזגן אוויר תוך 90 ימים מיום רישומו.
(ז) לא יחודש רשיונו של רכב כאמור בתקנה זו אלא אם כן מותקן בו מזגן אויר כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
(ח) על אף האמור בתקנת משנה (ו), רשאי מנהל אגף הרכב במקרה מיוחד שייראה לו, להתיר כי ברכב מסויים כאמור בתקנת משנה (ב) יותקן מזגן האוויר אחרי רישומו של רכב אך לא יאוחר ממועד חידושו הראשון של רשיון הרכב.
(ט) על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר, במקרה מיוחד, כי ברכב מסוים, שיובא ביבוא אישי, לא יותקן מזגן אויר, אם הוכח להנחת דעתו כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקין בו מזגן אויר.
364ד. (א) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן אלא אם כן הותקן בו טכוגרף מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה:
(1) אוטובוס –
(א) אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות המפורט בתוספת השמינית;
(ב) אחר – שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק"ג וטיולית, ששנת ייצורם 1990 או לאחריה;
(2) רכב מסחרי –
(א) רכב מסחרי ורכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 16,000 ק"ג או יותר ששנת ייצורם 1989 או אחריה;
(ב) רכב מסחרי המיועד להובלת חומר מסוכן שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק"ג וששנת ייצורו עד 1990;
(ג) אחר – שמשקלו הכולל המותר מ-8000 ק"ג עד 15,999 ק"ג, ששנת ייצורו 1990 או אחריה;
למעט רכב עבודה שרשות הרישוי נתנה לגביו בכתב פטור מן החובה להתקין טכוגרף כאמור, אם שוכנעה כי הטכוגרף מסמן על גבי הדיסקה את הפעלת ציוד העבודה המורכב בו, כנסיעה;
(3) אוטובוס ורכב מסחרי כאמור בפסקאות (1) ו-(2) המשמשים ללימוד נהיגה.
(ב) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן –
(1) מותקן ברכב טכוגרף תקין הפועל כהלכה והמסמן, בכל עת, על גבי הדיסקה את היות הרכב בנסיעה או בעמידה, את מהירות נסיעתו, מרחק הנסיעה ואת זמן הנהיגה כמשמעותו בתקנה 168(ג) של הנוהג ברכב; לא יפתח נוהג הרכב את הטכוגרף אלא  להחלפת הדיסקה בו;
(2) בטכוגרף מצויים דיסקה או אגד דיסקות המתאימים לסוג המכשיר המותקן ברכב, ועליהן מצוינים שמות הנהגים ומועדי תחילת עבודתם, מספר הרכב, קריאת מד המרחק בתחילת הנביעה ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של כל נהג; טכוגרף, שבו לפי תכנונו, לא ניתן לרשום נהגים נוספים על גבי הדיסקה, יופעל על פי הוראות של מנהל אגף הרכב;
(3) בידו דיסקה או אגד דיסקות נוסף אחד לפחות מן הסוג המתאים לטכוגרף המותקן ברכב;
(4) בידו תעודת מכייל מוסמך תקפה המתייחסת לטכוגרף המותקן ברכב;
(5) כל המגופות שבטכוגרף תקינות, שלמות ומקוריות והן מותקנות במקומן;
(6) הדיסקות המותקנות במכשיר הטכוגרף נקיות ותקינות; דיסקה שנפגמה, יחליפה הנהג בדיסקה תקינה ויצמיד את הדיסקה הפגומה לדיסקה שבה היא הוחלפה;
(7) יחזיק ברכב, בעת שהרכב בחזקתו, את המפתח למכשיר הטכוגרף.
(ב1) נוהג רכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו –
(1) ינהל יומן נסיעות אישי לגבי הנסיעות שביצע; יומן הנסיעות יהיה ערוך לחודש קלנדרי לפי הטופס שבתוספת התשיעית;
(2) יחליף במכשיר הטכוגרף –
(א) דיסקה המיועדת שימוש במשך 24 שעות (להלן – דיסקה יומית), לא יאוחר מ-24 שעות מעת הכנסתה למכשיר;
(ב) אגד דיסקות המיועד לשימוש שבועי (להלן – אגד דיסקות), לא יאוחר משבעה ימים מיום הכנסתו למכשיר.
(3) ישמור ברכב –
(א) את יומן הנסיעות במשך כל החודש הקלנדרי שלגביו מנוהל היומן;
(ב) את כל הדיסקות היומיות המציגות את תנועות הרכב ב-24 השעות שקדמו למועד הכנסתה של הדיסקה שבשימוש; הותקן ברכב טכוגרף המיועד לשימוש באגד דיסקות, ישמור במשך 24 שעות את אגד הדיסקות שקדם לאגד הדיסקות שבשימוש, במקום סגור ומוצל.
(4) ימסור לבעל הרכב, מוקדם ככל האפשר –
(א) את יומן הנסיעות, לאחר המועד האמור בפסקה (2)(א);
(ב) לאחר המועד האמור בפסקה (3)(ב), את הדיסקה או אגד הדיסקות המציגים את תנועת הרכב בפרק הזמן האמור.
(ב2) לא ינהג בעל רכב ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו ונעשה בו אחת מהפעולות המפורטות להלן, אלא אם כן כויל מכשיר הטכוגרף לאחר ביצוען;
(1) החלפת צמיג בצמיג שמידתו שונה מהמידה המפורטת בתעודת הכיול;
(2) החלפת רכיב בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי אשר משנים את יחס ההעברה.
(ג) בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את יומני הנסיעות ואת הדיסקות המציגות את תנועות הרכב, במשך 180 ימים מיום שנמסרו לו; בעל הרכב יציג את הדיסקות ואת היומנים לפי דרישתו של שוטר, פקח כאמור בחלק י"א, או קצין בטיחות כמשמעותו בחלק י' לגבי הרכב שנמצא בפיקוחו.
(ג1) ברכב ללימוד נהיגה, כאמור בתקנת משנה (א)(3) הדיסקה המצויה תהיה על שם מורה הנהיגה המלמד בו באותה עת.
(ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוגי רכב מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן.
(ה) בתקנה זו –
"מכייל מוסמך" – מנהל מקצועי של מפעל המורשה לתיקון מחווני רכב על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970, המורשה להתקין, לתקן ולכייל טכוגרפים;
"מגופה" – מגופה שהותקנה בטכוגרף בידי יצרנו או בידי מכייל מוסמך, המשמשת למניעת שינוי כוונו של הטכוגרף בידי מי שאינו מוסמך לכך;
"תעודת מכייל מוסמך" – תעודה בטופס ובנוסח שקבע מנהל אגף הרכב, המעידה על תקינותו וכיולו של הטכוגרף בהתאמה לרכב שבו הוא מותקן;
"דיסקה" – דף רישום המתאים לשימוש בדגם הטכוגרף המותקן ברכב והמתוכנן לרישום הנתונים על פי תקנה זו למשך 24 שעות.
364ה. (א) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן ששנת ייצורו 1996 או לאחריה, אלא אם כן הותקן בו מיתקן המגביל מהירות הרכב (להלן – המיתקן) מסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה –
(1) אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג;
(2) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג;
(3) תומך ברכב מורכב.
(4) רכב עבודה.
(ב) המיתקן יגביל את האוטובוס והטיולית למהירות מרבית של 100 קמ"ש ואת הרכב המסחרי והרכב המורכב למהירות מרבית של 85 קמ"ש.
(ג) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן המיתקן תקין וכל המגופות בו תקינות, שלמות ומותקנות במקומן.
(ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור רכב מסוגים כאמור מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן.
סימן ט': ציוד מיוחד
365. ברכב מנועי הנע על גלגלי גומי למעט טרקטור, תומך ומכונה ניידת ואשר משקלו העצמי עולה על 400 ק"ג יימצאו בכל עת –
(1) מגבה בעל כושר הרמה מספיק להרמת הרכב כשהוא עמוס, כך שלפחות גלגל אחד של הרכב לא יבוא במגע עם הדרך;
(2) גלגל חילוף שמידות הצמיג והאופן שלו נקבעו על ידי יצרן הרכב והוא במצב תקין כאמור בתקנות 321 ו-322;
(3) כל הכלים הנחוצים להחלפת הגלגל;
(4) הוראות פסקה (2) יחולו גם על גרור ונתמך, אם משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג; הוראות פסקה זו יחולו לגבי רכב שהיה רשום ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 4), תשמ"א-1981, ביום כ"ז באלול התשמ"ב (15 בספטמבר 1982) ולגבי רכב אחר – ביום ט"ז באלול תשמ"א (15 בספטמבר 1981) או ביום רישומו, לפי המוקדם.
365א. הוראות תקנה 365 לא יחולו על רכב נוסעים פרטי ורכב פרטי דו-שימושי הנע על גלגלי גומי שתכנן יצרנו בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1) ברכב מותקנים צמיגים שתכנן יצרנם גם לנסיעה כשהם ריקים מאוויר;
(2) ברכב מצויים בכל עת מדחס המתאים למילוי אוויר בגלגל וערכה לסתימת דליפת אוויר מהגלגל.
365ב. (א) רשות הרישוי רשאית לפטור רכב מסחרי, אוטובוס, גרור או נתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג ורכב עבודה המופעלים, מנוהלים או רשומים על שם מפעל כהגדרתו בתקנה 579, מחובת הימצאות מגבה וגלגל חילוף כאמור בתקנה 365, אם הוכיח בעל הרכב או מחזיקו כי נתקיימו לגביו אלה:
(1) קיים לגבי הרכב הסכם בכתב להנחת דעתה של רשות הרישוי, לקבלת שירות להחלפת גלגלי הרכב ברחבי הארץ;
(2) ברכב מצוי אמצעי קשר להזמנת השירות כאמור בפסקה (1).
(ב) לא ינהג אדם ברכב שניתן לגביו פטור כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נמצאת אתו ההודעה על הפטור.
366. ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג וכן באוטובוס שאין בו מכשיר להפעלת מחווני כיוון כאמור בתקנה 70(ב) יימצא בכל עת פנס אזהרה מיטלטל, לשימוש כשהרכב התקלקל בדרך בזמן תאורה. הפנס יהיה בעל אור צהוב מהבהב שאפשר לראותו מרחק של 150 מטרים בזמן תאורה ובמזג אויר נאה. הפנס לא יהיה קשור במערכת החשמל של הרכב ויהיה מסוגל להאיר במשך 12 שעות רצופות.
367. (א) בגרור, בנתמך וברכב מנועי, למעט אופנוע, יימצא משולש אזהרה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, או מודבק עליו סרט אדום מחזיר אור, לשימוש בהתאם לתקנה 70; המשולש יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אוויר.

(ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב האמור בה שהיה רשום על פי הפקודה לפני יום ז' בטבת תשנ"א (24 בדצמבר 1990) ותחול עליו הוראת תקנה זו כנוסחה לפני היום האמור, אלא אם כן היה צורך להחליף בו את המשולש.
367א. (בוטלה).
368. ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק"ג, למעט אוטובוס, יימצאו שתי נעלי בטחון המאפשרות השארתו של הרכב, כשהוא עמוס, במצב בלימה בכל תנאי הדרך כשהבלמים אינם מופעלים ותיבת ההילוכים נמצאת בהילוך סרק.
369. (א) בגרור או בנתמך המיועד להובלת מטענים ארוכים שאין בו רצפה ודפנות, שרחבו הכולל עולה על 120 ס"מ, יותקנו שתי שרשרות או כבלים המתאימים להחזקת הדגלים והפנסים האמורים בתקנת משנה (ב) לצורך סימון.
(ב) על השרשרות והכבלים יותקנו, במרחקים שלא יעלו על 100 ס"מ, דגלים בצבע אדום ובגודל 20X20 ס"מ לשימוש בזמן שאינו זמן תאורה, וכן פנסים המפיצים אור בצבע צהוב מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה לשימוש בזמן תאורה.
369א. (א) בעל טיולית יבטיח, כי תימצא בה בקביעות ערכת חילוץ כמפורט בתוספת השביעית.

(ב) בעל טיולית, רכב מדברי ורכב סיור וכן בעל מונית ורכב בטחון, יבטיח כי בכל עת יימצא ברכב ציוד עזרה ראשונה כמפורט בתוספת השביעית.
370. (א) ברכב מנועי – למעט כלי רכב פרטי, טרקטור, אופנוע ותלת-אופנוע – יימצאו מספר מטפים ומסוג כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה.
(ב) המטפה יהיה בתוך הרכב במקום הנראה לעין ואשר הגישה אליו נוחה בצורה המאפשרת הורדה והפעלה מהירה ונוחה.
(ג) (בוטלה).
370א. (א) ברכב פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 2200 ק"ג ובמונית יהיה לוח המחוונים שלפני המושב הקדמי ברכב בנוי מחומר גמיש או מצופה בחומר גמיש ולא יהיו בו בליטות.
(ב) ברכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כפתורי ההפעלה והמתגים שעל לוח המחוונים עשויים מחומר גמיש, שטוחים או תקועים בתוך חלות.
370ב. ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי וברכב מסחרי שנרשם אחרי ט"ו באייר תש"ם (1 במאי 1980) יותקן סל-אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי בהודעה ברשומות ובמקום שאישרה בהודעה.
סימן י': מיתקנים וציוד ברכב מחובר וברכב מורכב
371. בגורר ובגרור בתומך ובנתמך יותקנו מיתקני גרירה וריתום מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
372. (א) לא יגרור אדם גרור אלא לפי תנאי הגרירה שקבעה רשות הרישוי ברשיון הגרור.
(ב) לא יגרור אדם גרור ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג אלא על פי היתר מיוחד שקבעה רשות הרישוי, שבו צוין כושר הגרירה של הרכב הגורר והמשקל הכולל המותר של הגרור.
(ג) המבקש היתר כאמור בתקנת משנה (ב) ימציא אישור ממעבדה מוסמכת כמשמעותו בתקנה 282א, בטופס שקבעה רשות הרישוי.
(ד) היתר לפי תקנת משנה (ב) יהיה צמוד לרשיון הרכב.
373. בגרור אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,000 ק"ג – למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור או על ידי רכב איטי – יותקן יצול חיבור כאמור בתקנה 371 אשר מבנהו יהיה קפיצי.
374. המרחק בין החלק האחורי הקיצוני של הגורר לבין החלק הקיצוני הקדמי של הגרור המחובר אליו, לא יעלה על 150 ס"מ כשהם נמצאים בקו ישר.
375. (א) גרור יצוייד בשתי שרשרות המיועדות לחיבורו אל הגורר אשר כל אחת מהן מסוגלת לעמוד בעומס הסחיבה והטלטולים של הגורר בכל תנאי הדרך.
(ב) אורך השרשרת כשהיא מחוברת יהיה בה כדי לאפשר פניה חפשית של הגרור בזוית של 090 לגבי הגורר.
376. חיבורי הבלמים, חיבורי הכבלים החשמליים וכן כל חיבורים אחרים בין הגורר לגרור – למעט החיבורים כאמור בתקנות 371 ו-373 – יהיו בעלי מבנה גמיש ואורך מספיק כדי להבטיח פעולה יעילה שלהם ושל הרכב ומניעת ניתוק מקרי.
377. (א) על המסגרת של תומך יותקן גלגל חמישי (Fifth wheel) מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה המיועד לחיבור הנתמך אליו, אשר יהיה יציב ולא יזוז על פני המסגרת. מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO 1726 אך לא פחות מ-50 מ"מ ממרכז הסרן או הצמד האחורי לכיוון החלק הקדמי.
(ב) (בוטלה).
(ג) בתקנה זו "מרכז הגלגל החמישי" – המקום בגלגל האמור בו עובר הפין המרכזי המחבר אותו אל התומך.
(ד) גובה ומרכז הגלגל החמישי ברכב תומך ונתמך, מבנה צוואר הנתמך ומיקום פין הגרירה בנתמך, יהיו כאמור בחלק ג' שבתוספת השניה.
378. המרחק בין הדופן הקדמי של הנתמך לבין תא הנהג בתומך יהיה בו כדי לאפשר לרכב המורכב כל פניה בדרך מבלי שהנתמך או אחד האביזרים או החיבורים המותקנים בו ייתקלו בתומך או באביזרים המותקנים בו; ובלבד שהמרחק האמור לא יאפשר תקלה כתוצאה ממשיכה, סחיבה או לחיצה של התומך והנתמך.
379. הוראות תקנה 376 יחולו על תומך ונתמך בשינויים המחוייבים לפי הענין.
סימן י"א: שינויים במבנה רכב
380. (א) לא ישנה אדם מבנהו של רכב אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי.
(ב) אגרה בעד מתן היתר כאמור בתקנת משנה (א) תהיה כמפורט בתוספת הראשונה.
(ג) לא יינתן היתר לשינוי מבנה רכב משא מיושן הרשום ברשיונו כרכב מסחרי רגיל, לרכב מסחרי רכין.
(ד) בתקנה זו "שינוי מבנה רכב" – לרבות החלפת המנוע במנוע מתוצרת או מדגם אחר, שינוי מבנה הארגז על ידי סגירתו או באופן אחר, שינוי מבנה הסרנים או מספרם והתקנת מכשירים מיוחדים.
381. בעל רכב מנועי וכן מחזיקו יודיעו לרשות הרישוי על החלפת מנוע המורכב ברכב במנוע אחר מאותו סוג.
382. לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברכב שניתן עליו היתר לשינוי המבנה לפי תקנה 380, אלא לאחר שנרשם השינוי ברשיון הרכב כאמור בתקנה 271א ושולמה האגרה החלה על הרכב ששונה.

383. (א) לא ירכיב אדם ולא ירשה לאחר להרכיב רכב מנועי מאביזרים אלא לפי היתר, כללי או מיוחד מאת רשות הרישוי.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) אינן חלות על הרכבת רכב מנועי, הרשום לפי הוראות הפקודה, שפורק לשם תיקונים.
סימן י"ב: סימון רכב למטרות בטיחות
383א . (א) ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3500 ק"ג למעט רכב בעל מרכב אחוד יותקנו לאורך הדופן האחורי בקצותיו מן הפינות הנמוכות הקיצוניות ביותר של הדופן שתי טבלאות שמידותיהן 30 ס"מ X 60 ס"מ שייצבעו לסירוגין בפסים בצבע לבן מחזיר אור ובפסים בצבע מחזיר אור כלהלן:
(1) רוחב הפסים יהיה 10 ס"מ;
(2) הפסים יועברו בזווית של 45 מעלות ויתחילו בפינה הימנית העליונה של הטבלה.
(ב) ברכב מסחרי כאמור בתקנת משנה (א) שאין בו דופן אחורי תהיה המסגרת של החלק האחורי של מרכב הרכב צבועה בצבע אדום מחזיר אור כלהלן:
(1) רוחב הפס לא יהיה פחות מ-5 ס"מ;
(2) אורך הפס מן הקצוות לא יהיה פחות מ-40 ס"מ מכל קצה;
(3) פס ברוחב של 5 ס"מ לפחות ובאורך של 40 ס"מ לפחות צבוע בצבע אדום מחזיר אור המתחיל במאונך מקצות המסגרת של החלק האחורי של המרכב.
383א. (א) ברכב מסוג N2, שמשקלו הכולל עולה על 7,500 ק"ג, וברכב מסוג N3 ו-O, לרבות כל מיתקן המיועד להיגרר על ידי רכב או להתחבר לרכב, יותקנו בדופן האחורית לוחות סימון על פי דרישות תקן ישראלי ת"י 5381.
(ב) ברכב מסוג N1 ו-N2, שמשקלו הכולל עד 7,500 ק"ג, וברכב מסוג M2 ו-M3 יודבקו בצדם האחורי סרטים שהחומר מחזיר האור בהם עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 5381, שאורכם 40 ס"מ לפחות ורוחבם 5 ס"מ לפחות, ומספרם ומיקומם הוא על פי הוראות התקן האמור לגבי לוחות סימון.
(ג) ברכב מסוג T1 וברכב מסוג T3 יותקנו בצדם האחורי טבלאות מחזירות אור כמפורט בפרט 28 בחלק ג' לתוספת השניה.
(ד) על אף האמור בתקנות (א) עד (ג), אם מצאה רשות הרישוי כי המבנה של רכב מסוים אינו מאפשר התקנה של לוחות הסימון או הטבלאות או הדבקת סרטים במקום או באופן שנקבע, רשאית היא להורות כי לוחות הסימון יותקנו או יודבקו באופן או במידה אחרים, הדומים לקבוע בתקנות אלה ככל הניתן בהתחשב במבנה הרכב.
(ה) לא ינהג אדם ברכב, אלא אם כן כל לוחות הסימון והטבלאות המותקנים עליו וכל הסרטים המודבקים עליו, זהים בצבעם.
383ב. (בוטלה).
383ג. (א) במונית וברכב פרטי ששנת ייצורו עד 1995, יהיה המגן האחורי מסומן בהתאם לאמור בפרט 28 1(ב) בחלק ג' לתוספת השניה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב נוסעים פרטי וברכב פרטי דו שימושי ששנת ייצורו 1996 ואילך, יכול שיודבק במרכז הפגוש האחורי או על מרכב הרכב שמעליו סרט מחזיר אור ועליו הכתובת "שמור מרחק".
383ד. (בוטלה).
383ה. (א) באופנוע ובטרקטור תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה בפס בצבע אדום מחזיר אור שרוחבו 2.5 ס"מ ואורכו 15 ס"מ מתחת לספרות בגובה 30 מ"מ.

(ב) בתלת-אופנוע תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וקצה הארגז ייצבע במאונך, מלפנים אם הארגז מורכב מלפנים או מאחור אם הארגז מורכב מאחור, בצבע אדום מחזיר אור באורך של 15 ס"מ לפחות וברוחב של 2.5 ס"מ לפחות.
(ג) באופנוע עם רכב צדי תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וכן יהיה הרכב הצדי צבוע בקצהו האחורי הקיצוני בפס בצבע מחזיר אור ברוחב של 2.5 ס"מ ובאורך של 15 ס"מ לפחות.
383ו. (א) בטרקטור למעט בטרקטורון ובמכונה ניידת יהיו הכנפיים האחוריות צבועות בפס מאונך בצבע אדום מחזיר אור ברוחב של 5 ס"מ לפחות ובאורך של 40 ס"מ לפחות המתחיל מן הקצה התחתון של הכנף.

(ב) היה מותקן ברכב כאמור בתקנת משנה (א) מאחוריו, ציוד עבודה, יסומן רכב כאמור וכן יסומן הקצה האחורי של ציוד העבודה במרכז בטבלה אחת כאמור בתקנה 383א(ג).
383ז. (א) (בוטלה).

(ב) (בוטלה).

(ג) עגלה הרתומה לבהמה תסומן מאחוריה, במרכז, בטבלה אחת כאמור בתקנה 383א(ג).

383ח. הסימונים לפי תקנות 383א עד 383ז יהיו כאמור בהן, לפי הענין, או יהיו מחומר מחזיר אור מסוג שאישר מנהל אגף הרכב או מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.
383ט. הסימון לפי תקנות 383א-383ח –
(1) יוחזק תמיד במצב נקי ולא יהיה דהוי או מטושטש;
(2) ייראה לעין עוברי דרך ולא יוסתר.
383י. לא ינהג אדם רכב כאמור בתקנות 383א-383ח אלא אם הרכב מסומן כאמור בסימן זה.

חלק ה': אוטובוסים
פרק ראשון: פרשנות
384. בחלק זה –
"איש בטחון" – שוטר וחייל כשהם במדים או שוטר המזדהה בתעודה;

"נוסע" – אדם הרוצה לנסוע, המשלם או מוכן לשלם שכר נסיעה;
"רשות" – המפקח על התעבורה, לרבות אדם שאליו העביר המפקח על התעבורה את סמכויותיו. כולן או מקצתן;
"רשיון" – רשיון שניתן לפי חלק זה;
"שירות" – שירות נסיעות באוטובוס ציבורי שבו משלם כל נוסע בעד נסיעתו בנפרד;
"שכר נסיעה" – השכר שנקבע בתעריף המאושר או בתנאי הרשיון בעד ההסעה ושירותים הכרוכים בה, לרבות הובלת מטען הנוסע ובהתחשב עם כל הנחה משכר זה שנקבע כאמור;
"תעריף מאושר" – תעריף שאושר על ידי שר התחבורה ונחתם על ידיו.
פרק שני: רישוי שירותי אוטובוסים
385. לא יפעיל אדם שירות, לא ימשיך בהפעלתו ולא יסיע באוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא לפי רשיון מאת הרשות שניתן לפי חלק זה, ובהתאם לתנאי הרשיון.
385א. לא יסרב בעל רישיון קו או כל מי שפועל מטעמו להסיע מכל תחנה בקו השירות אדם המבקש לנסוע באוטובוס והמוכן לשלם את שכר הנסיעה אלא אם כן אין מקום באוטובוס לנוסע נוסף או אם המקום שמור באופן סביר לנוסעים בתחנות הבאות של הקו.
386. אלה סוגי הרשיונות לענין חלק זה:
רשיון קו – רשיון להפעלת קו שירות;
רשיון מיוחד – רשיון להסיע באוטובוס ציבורי בתנאים מיוחדים בין בשירות ובין שלא בשירות;
רשיון סיור – רשיון להסיע בשירות בתנאים מיוחדים לשם סיור;
רשיון פרטי – רשיון להסיע באוטובוס ציבורי שיעמוד כולו לרשות המזמין בתשלום סכום כולל בעד השימוש בו;
רשיון לאוטובוס פרטי – רשיון להסעת אנשים באוטובוס פרטי כאמור בתקנה 397.
386א. (א) הרשות לא תיתן רשיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה אלא בקו שירות –
(1) המשרת נוסעים לבית חולים;
(2) המשרת נוסעים לישוב ספר;
(3) המשרת נוסעים לישובים שתושביהם אינם יהודים;
(4) שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת בטחון הציבור;
(5) שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על קו שירות רצוף שניתן לגביו רשיון קו לפני יום ט"ו בטבת התשנ"א (1 בינואר 1991); לענין זה, "קו שירות רצוף" – קו שירות שהרשיון שלו ניתן להפעלתו הרצופה ביום המנוחה החל בשעה 13.00 של ערב יום המנוחה.
387. בקשה לרשיון תוגש לרשות.
388. לא יעביר בעל רשיון את רשיונו לאחר ולא ירשה לאחר להפעיל רכב על פי הרשיון, אלא לפי אישור בכתב מאת הרשות.
389. הרשות רשאית לכלול ברשיון הקו תנאים והוראות בקשר לשירות והפעלתו כפי שתמצא לנכון, ובין השאר גם בענינים אלה:
(1) המספר המינימלי של אוטובוסים שיש להפעיל בקו השירות וסוגיהם;
(2) מהלך קו השירות, התחנות, מספרן וסוגיהן;
(3) מקום התחנות המרכזיות וחניוני הרכב של בעל הרשיון;
(4) סימנו של כל אוטובוס המשמש בקו שירות, צבעו, השלטים והמספרים שעליו, אופן ציונם ומקומם;
(5) סידורים ומיתקנים בתוך האוטובוס;
(6) לוח הזמנים הקובע את מועד תחילת הנסיעות בקו ואת מועד סיומן, תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע, והשעות השונות של היממה;
(7) שכר הנסיעה בכל הקו או בחלק ממנו;
(8) מספר הנוסעים שמותר להסיע בכל אוטובוס;
(9) מכירת כרטיסים, כרטיסיות הנחה או כרטיסי מינוי עונתיים ואחרים (להלן – כרטיסים) ומקומות מכירתם;
(10) סככות וסידורים אחרים בתחנות.
390. בעל רשיון קו יפרסם כל תנאים, הוראות ותכניות שצורפו לרשיון הקו, או כל שינוי בהם, לפי דרישת הרשות ובצורה שתורה.
391. הרשות רשאית להורות לבעל רשיון קו להפעיל שירות בקו חדש מכל מקום שהוא בקו השירות שעליו ניתן הרשיון ובחזרה אליו.
392. הרשות רשאית להתיר לאדם הפעלת שירות בקו שאין עליו רשיון.
393. רשיון קו יינתן לתקופה שתיראה בעיני הרשות, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת.
394. הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה לבטל בכל עת רשיון אם לדעתה נתקיים אחד מאלה:
(1) אין השירות מתנהל ביעילות, בהכשרה או בהתחשבות הראויה בצרכי הציבור;
(2) לא נתמלא תנאי מתנאי הרשיון או הוראה שניתנה כדין על ידי הרשות;
(3) בעל הרשיון הורשע על עבירה לפי חלק זה;
(4) המשכת תקפו של הרשיון בידי בעליו או בכלל, אינה לטובת הציבור או שהביטול דרוש לצורך ההסדר הכללי של הסעת נוסעים.
395. הרשות רשאית לקבוע ברשיון תנאים הסותרים כל אחת מהוראות חלק זה וכן הסותרים הוראות תקנות אלה בדבר הסעת נוסעים בעמידה, קבלת נוסעים בתחנה והורדתם, הובלת מטען נוסעים ועצירת רכב מנועי.
396. (א) בעל רשיון קו יחזיק את הרשיון במקום עסקו, ואם קבעה זאת הרשות – יחזיק בכל אטובוס הפועל בקו, העתק הרשיון מאושר על ידי הרשות.
(ב) בעל רשיון יראה את הרשיון לכל אדם שהוסמך לכך על ידי הרשות או לכל שוטר, לפי דרישתם.
397. (א) לא יגבה אדם ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש שכר בעד נסיעה באוטובוס פרטי, אלא לפי היתר מאת הרשות בגוף הרשיון בהתאם לתנאיו.
(ב) התירה הרשות גביית שכר כאמור בתקנת משנה (א), לא יגבה אדם ולא יבקש ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש בעד הנסיעה שכר העולה על השיעור שהתירה הרשות.
397א. (בוטלה).
398. הוראות פרק זה אינן חלות על רכב שהוא קניינם של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל.
פרק שלישי: חובות בעל רשיון
399. (א) בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור.
(ב) בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו בכתב על ידי הרשות בקשר לניהול השירות ופעולתו על פי הפקודה ועל פי חלק זה.
(ג) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בעל רשיון מיוחד, רשיון סיור ורשיון פרטי.
400. (א) בעל רשיון קו לא יפסיק את ההסעה בקו, אלא אם קיבל לכך היתר מאת הרשות ובהתאם לתנאי ההיתר, או אם הותר הדבר ברשיון ובמידה שהותר.
(ב) היה בעל הרשיון נאלץ להפסיק את ההסעה מסיבות בלתי צפויות מראש שאין לו שליטה עליהן, יודיע מיד לרשות על ההפסקה וינהג לפי הוראותיה.
401. בעל רשיון לא יתנה לנוסעים כל תנאי בקשר לנסיעה או בדבר אחריותו להם או לחפציהם, זולת תנאים שאושרו בכתב ומראש על ידי הרשות או תנאים שנקבעו בפקודה או בתקנות אלה, וכל תנאי שהותנה בניגוד לאמור – בטל.
402. בעל רשיון יקיים בכל עת ביטוח של הנוסעים ושל רכושם המצוי אתם באוטובוס, לפי התנאים שתורה הרשות לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להעיר הערותיו.
403. לא ידרוש בעל רשיון ולא יגבה, ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות –
(1) בעד נסיעה שלא צויינה בתעריף המאושר – סכום העולה על שכר הנסיעה שנקבע לה, אם נקבע;
(2) בעד נסיעה שצויינה בתעריף המאושר – סכום העולה על שכר הנסיעה שצויין כאמור.
404. (א) הרשות רשאית להורות לבעל רשיון, לאחר שניתנה לו הזדמנות להעיר הערותיו, בדבר –
(1) סוגי הכרטיסים שישמשו לנסיעות על פי הרשיון, צורתם והנוסח המודפס עליהם;
(2) אופן החזקת הכרטיסים והפצתם;
(3) הסידורים למכירת כרטיסים לציבור, המקומות והמועדים למכירתם, לרבות העסקת כרטיסנים ומוכרי כרטיסים בתחנות ובמקומות מכירה אחרים;
(4) סידורים אחרים לאספקת כרטיסים, הפצתם ומכירתם;
(5) הדפסת הכרטיסים, מקום ההדפסה וסידוריה.
(ב) בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו לפי תקנת משנה (א).
405. (א) בעל רשיון קו יבטיח את נקיונו של כל אוטובוס המשמש בקו השירות כאמור בתקנה 441, וכן יבטיח נקיון סביר של האוטובוס מבחוץ.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי.
406. (א) בעל רשיון קו יבטיח חיטוי אחת לשנה של כל אוטובוס המשמש בקו השירות, ואם הורתה הרשות על עתים אחרות לחיטוי – לפי הוראות הרשות.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי.
407. בעל רשיון יבטיח את תקינותו ובטיחותו של כל אוטובוס המשמש בשירות ובין היתר – את תקינותם, שלימותם ובטיחותם של הדלתות, החלונות, המושבים, רצפת האוטובוס והמדרגות, מוטות ורצועות האחיזה, הפעמון למתן אות לנהג וכל חלקיהם ואביזריהם.
408. (א) בכל עת שאוטובוס מסיע נוסעים יימצאו בו:
(1) שני פטישים או מכשירים אחרים לניפוץ שמשות בשעת הסכנה;
(2) ארגז עזרה ראשונה שבו ציוד כמפורט בתוספת השביעית וכן דף נייר שבצדו האחד רשימת הציוד המצוי בארגז ובצדו השני הוראות הטיפול בציוד;
(3) אלונקה אחת לפחות – כאשר מסיעים בו קבוצת נוסעים בסיור;
(4) ערכת חילוץ כמפורט בתוספת השביעית; הוראה זו לא תחול על אוטובוס הפועל בקו שירות עירוני.
(ב) הציוד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה תמיד במצב תקין וראוי לשימוש ויותקן במקום נראה לעין שהגישה אליו חפשית.
409. בעל רשיון קו לא יעסיק אדם ככרטיסן אלא אם:
(1) מלאו לו 16 שנה;
(2) הוא שולט שליטה מינימלית בשפה העברית, כדרוש לצורך עבודתו; ולאחר שהבטיח כי הכרטיסן מכיר את דרכי הקו בו יעבוד ואת המוסדות והמפעלים החשובים שבסמוך לו, או שמצוי ברשותו מדריך מתאים.
410. בעל רשיון ימסור למחלקת האבידות של משטרת ישראל שבמחוז פעולתו את כל החפצים שנמצאו באוטובוסים על ידי השירות ואשר נמסרו לו על ידיהם – ואם נקבע הסדר אחר בענין זה בחיקוק או על-ידי משטרת ישראל – יפעל לפי ההסדר שנקבע.
411. הורתה הרשות, לאחר שניתנה לבעל רשיון הזדמנות להעיר הערותיו, על תלבושת לעובדי שירות או על תווי זיהוי לנהגים וכרטיסנים, יבטיח בעל הרשיון קיום ההוראה.
412. בעל רשיון לא יעסיק נהג ולא ירשה לו לעבוד בנהיגה, אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין.
413. הורתה הרשות להתקין על גבי כל תחנה בקו בתוך האוטובוס את לוח מהלך הקו על כל תחנותיו, יבטיח בעל רשיון קו קיום ההוראה על כל פרטיה.
414. (א) בעל רשיון יתקין באוטובוס ועליו את ההודעות, השלטים והלוחות שנקבעו בפרק זה או שהורתה עליהם הרשות, בצורה ובצבע שהורתה.
(ב) הודעות, שלטים ולוחות אחרים יהיו בצבע שונה מצבעם של ההודעות והשלטים האמורים בתקנת-משנה (א).
415. חובות שהוטלו על אדם לפי הפרקים השני עד השביעי בחלק זה, באות להוסיף ולא לגרוע מכל חובה החלה עליו על פי כל דין.
פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות
416. (א) הנהג והכרטיסן ויתר עובדי השירות יתנהגו כלפי הנוסעים באדיבות ובנימוס.
(ב) הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות.
417. (א) הנהג, הכרטיסן והמבקר לא ישמשו בתפקידם באוטובוס אלא בתלבושת או בסימון שהורתה הרשות לגבי אותו שירות כאמור בתקנה 411.
(ב) הופעתם של הנהג, הכרטיסן והמבקר תהיה נקיה ומסודרת.
418. נהג לא ישוחח בזמן הנהיגה עם אדם אחר, לרבות עם הכרטיסן, אלא אם היה הדבר דרוש באותה שעה לביצוע תפקידו או בקשר לנסיעה, ובלבד שבשעת השיחה לא יפנה את ראשו אל בן-שיחתו.
419. נהג וכרטיסן הנשאלים בקשר לנסיעה או לסדרי השירות בקו ישיבו תשובה נאותה.
420. לא יעסוק נהג במכירת כרטיסים או במתן עודף בזמן שהאוטובוס נע.
421. (בוטלה).
422. (א) הנהג והכרטיסן לא יפעילו מקלט רדיו, מקלט טלויזיה או מכשיר אחר המשמיע קולות או צלילים באוטובוס בקול רם, הן בנסיעות עירוניות והן בבין-עירוניות, ועליהם להפסיק את פעולת הרמקולים המיועדים לנוסעים, וכן להנמיך קול הרמקול שלידם, לפי דרישת אחד הנוסעים.
(ב) לא יכוון הנהג את מקלט הרדיו או מכשיר כאמור בתקנת משנה (א) תוך כדי נהיגה.
423. נהג, כרטיסן או כל עובד שירות אחר, יציגו בפני נוסע, לפי דרישתו, את תו הזיהוי שסופק להם על ידי בעל הרשיון, או תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת הנושאת את תמונתו.

424. נהג לא יעבוד בנהיגה אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין.
425. (א) לא ינהג נהג באוטובוס אלא לאחר שנוכח תחילה, על ידי הפעלה או בדרך שאלה מנהג אחר שמרשותו קיבל את האוטובוס, בתקינותם של –
(1) פעולת ההגה והבלמים;
(2) פעולת מד-לחץ האויר של הבלמים;
(3) מערכת החשמל והאורות – אם הוא עומד לנהוג בזמן התאורה;
(4) פעולת הפתיחה והסגירה של הדלתות והחלון שלשעת סכנה;
(5) פעולת הצופר;
(6) פעולת מגבי השמשות.
(ב) לא יתחיל נהג בתפקידו בקו השירות שלו, ונהג או כרטיסן לא יכניסו נוסעים לאוטובוס, אלא אם:
(1) הציבו את מספר הקו בחזית האוטובוס, ליד דלת הכניסה ומאחוריו, ובזמן התאורה – אף האירו אותו;
(2) הציבו את השלט המודיע על מהלך הקו ותחנת ייעודו של האוטובוס;
(3) בדקו את תקינות פעולת הפעמון למתן אות עצירה בתחנות;
(4) נוכחו לדעת כי נמצא באוטובוס ציוד מלא של עזרה ראשונה, כאמור בתקנה 408 וכן שני מטפים ושני פטישים לניפוץ חלון בשעת סכנה;
(5) דאגו לכך כי יימצאו ברשותם באוטובוס למכירה כרטיסים הדרושים לקו השירות, בהתאם לתנאי רשיון הקו.
(ג) בתקנה זו "התחלת תפקיד" – לרבות הבאת אוטובוס מהמוסך או מהחניון שלו, אל תחנת המוצא של קו השירות או הנסיעה.
425א. (א) לא יתחיל נוהג אוטובוס בתפקידו בקו השירות כאמור בתקנה 425(ג), לא יכניס נוהג או כרטיסן נוסעים לאוטובוס ולא יתחיל בנסיעה, אלא אם בדק לפני התחלת הנסיעה מתחנת המוצא של הקו אם נמצאים בתוך האוטובוס או צמודים או קשורים אליו או מחוצה לו חמרי חבלה או חפצים חשודים כחמרי חבלה או כיוצא באלה (להלן – חפצים חשודים).
(א1) בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בידי נוהג האוטובוס גם בתחנה הסופית של קו השירות או בסיום הנסיעה בקו, לאחר שהנוסע האחרון ירד מהאוטובוס.
(ב) הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) והפניה של נוהג אוטובוס או כרטיסן לפי תקנת משנה (ד) תיעשה לפי הוראות שנמסרו מעת לעת לבעל רשיון הקו על ידי ראש מדור אבטחה במשטרת ישראל והמפרטות את האזור שבו תיעשה הבדיקה, שיטת הבדיקה ומועדיה.
(ג) נמסרו לבעל הרשיון הוראות לפי תקנת משנה (ב), יביא בעל הרשיון, ואם הוא תאגיד – מנהלו של התאגיד, את ההוראות לידיעת כל חבר, שכיר, נוהג או עובד שירות אחר שלו, ויוודא באורח סביר כי אדם כאמור יפעל על פיהן.
(ד) בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), בנסיעה עירונית באוטובוס יפנה נוהג האוטובוס או כרטיסן בתחילת הנסיעה בתחנת המוצא של הקו כפי שייקבע בהוראות לפי תקנת משנה (ב), את שימת לב הנוסעים לצורך בבדיקה אם חפצים חשודים נמצאים בתוך האוטובוס; הפנייה לפי תקנת משנה זו יכול שתיעשה במיתקן או במכשיר או על ידי הכרזת הנוהג או הכרטיסן ברמקול אם הותקן באוטובוס.
(ה) מצא נוהג אוטובוס או כרטיסן חפצים חשודים או הופנתה תשומת לבו לכך על ידי אדם, לא יתחיל הנוהג בנסיעתו או יפסיק את נסיעתו ולא ימשיך בה, לפי הענין, יוריד מן האוטובוס את כל הנוסעים וירחיקם ממנו ויודיע מיד על כך בכל דרך אפשרית לשוטר או למוקד המשטרה שבאותה עיר ובאין מוקד משטרה – לתחנת המשטרה הקרובה.
(ו) על אף האמור בתקנה 463 לא ירשו נוהג האוטובוס או כרטיסן להכניס לאוטובוס מטען יד או מטען אחר שאינם בלווית נוסע הנוסע באותה נסיעה או המובלים על פי הסדרים של משלוח מטענים באמצעות בעל הרשיון.
(ז) (בוטלה).
(ח) הוראות תקנה זו יחולו גם על בעל רשיון מהמפורטים בתקנה 386.
(ט) חובה שהוטלה על נוהג או כרטיסן לפי תקנה זו, מילויה על ידי אחד מהם או ביצועה לפי הוראות כאמור בתקנת משנה (ב) פוטרת את חברו והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.
426. הנהג והכרטיסן לא ישמשו באוטובוס בקו שירות, אלא כשהם מכירים את הסביבה של הקו שבו הם עובדים אותה שעה, או אם ברשותם מדריך מתאים.
427. הנהג או הכרטיסן יכריזו את שמה של כל תחנה שבמהלך הקו בהתקרב האוטובוס אליה, אלא אם מצויים באוטובוס לוחות מהלך הקו על תחנותיו, בצורה ובמקומות שהורתה הרשות.
428. (א) לא יעצור נהג אוטובוס אלא בתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. אולם מותר לנהג אוטובוס לעצור במקום שבו עצירת רכב מותרת, כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצויינו ברשיון קו השירות.
(ב) נתן נוסע אות עצירה, או ביקש, מהנהג או מכרטיסן לעצור בתחנה של הקו, חייב הנהג לעצור בתחנה על מנת להוריד את הנוסע.
(ג) בתחנות שלא צויינו כתחנות מיוחדות, יעצור נהג אוטובוס אם אדם ממתין בתחנה, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי.
(ד) נהג אוטובוס לא יעמיד את האוטובוס בתחנה יותר מהזמן הדרוש להורדת הנוסעים באותה תחנה ולהעלאת הנוסעים שבתחנה, אלא אם הותר הדבר ברשיון הקו.
429. נהג אוטובוס –
(1) לא יניע את רכבו אלא לאחר שהפעיל את מחוון הכיוון השמאלי ולאחר שנוכח כי יכול הוא להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לתנועה;
(2) יפסיק את פעולתו של כל מחוון כיוון לאחר שהאוטובוס נעצר בתחנה עד אשר השלימו הנוסעים את הירידה והעליה מהאוטובוס.
430. נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות:
(1) באוטובוס שסומן "ישיר" – מתחנת המוצא או מתחנת הביניים שנקבעו לו, עד תחנת הייעוד;
(2) באוטובוס שסומן "מהיר" או "אקספרס" – מתחנת המוצא ומתחנות הביניים שנקבעו לו, אל תחנת הייעוד ואל תחנות הביניים שצויינו ברשיון הקו;
(3) באוטובוס שסומן "מאסף מוגבל" – לפי האמור בפסקאות (2) ו-(3) כפי שנקבע ברשיון הקו, לגבי כל חלק של הקו;
(4) באוטובוס שסומן "מאסף" – מכל תחנה ואל כל תחנה של קו השירות שלו, שסומן בה כי הוא עוצר בתחנה.
431. לא יסיעו נהג או כרטיסן נוסעים יותר מהמספר שנקבע ברשיון הרכב, אם נקבע.
432. עלה נכה לאוטובוס, יבקשו הנהג או הכרטיסן, לפי פניית הנכה, פינוי אחד משני המקומות הסמוכים לכניסת האוטובוס, שסומנו לצורך זה. הוראות תקנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש.
432א. (א) בעל רשיון קו יקצה ויסמן באוטובוס הנוסע בנסיעה בין-עירונית, לאנשי בטחון, שני מושבים קדמיים משני צדי המעבר.
(ב) עלה איש בטחון לאוטובוס הנוסע בנסיעה בין-עירונית, יבקש הנהג פינוי אחד משני המושבים שהוקצו ושסומנו לצורך זה.
433. הנהג, הכרטיסן, הקופאי וכל עובד השירות, לא ידרשו ולא יגבו מנוסע אלא שכר נסיעה שנקבע לאותה נסיעה.
434. (א) נהג וכרטיסן חייבים להסיע כל נוסע המוכן לשלם את שכר הנסיעה, בכפוף לאמור בחלק זה.
(ב) הנהג והכרטיסן חייבים להסיע נוסע שהציע שכר הנסיעה בשטר שערכו לא יעלה על מכפלת תעריף הנסיעה בעשר.
435. הכרטיסן יתן את אות הנסיעה לנהג, לאחר שנקט אמצעי הזהירות כאמור בתקנה 436, לרבות סגירת הדלתות שבהשגחתו, ולא יעכב את מתן האות ללא טעם סביר.
436. לפני הסעת האוטובוס ינקטו הנהג והכרטיסן אמצעי זהירות הסבירים להבטחת בטחונו של נוסע בכניסתו לאוטובוס או ביציאתו ממנו.
437. הנהג והכרטיסן לא ירשו לנוסע לצאת מן האוטובוס או להיכנס אליו –
(1) בשעה שהאוטובוס נע אלא אם לא היתה להם אפשרות למנעו;
(2) בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו – אלא אם היה הכרח בכך והדבר ניתן להיעשות ללא סיכון.
438. לא יניע הנהג את האוטובוס, אלא לאחר –
(1) סגירת הדלתות שסגירתן מוטלת עליו;
(2) (נמחקה);
(3) קבלת האות לכך מאת הכרטיסן – אם יש כרטיסן.
439. (א) לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס בזמן הנסיעה.
(ב) לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס כשהוא נעצר בתחנה, אלא אם נוכחו כי פתיחת הדלתות לא תפגע בנוסעים, או לאחר שהזהירו שהם עומדים לפתוח את הדלתות.

(ג) לא יסגרו הנהג והכרטיסן את הדלתות שנפתחו לצורך יציאת הנוסעים מן האוטובוס, אלא לאחר שהנוסעים סיימו לצאת מן האוטובוס ובאופן שסגירת הדלתות לא תפגע בנוסעים.
(ד) לא יסגרו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס שנפתחו לצורך כניסת הנוסעים, אלא אם סיימו הנוסעים להיכנס לתוך האוטובוס, או אם הכריזו שאין לעלות לאוטובוס והזהירו שהם עומדים לסגור את הדלתות.
440. הנהג או הכרטיסן יאירו את תוכו של האוטובוס בזמן התאורה.
441. (א) נהג הנוסע בקו שצויין ברשיון כבין-עירוני יבטיח נקיון סביר של פנים האוטובוס, ונקיון מלא של המושבים ושל השמשות הקדמית והאחורית לפני שהתחיל בנסיעה מתחנת המוצא או מהתחנה הסופית של הקו.
(ב) הנהג או הכרטיסן יבטיחו בקו שצויין ברשיון כעירוני את נקיון האוטובוס לפני שהתחילו בעבודתם בקו.
(ג) נהג וכרטיסן ידאגו לנקיון סביר באוטובוס בכל שעת השירות בקו.
442. (א) היה יסוד להאמין כי נוסע עבר על תקנות אלה, רשאים הנהג, הכרטיסן או המבקר לדרוש ממנו לזהות עצמו ולמסור את כתובתו על ידי תעודה מתאימה, ובאין לו תעודה – על ידי אישור של נוסע אחר שזיהה עצמו על ידי תעודה. לא הזדהה הנוסע כאמור, רשאי הנהג להסיע מיד את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה.
(ב) נהג, כרטיסן או מבקר רשאים להוציא מן האוטובוס נוסע שעבר על תקנות חלק זה, לרבות על ההוראות שניתנו על-פיהן.
(ג) היה לנהג או לכרטיסן יסוד להאמין כי נעברה באוטובוס עבירה נגד גופו או רכושו של אדם, יסיע הנהג את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה – אם נתבקש לעשות זאת.
(ד) היה שוטר באוטובוס במקרים המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ג) או שנראה במקום סמוך לו, יפנו אליו ויפעלו לפי הוראותיו.
443. לא יעזוב נהג את האוטובוס בהגיעו לתחנת הייעוד אלא לאחר שכל הנוסעים יצאו מן האוטובוס.
444. מצאו הנהג או הכרטיסן באוטובוס חפצים או נמסרו להם חפצים שנשכחו באוטובוס יעבירום להנהלת השירות בהזדמנות הראשונה, על מנת שתעבירם לתחנת המשטרה, לפי ההסדר שנקבע.
445. הוראות פרק זה יחולו על נהג אוטובוס, כרטיסן ועובדי השירות, לפי הענין, כשהם משמשים בתפקידם בקו שירות, אולם ההוראות שבתקנות 416 עד 419, 424, 425(א), 431, 433, 437 עד 440 יחולו גם בנסיעות לפי רשיון סיור, רשיון מיוחד ורשיון פרטי, וההוראות שבתקנות 418, 431, 437, 438, 439 יחולו גם בנסיעות באוטובוס פרטי.
446. חובה שהוטלה על נהג או על כרטיסן בפרק זה, מילויה על ידי אחד מהם פוטר את חברו, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.
פרק חמישי: התנהגות הנוסע וחובותיו
447. הנוסע יציית להוראות בעל הרשיון שאושרו על ידי הרשות ולהוראות עובדי השירות הדרושות לסדר ולבטיחות בנסיעה ובאוטובוס.
448. (א) לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו אלא בדלתות המיועדות לכניסה או ליציאה, לפי הענין, פרט אם הרשה הנהג או הכרטיסן כניסה או יציאה שלא כאמור.
(ב) לא ייכנס נוסע לאוטובוס אלא לפי תורו.
(ג) לא ייכנס נוסע לאוטובוס, ולא ינסה להיכנס בו, לאחר שהנהג או הכרטיסן הכריזו כי לא יעלו לאוטובוס נוסעים נוספים באותה תחנה, או כי הם עומדים לסגור את הדלתות.
(ד) לא יפריע נוסע ללא צורך, לנוסעים הרוצים להיכנס לאוטובוס או לצאת ממנו.
(ה) לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו ולא יפתח את דלתותיו בשעה שהאוטובוס נע.
(ו) לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו אלא אם הורשה על ידי הנהג או הכרטיסן.
449. (א) נוסע הנכנס לאוטובוס יגיש לנהג או לכרטיסן או לעובד שירות אחר הממונה על כך, כרטיס בר-תוקף לנסיעתו, או ירכוש ממנו כרטיס, הכל לפי ההסדר באותה תחנה; ואם היה אתו מטען שיש לשלם בעדו לפי התעריף המאושר יציג או ירכוש למטען כאמור.
(ב) לא ישנה ולא ישחית נוסע כרטיס מתוך כוונה להונות.
450. נוסע שלא הגיש לפי דרישת עובד השירות הממונה על כך את כרטיס הנסיעה אשר נראה מתוכו כי שימש לאותה נסיעה כאמור בתקנה 449 ישלם לידי הנהג, הכרטיסן או המבקר את שכר הנסיעה וכן תשלום נוסף בשיעורים אלה:
(1) בנסיעות עירוניות – כפל השכר בעד הנסיעה מהתחנה בה עלה הנוסע עד תחנת הייעוד שלו;
(2) בנסיעה בינעירונית – מחצית השכר בעד הנסיעה מהתחנה שבה עלה הנוסע עד לתחנת הייעוד שלו.
451. (א) סומנו מקומות ישיבה באוטובוס, לא ישב נוסע אלא במקום שסומן בכרטיסו.
(ב) סומנו מקומות ישיבה באוטובוס בשביל נכים, יפנה נוסע היושב במקום כאמור, לפי בקשת נכה או הנהג או הכרטיסן, את המקום התפוס על ידו לנכה. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש.
(ג) נוסע באוטובוס בנסיעה בין עירונית היושב במושב קדמי שליד המעבר, יפנה מקומו לאיש בטחון.
(ד) לא יתפוס נוסע מקום ישיבה נוסף באוטובוס כדי לשים עליו חפצים או מטען בזמן הנסיעה, אלא אם יש מקומות ישיבה לכל הנוסעים.
452. (א) לא ישוחח אדם עם נהג האוטובוס בזמן הנסיעה, אלא לשם בירור שאלות הקשורות בנסיעה שהיה הכרח בהן אותה שעה.
(ב) הנוסע בעמידה לא יפריע לנהג לראות את הדרך לפניו ולצדדיו.
(ג) לא יפריע נוסע לכל אדם המורשה לכך מלמלא את תפקידו באוטובוס.
453. לא יוציא אדם כל חלק של גופו מבעד לחלון האוטובוס בזמן הנסיעה.

454. לא יעשה נוסע דבר שיש בו כדי לפריע או לפגוע בפעולת האוטובוס, ולא יסיר, או יעתיק ממקומו, לא ישחית ולא ישנה במזיד כל לוחית-מספר, לוח, מודעה, הודעה, שלט וכדומה הנוגעים לסדרי השירות וכל חלק או אביזר של האוטובוס.
455. (א) לא יפעל נוסע בצורה העשויה לגרום נזק או אי-נוחות בלתי-סבירה לכל נוסע אחר.
(ב) לא יעורר נוסע רעש, בכלי, במכשיר או בדרך אחרת, לבדו או עם נוסעים אחרים, אם הדבר הוא למורת רוחם של נוסעים אחרים.
456. (א) לא יירק אדם באוטובוס.
(ב) לא ילכלך אדם את האוטובוס ולא ישליך בו פסולת, אלא למקום שהותקן לצורך זה באוטובוס, אם הותקן.
457. (בוטלה).
458. לא יזרוק אדם אל מחוץ לאוטובוס כל חפץ אם הדבר עלול לגרום רוגז, נזק או סכנה לאדם או לרכוש.
459. לא ייכנס לאוטובוס אדם כאמור בתקנה 461, לא יכניס לאוטובוס ולא ישים בו חפץ, מטען או דבר כלשהו, כאמור בתקנות 462 עד 466.
460. נוסע באוטובוס שיש לנהג, לכרטיסן או למבקר יסוד לחשוד בו, כי עבר על תקנות אלה, חייב, לפי דרישה, לזהות את עצמו ולמסור את כתבתו לנהג, לכרטיסן או לשוטר, על ידי תעודה מתאימה או על ידי אישור מאת אחד הנוסעים שזיהה עצמו על ידי תעודה.
פרק ששי: הגבלות על הסעת נוסעים ועל הובלת מטען באוטובוס
461. לא ירשו הנהג והכרטיסן להיכנס לאוטובוס לכל אדם –
(1) שלבושו עשוי לזהם או להשחית את בגדי הנוסעים האחרים או את ריפודי האוטובוס, ובפרט כשבגדיו מלוכלכים בצבעים, בשמנים או בפיח;
(2) שאין לבוש לגופו;
(3) (נמחקה);
(4) שהוא במצב של שכרות;
(5) שהוא מעשן סיגריה, סיגר או מקטרת דלוקים;

(6) שהוא נועל לרגליו מיתקן המשמש להחלקה או לגלישה.
462. (א) לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו בעלי-חיים, אלא אם גדלם מאפשר להניחם על ברכי הנוסע או להחזיקם בידיו; ובלבד שכלבים המוסעים כאמור ישאו זמם על פיהם ויהיו קשורים ברצועה ובעלי חיים אחרים יהיו מצויים בתוך תיבה או סל באופן המונע אפשרות של פגיעה או הטרדה לנוסעים.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הסעת כלב של עיוור המלווה את העיוור, אם הכלב קשור ברצועה.
463. לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו, אלא לפי היתר מאת הרשות –
(1) דברים או מטען בגודל או בצורה או מסוג שיש בהם כדי לגרום הפרעה או נזק לנוסעים;
(2) דבר העלול ללכלך או לפגוע באדם או בלבושו או המפיץ ריחות רעים;
(3) גופת אדם או גופת בהמה או חיה.
464. (א) לא ירשו הנהג והכרטיסן להעמיד באוטובוס מזוודה או מטען אחר אלא במקום ובצורה שלא יפריעו לנוסעים, לנהג ולכרטיסן, וביחוד לנוסעים בכניסה לאוטובוס וביציאה ממנו.
(ב) מזוודות ומטענים אחרים יושמו במידת האפשר בסורג המיועד למטען, או במשטחים שבאוטובוס שאינם מעבר, או על גג האוטובוס אם הותקן לשם כך.
(ג) הנהג והכרטיסן רשאים לסרב להכניס עגלת ילדים לאוטובוס בגלל צפיפות הנוסעים בו, או משום שאין בו רחבה מתאימה.
465. לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס לאוטובוס כסאות נוסף למושבים הקבועים.
466. (א) לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס אדם הנושא נשק טעון, אלא אם אותו אדם נמצא בתפקיד רשמי המחייב נשיאת נשק טעון, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין לאדם כאמור להיכנס לאוטובוס.
(ב) לא יוביל נהג ביודעין באוטובוס חמרי נפץ, דלק או חומר מתלקח אחר, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין להכניס לאוטובוס דברים כאמור.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי הנהג, בנסיעה לפי רשיון סיור באוטובוס, להוביל לא יותר משני בלוני גז פחמי שמשקל כל אחד מהם לא יעלה על 12 ק"ג ובלבד –
(1) שאם הם מובלים על גג האוטובוס – יהיו קשורים היטב ומכוסים בכיסוי מאוורר;
(2) שאם הם מובלים בתא המטען – יונחו בתא מטען נפרד, מוגן ומאוורר.
פרק שביעי: הוראות מיוחדות בדבר מבנה האוטובוסים וציודם
467. (א) גובה-פנים של האוטובוס, היינו הגובה מנקודה שברצפת המעבר עד לנקודה הנמוכה ביותר של התקרה מעליו, לרבות כל בליטה שבה, לא יפחת מ-180 ס"מ.
(ב) באוטובוס שיש בו פחות מ-22 מקומות ישיבה, רשאית רשות הרישוי להתיר גובה-פנים פחות מן האמור בתקנת משנה (א).
468. המירווח התחתי באוטובוס, היינו הגובה מן הקרקע עד לנקודה באוטובוס הקרובה ביותר לקרקע למעט המדרגות, יהיה 20 ס"מ לפחות.
469. (א) באוטובוס, בדפנו הימנית, יהיו לפחות שני פתחים לכניסה וליציאה, אחד בחלק הקדמי ואחד במרכז או בחלק האחורי. רחבו של כל פתח כשדלתותיו פתוחות, יהיה 60 ס"מ לפחות.
(ב) באוטובוס שהותר להסיע בו בישיבה לא יותר מ-25 אנשים, רשאית רשות הרישוי להתיר שיהא בו פתח אחד בלבד.
(ג) המדרגה התחתונה לכניסה לאוטובוס תהיה לפחות 20 ס"מ ולא יותר מ-30 ס"מ מעל פני הקרקע.
470. הפתחים באוטובוס וכל חלק מהם וכן הדלתות והמדרגות, יותקנו ויהיו בכל עת במצב שיאפשרו כניסה ויציאה בקלות, ללא גרם נזק או פגיעה לנוסע.
471. לפני מושב הנהג באוטובוס תותקן במקום הנראה לעיניו, נורית אשר תאיר באור אדום כל זמן שדלתות האוטובוס אינן סגורות.
472. בחלק האחורי של האוטובוס או בדפנו השמאלית תהיה דלת יציאה לשעת סכנה, ולידה יותקן שלט המסביר אופן פתיחתה.
473. ליד כל פתח לכניסה וליציאה יותקן מוט-אחיזה לסייע לנוסע בכניסתו וביציאתו, אשר לא יבלוט מעבר לקו ההיקף החיצוני של האוטובוס.
474. כל דופן של מיכל הדלק באוטובוס יהיה מרוחק מכל פתח לא פחות מ-50 ס"מ לאורך האוטובוס.
475. (א) בכל חלון של האוטובוס יותקנו מגיני-חלונות ממוטות של מתכת למניעת הוצאת יד או ראש מבעד החלון.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו כששפת החלון היא בגובה של 60 ס"מ לפחות מעל פני המושב, או החלון שהשמשה בו נפתחת בהורדה ושפת השמשה כשהיא מורדת לחלוטין נמצאת בגובה של 60 ס"מ לפחות מעל פני המושב.
(ג) המוטות במגן חלונות יותקנו עד לגובה של 60 ס"מ מעל פני המושב ובלבד שהריוח בין המוטות וכן הריוח בין המוט התחתון לבין שפת החלון או שפת השמשה המורדת – לא יעלה על 5 ס"מ.
476. (א) באוטובוס יהיו מושבים במספר המספיק כדי מקומות ישיבה לכל הנוסעים שמותר להסיע בו בישיבה, ובלבד שרחבו של כל מקום ישיבה יהיה לפחות 40 ס"מ ועמקו יהיה 35 ס"מ לפחות.
(ב) הריווח בין מושב למושב שלפניו יהיה 65 ס"מ לפחות, כשהוא נמדד בין הצד הפנימי של גב המושב האחד לצד החיצוני של גב המושב השני, בגובה של 30 ס"מ מעל פני המושב.
(ג) המושבים יהיו נוחים לגישה ולישיבה במצב שאין בו פגיעה או נזק לנוסע, או הפרעה ליוצא ולנכנס לאוטובוס.
(ד) רוחב המעבר בין המושבים באוטובוס יהיה 35 ס"מ לפחות.
(ה) באוטובוס שיש בו פחות מ-22 מקומות ישיבה, רשאית רשות הרישוי להתיר ריווח בין מושב למושב שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ב) וכן להתיר רוחב מעבר בין המושבים שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ד).
(ו) באוטובוס שיש עליו רשיון סיור, לא יסיע ולא ירשה בעל הרישיון או הנהג להסיע אדם שאיננו מורה דרך או עובד אחר של בעל הרשיון, במושבים המיועדים למורה דרך או לכל עובד אחר של בעל הרשיון.
477. מושב הנהג באוטובוס הפועל לפי רשיון קו יהיה גדור כדי למנוע הפרעה לנהג, או הסתרת שדה ראייתו בשעת הנסיעה וכן מגע בין הנהג ובין הנוסעים היושבים במושב שמאחוריו ועמידת נוסעים במרחק של פחות מ-10 ס"מ ממושבו.
478. (א) ברכב, בו מורכב מקלט טלויזיה, יותקן המכשיר כך –
(1) שהנוהג ברכב לא יוכל לראות את המרקע בשעת נסיעה;
(2) שלא יפריע לנוהג ברכב לראות את הנעשה מאחוריו;
(3) שלא יפריע את כניסת הנוסעים לרכב ואת היציאה ממנו;
(4) שהמרקע לא ייראה למי שנמצא מחוץ לרכב.
(ב) האמור בתקנה זו לא יחול על טלויזיה במעגל סגור שלה מסך שעליו יכול הנוהג ברכב לראות רק את הנעשה בשטח שמאחורי הרכב.
479. באוטובוס – פרט לאוטובוס המשמש בקו עירוני בלבד – יותקנו סורגי חבילות שהחלק הנמוך ביותר שלהם יהיה בגובה של 95 ס"מ לפחות מעל פני המושבים.
480. באוטובוס יותקנו מוטות אחיזה לנוסעים, באופן שנוסע בעמידה יוכל להיאחז בהם או ברצועות שעליהם בשעת הנסיעה.
481. באוטובוס, למעט באוטובוס הפועל ברשיון סיור, רשיון פרטי ורשיון אוטובוס פרטי, יותקן פעמון, או מיתקן אחר מאושר על ידי רשות הרישוי, שכל נוסע יוכל להפעילם מכל מקום שבאוטובוס כאות עצירה לנהג.
482. באוטובוס תותקן מראה קמורה, שבה יוכל הנהג לראות ממקום מושבו אם הנוסעים היוצאים בפתחים שאינם לידו יצאו מן האוטובוס.
483. (א) באוטובוס יותקנו פנסים להארת פנים האוטובוס והמדרגות.
(ב) הותקן באוטובוס פנס לנסיעה אחורנית כאמור בתקנה 348 תהיה מערכת ההפעלה שלו כזו שהוא יידלק לאחר שילוב ההילוך האחורי על ידי הנהג.
(ג) (נמחקה).
483א. בכל אוטובוס יימצא, בכל עת שהאוטובוס משמש להסעת נוסעים, סל אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי ליד כל דלת.
484. הוראות פרק זה באות להוסיף ולא לגרוע מהוראות חלק ד'.
חלק ו': מוניות
פרק ראשון: כללי
סימן א': הגדרות
485. בחלק זה –

"בעל מונית" – מי שהרשיון להפעלת מונית נרשם על שמו;
"הרשות" – המפקח על התעבורה, לרבות מי שהמפקח על התעבורה אצל לו מסמכויותיו כרשות, כולן או מקצתן;
"התקנה והרכבה של מונה" – התקנה, הרכבה, ביצוע חיבורים, הפעלה תקינה והחתמה במגופה;
"זוטובוס" – (נמחקה);
"מונה" – מיתקן לקביעת שכר הסעה במונית בהתאם למרחק, זמן הנסיעה וההמתנה המופעל באמצעות מפתח ואושר בידי הרשות;
"מפתח" – אבזר שהותקן בו רכיב אלקטרוני המפעיל את המונה או פעולות מסוימות בו.
"נוסע" – כמשמעותו בתקנה 384;
"נסיעה מיוחדת" – נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה;
"נסיעת סיור" – נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה לשם סיור, טיול או תיור;
"נסיעת שירות" – נסיעה במונית בקו שירות שבעדה משלם כל נוסע בנפרד;
"קו שירות" – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות;
"רשיון" – כל רשיון שניתן לפי חלק זה ורשיון להפעלת מונית;
"רשיון שירות" – רשיון להפעלת קו שירות;
"שירותי אחזקה של מונה" – כל שירות הנדרש לאבטחת פעולתו התקינה של מונה לרבות העברה ממונית למונית אחרת, בדיקת תקינות, תיקון, החלפת חלקים, שיפוץ, סיכה, כיוונון, עדכון, הרצה, חתימה במגופה, ניהול כרטסת רישום וכל שירות אחר הכרוך באלה.
"שכר הסעה" – שכר ההסעה המרבי לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שכר מקסימלי להסעה במונית), התשל"ו-1976.
סימן ב': הוראות כלליות
486. הרשות רשאית לקבוע את סוג הרשיון שיינתן לפי חלק זה וכן לשנותו, לסרב לתתו, לחדשו או לסרב לחדשו ורשאית היא להתנות בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, להגביל את תקופת תקפו, להתלותו או לבטלו.
487. הרשות תקבע לבעל מונית את המועד והמקום להגשת בקשות –
(1) למתן רשיון הסעה כאמור בתקנה 490;
(2) למתן רשיון שירות כאמור בתקנה 495.
488. פקע רשיון או בוטל, חייב בעלו להחזירו לרשות תוך שבעה ימים מיום פקיעתו או ביטולו.

489. לא תירשם מונית שהיתה רשומה בירושלים לפני כ"ח באייר התשכ"ז (7 ביוני 1967) כמונית ירדנית ולא נרשמה בישראל עד יום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התשל"ב-1972.
פרק שני: רישוי שירותי מוניות
סימן א': רשיון הסעה
490. (א) אלה סוגי רשיונות ההסעה:
(1) רשיון לנסיעה מיוחדת;
(2) רשיון לנסיעת שירות.
(ב) לא יינתן על מונית אלא רשיון לסוג אחד של הסעה כאמור בתקנת משנה (א).
(ג) לא יינתן רשיון לנסיעה מיוחדת לגבי מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים.
(ד) תוקף רשיון ההסעה יהיה לתקופה שתקבע הרשות.
490א. האגרה בעד רשיון הסעה כאמור בתקנה 490(א) תהיה כמפורט בחלק ד' בתוספת הראשונה.
491. בקשה למתן רשיון הסעה תוגש לרשות.

492. מונית שניתן עליה רשיון לנסיעה מיוחדת, מותר להסיע בה –
(1) נסיעה מיוחדת;
(2) (נמחקה);
(3) נסיעת סיור של תיירים בכל שטח המדינה, לפי אישור בכתב מאת משרד התיירות ובהתאם לתנאי האישור.
493. מונית שניתן עליה רשיון לנסיעת שירות, מותר להסיע בה –
(1) נסיעת שירות בקו השירות שנקבע ברשיון ההסעה;
(2) (נמחקה);
(3) נסיעה מיוחדת;
(4) נסיעת סיור כאמור בתקנה 492(3).
סימן ב': רשיון לקו שירות
494. (בוטלה).
495. (א) תאגיד המבקש לקבל רישיון לקו שירות מאת המפקח על התעבורה, יגיש לו בקשה לפי טופס 1 שבתוספת האחת עשרה (בתקנה זו – הבקשה).
(ב) לבקשה יצורפו המסמכים האלה:
(1) תעודת ההתאגדות של המבקש ומסמכי ההתאגדות שלו המעידים על מטרות התאגיד ועל בעלי הענין, בעלי השליטה ונושאי המשרה בו; היה תאגיד בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש, יומצאו המסמכים כאמור בפסקה זו גם לגביו וכן לגבי כל תאגיד שהוא בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש;
(2) אישור עורך דין או רואה חשבון בדבר בעלי המניות בתאגיד, בעלי השליטה בו, מנהלי התאגיד ומורשי החתימה;
(3) פירוט המוניות שיעמדו לרשות המבקש לפי טופס 2 שבתוספת האחת עשרה, שהיה להן רישיון תקף לנסיעת שירות לפני יום ה' בתמוז התשס"ה (12 ביולי 2005), שמספרן לא יפחת מהקבוע בסעיף 14ח(ב)(2) או (ג) לפקודה, לפי הענין, ומסמכים המעידים על התקשרותו עמן;
(4) הסכמה של נושאי המשרה ובעלי שליטה בתאגיד לכך שהמפקח על התעבורה יקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביהם לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981;
(5) אישור הרשות המקומית בדבר הגשת בקשה לאישור תחנות מוצא ויעד ושני מקומות חניה בהם;
(6) אישור רשות מקומית לגבי מקום חניה של 20% ממספר המוניות שפורט לפי פסקה (3) בסמוך לתחנת המוצא, לתחנת היעד או לתחנות המוצא והיעד של קו השירות המבוקש או אישור על הגשת בקשה לרשות מקומית, הוכחת בעלות, הסכם שכירות, או הסכם אופציה לבעלות או שכירות לגבי מקום חניה כאמור;
(7) ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת מהקבוע בסעיף 14ח(ב)(8) לפקודה, בנוסח שלפי טופס 3 לתוספת האחת עשרה, שתהיה תקפה למשך שנה מיום הגשתה.
(ג) התאגיד המבקש יצרף לבקשתו התחייבויות חתומות בידו בנוסח שלפי טפסים 4 ו-5 שבתוספת האחת עשרה, לקיום תנאי רישיון קו השירות, ולסימון המוניות שיפעלו בקו בסימני היכר לפי תנאים שקבע המפקח על התעבורה ברישיון לפי סעיף 14י(ב) לפקודה.
495א. בקשות כאמור בתקנה 495 יכול שיוגשו גם במקוון, באמצעות רשת האינטרנט או עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה ובלבד שבכל מקרה שנדרשת בו חתימה, תהיה החתימה חתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001.
495ב. (א) רישיון לקו שירות למוניות כאמור בסעיף 14ח לפקודה יינתן –
(1) לכל מבקש שהגיש בקשה לגבי קו שסך כל המוניות המנויות בכל הבקשות לגביו אינו עולה על המספר המרבי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי שירות למוניות ומספר רישיונות 3 (בתקנות אלה – רשימת קווי השירות);
(2) למבקש שהתקיימו בו כל אלה:
(א) היה בעל רישיון שירות לאותו קו שלגביו הגיש את בקשתו, לפני המועד הקובע כהגדרתו בסעיף 14ז לפקודה (להלן – רישיון קודם);
(ב) מספר המוניות שפורט בבקשתו אינו עולה על מספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ואינו נמוך מן המספר המזערי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי השירות;
(ג) הוא לא הגיש בקשה לגבי קו שלא היה לו רישיון קודם לגביו (להלן – בקשה נוספת), או אם מספר המוניות שפורט בבקשתו לפי פסקת משנה (ב) נמוך ממספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם, הוא הגיש בקשה נוספת שבה פורטה רק יתרת המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ושלא פורטו בבקשה לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב).
(ב) לענין סעיף קטן (א)(2), "מבקש" – התאגיד שעל שמו ניתן הרישיון הקודם ולרבות מי שהוא בעל שליטה בתאגיד כאמור.
495ג. (א) בקשות שלא התקיים בהן האמור בתקנה 495ב(א), יחול עליהן הליך תחרותי כאמור בתקנות אלה.
(ב) המפקח על התעבורה יודיע עד יום י"ב בשבט התשס"ו (10 בפברואר 2006) על החלת הליך תחרותי לקו שירות למוניות לכל מי שהגיש בקשה לאותו קו; הודעה כאמור תישלח למבקשים בדואר רשום לפי הכתובת שצוינה בבקשה.
(ג) בהודעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפורטו כל אלה:
(1) המקום והמועד שבו ייערך ההליך התחרותי, שיהיה בין 14 ל-45 יום ממשלוח ההודעה;
(2) מספר הבקשות שהוגשו לגבי אותו קו ומספר המוניות שפורט בכל אחת מהן.
(ד) הודעה על החלת הליך תחרותי ועל מועד קיומו, שבשל צו של בית משפט נבצר מן המפקח על התעבורה לשלוח או לקיים במועדים הקבועים בתקנות משנה (ב) או (ג)(1), לפי הענין, רשאי הוא לשלוח במועד מאוחר מן הקבוע, ובלבד שיהיה לא יאוחר מ-14 ימים מיום שבוטל צו בית המשפט.
495ד. (א) ההליך התחרותי יתבצע במקוון באמצעות עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה.
(ב) ההליכים התחרותיים ייערכו בסדר שבו פורטו הקווים ברשימת קווי השירות.
(ג) מבקש ישתתף בהליך התחרותי באמצעות מורשה חתימה שלו המצוין בבקשתו, אשר יזוהה באמצעות תעודת זהות וחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001.
(ד) ההליך התחרותי ייערך כלהלן:
(1) כל משתתף בהליך יזין באמצעות עמדת המחשב הצעה לסכום שנתי שישלם לאוצר המדינה בעד כל מונית שתימנה ברישיון קו השירות למוניות שביקש;
(2) כל משתתף יראה במקוון את דירוג כל ההצעות שהוגשו;
(3) כל משתתף יהיה רשאי לשנות את הצעתו על ידי הזנת הצעה חדשה בדרך האמורה בפסקה (1), ובלבד שהשינוי יהיה בסכום שהוא בכפולות של מאה שקלים חדשים לכל מונית כאמור;
(4) ההליך התחרותי יסתיים בתום 3 דקות שבהן לא הוזנו הצעות או שינויים בהן;
(5) בתום ההליך התחרותי, ייקבע מי שהציע את התשלום הגבוה ביותר כזוכה בהליך התחרותי לגבי אותו קו; זכה מבקש שבבקשתו פורטו מוניות במספר קטן מן המספר המרבי שנקבע ברשימת קווי השירות, ייקבעו זוכים נוספים לפי סדר גובה ההצעות, עד שייקבעו זוכים שמספר המוניות שפירטו בהצעתם יגיע בסך הכל למספר המרבי האמור.
495ה. (א) על אף האמור בתקנה 495ד(ד)(5), לא יינתנו יותר מ-350 רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד; לענין תקנה זו, "גוף אחד" – תאגיד שהגיש בקשות או שהוא בעל שליטה, בתאגידים שהגישו בקשות כאמור.
(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יינתנו רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד בתחומי המחוזות המפורטים להלן במספר העולה על המצוין לצדם:
(1) ירושלים והדרום – 100;
(2) תל אביב והמרכז – 220;
(3) חיפה והצפון – 200.
(ג) זכה גוף אחד בהליכים תחרותיים לקבלת רישיונות לקווי שירות, שבבקשותיו פורטו מוניות במספר כולל העולה על המספרים המרביים לפי תקנת משנה (א) או (ב), תבוטל זכייתו ברישיונות שביקש החל מהבקשה האחרונה, או שיופחתו מוניות שפורטו בבקשות אלה, עד שמספר המוניות שיימנו בכל הרישיונות שבהם זכה בהליכים התחרותיים, יהיה שווה למספרים הקבועים בתקנת משנה (א) או (ב), לפי הענין; על מספר המוניות המופחת כאמור תחול הסיפה לתקנה 495ד(ד)(5), בשינויים המחויבים.
(ד) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יחול גם על בקשות להעברת רישיון לקו שירות למוניות ורישיון לנסיעת שירות.
495ו. בכפוף לאמור בתקנה 495ה(ג), המפקח על התעבורה ייתן רישיון לקו שירות למוניות לקווים שהוחל עליהם הליך תחרותי כאמור בתקנה 495ג, למי שנקבע כזוכה לפי תקנה 495ד.
495ז. תאגיד שהמפקח על התעבורה הורה לפי תקנות 495ב או 495ו כי יינתן לו רישיון לקו שירות למוניות, לא יקבל את הרישיון אלא אם כן הופקדה בידי המפקח על התעבורה ערבות לפי סעיף 14ח(ב)(2)(ג) לפקודה, בנוסח שלפי טופס 6 לתוספת האחת עשרה.
496. הרשות רשאית לקבוע ברשיון שירות תנאים, ובין השאר בענינים אלה, כולם או מקצתם:
(1) תחנות מוצא, ביניים ויעד;
(2) לוח הזמנים הקובע את תחילת השירות בכל קו, את סיומו ואת תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע ושעות היממה, פרסום הלוח והצגתו;
(3) משרדים וסידורים לנוחיות הנוסעים ולצורך ביצועו הבטוח והיעיל של השירות בתחנות השירות;
(4) סוגי המוניות שיופעלו ומספרן, סימני היכר שיהיו עליהן, אופן ציונם ומקומם, מספר הנוסעים שיוסעו בהן וכן כל אבזר בהן שדורשת הרשות;
(5) סדרי הדפסת כרטיסים, כרטיסיות, כרטיסי הנחה ומנוי, ומכירתם;
(6) השכר בעד הסעת נוסעים והובלת חפציהם ומטענם;
(7) אחריות בעל הרשיון, נהג המונית וכן כל אדם אחר הפועל מטעם בעל הרשיון לגבי הנוסעים, חפציהם ומטענם.
סימן ג': היתר להעברת רשיון
497. (א) לא יעביר בעל רשיון שירות את רשיונו לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה ולא יעשה בו עסקה אחרת, אלא לפי היתר העברה בכתב מאת הרשות, ובהתאם לתנאיו.
(ב) בעל רשיון להפעלת מונית המבקש להעבירו, וכן המבקש היתר כשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית מאחר, יגישו לרשות בקשה להעברת הרשיון בטופס שקבעה ושניתן להשיגו במשרדי הרשות.
(ג) (בוטלה).
פרק שלישי: חובות בעל רשיון ונהג מונית
498. לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יניח בעל מונית לאחר להסיע בה אלא לפי רשיון הסעה שניתן עליה ובהתאם לתנאיו.
498א. לא יפעיל אדם זוטובוס אלא אם כן בידו רשיון לנסיעות שירות.

499. (א) בעל רשיון שירות ידאג לפרסום נאות בציבור של לוח זמני נסיעה וכל שינוי בו שאישרה הרשות וכן שכר ההסעה בקו השירות שאושר.
(ב) בעל רשיון שירות יסמן את המוניות שיפעיל לפי סוג השירות והיעד או כל סימון אחר, הכל כפי שהורתה הרשות.
(ג) בעל רשיון שירות יחזיק במשרדיו, במקום נראה לעין, לוח שכר ההסעה ולוח הזמנים בקו השירות שיפעיל.
(ד) לא יפעיל בעל רשיון שירות שירותי הובלה של חבילות ומכתבים ממשרדו באמצעות מוניות או רכב מסוג אחר, אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת הרשויות המוסמכות במשרד התקשורת.
500. (א) בעל מונית חייב להתקין בתוך המונית –
(1) לוחית קבועה בתוך המונית בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד ימין, ובה יצויין מספר רשיון להפעלת המונית וכן שם בעל המונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הלוחית יהיה לבן וצבע האותיות והספרות יהיה שחור, גובה האותיות והספרות יהיה 10 מ"מ לפחות ורוחבן 3 מ"מ לפחות;
(2) מיתקן בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד שמאל, אליו יוכנס כרטיס ובו יצויין שמו של הנוהג במונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הכרטיס, צבע האותיות וגודל האותיות בו יהיו כאמור בפסקה (1).
(ב) לא ינהג אדם מונית אלא אם כן הותקנו בה לוחיות וכרטיס כאמור בתקנת משנה (א).
501. (א) בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו לא יעשה בה כל שימוש זולת מתן שירות לציבור ויסיע בה כל נוסע המוכן לשלם את שכר ההסעה.

(ב) נהג המונית, בעל הרשיון וכל מי שפועל מטעמו, לא יסרב, בלי סיבה סבירה, לרבות חשש לבטחונו, להסיע נוסע ומטענו.
(ג) לא יסיע נהג המונית בנסיעה מיוחדת נוסע נוסף על מזמין הנסיעה והנלווים אליו, זולת אם ביקש זאת המזמין.
502. לא יסיע נהג המונית יותר ממספר הנוסעים שנקבע ברשיון הרכב, ואולם רשאי נהג המונית להסיע שני ילדים, שטרם מלאו להם חמש שנים, בנוסף על הנוסעים שמותר להסיע במונית לפי רשיונה, ובלבד שלא יסיע יותר מנוסע אחד במושב שליד הנהג.
503. (א) לא יסיע אדם נוסע במונית בנסיעה מיוחדת אלא בדרך הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות אותה שעה ואותה נסיעה, ולא ישהה בדרך יותר מהזמן הדרוש באותן נסיבות כדי להגיע למחוז חפצו של הנוסע.
(ב) נהג מונית שהעלה למוניתו נוסע כדי להסיעו למקום במסלול נסיעה שרצה אותו נוסע, יסיעו למקום באותו מסלול נסיעה.
504. (א) נהג מונית יעזור לנוסע, במידת הצורך, בהכנסו למונית ובצאתו ממנה, בהטענת מטענו ובפריקתו.
(ב) מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות תקנות 416, 417, 418, 419, 420, 422, 425, 425א, 426, 427, 436, 437, 439, 441, 443 ו-444 על נהג מונית ועל כל אדם אחר העובד בהפעלת שירותי נסיעה במונית, בשינויים המחוייבים.
505. השתמש אדם במונית שלא בהתאם להוראות חלק זה, יראו את בעל המונית כאילו הרשה את השימוש בה כאמור, זולת אם הוכיח היפוכו של דבר.
505א. הרשות רשאית להזמין בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו להתייצב לפניה, במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין הנוגע להפעלתה של המונית ולנסיבות הפעלתה.
505ב. (א) בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו, שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם כן נתן לרשות, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי יכולתו להתייצב.
(ב) לא התייצב בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו, שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) ולא נתן לרשות סיבה לאי יכולתו להתייצב, רשאית הרשות להתלות את תוקף הרשיון עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה.
506. במונית יימצאו בכל עת סלי אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי, האחד ליד מושב הנהג והשני ליד המושב האחורי.
507. (א) לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יפעילה אלא אם כן היא מסומנת בסימני היכר כמפורט בתוספת הרביעית, או כפי שקבעה רשות הרישוי בהודעה ברשומות.

(ב) סימני ההיכר של המונית ואופן התקנתם מפורטים במפרט הטכני של סימני ההיכר למוניות המופקד במשרדי המפקח על התעבורה בירושלים, תל-אביב וחיפה וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקבלת קהל.
507א. נהג מונית הפנויה להסעה ידליק את האור בקופסה; עלה נוסע למונית יכבה הנהג את אור הקופסה ולא ידליקו כל עוד לא ירד הנוסע מהמונית.
פרק רביעי: התנהגות הנוסע וחובותיו
508. הוראות תקנות 447, 448, 449, 452, 453, 454, 455, 456, 458, 461, 462, 463, 464 ו-466 יחולו על נוסע במונית, בשינויים המחוייבים.
פרק חמישי: מונים
509. (א) לא יסיע אדם נוסע במונית אלא אם כן הותקן בה מונה והמונה מופעל בה בהתאם לתקנות אלה.

(ב) לא יתקין אדם מונה, ולא יפעיל אדם מונית או יסיע בה נוסע, אלא אם כן המונה הותקן במרכז לוח השעונים של הרכב, באופן שלא יסתיר לנהג את שדה הראייה, וצג המונה יהיה גלוי לעיני הנוסעים במונית מכל מושביה במהלך כל הנסיעה.
509א. (א) לא ייצור אדם מפתח, לא יתקין בו תוכנה ולא ישנה תוכנה שהותקנה בו אלא אם כן הוסמך לכך בידי הרשות.
(ב) במפתח תותקן תוכנה הכוללת, בין השאר, פרטים אלה:
(1) שמו ומספר זהותו של נהג המונית שבה מותקן המונה ושלו ניתן המפתח;
(2) שמות המקומות הנקובים במחירון האמור בתקנה 510(ב) ומרחקי הנסיעה בק"מ ביניהם;
(3) פרטים נוספים כפי שתורה הרשות.
509ב. נוהג במונית שהותקן בה מונה, יפעיל עם תחילת עבודתו בהסעת נוסעים את המונה במפתח שתוכנתו בו שמו ומספר זהותו, ובסיומה ינעל את המונה במפתח ויוציאו מהמונה.
509ג. (א) לא יעביר נהג מונית לאחר את המפתח שבו תוכנתו פרטיו בכל דרך מדרכי ההעברה ולא ירשה לאחר להשתמש בו.
(ב) לא ישתמש נהג מונית במפתח של נהג אחר.
510. (א) לא יסיע אדם נוסע במונית בנסיעה מיוחדת אלא אם כן מופעל המונה בהתאם להוראות התוספת הרביעית, חלק ב'.
(ב) (1) על אף האמור בתקנת משנה (א), על פי דרישת הנוסע, בנסיעה מיוחדת ממקום למקום מהמקומות המפורטים בחלק ב' בתוספת לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות), התשס"ה-2004, ובכל צו אחר שיבוא במקומו, יפעיל הנהג את המונה רק כדי להפיק את מחיר אותה נסיעה מהמחירון וחשבונית שתומצא לנוסע בתום הנסיעה; המקומות ומחירי הנסיעה יפורטו במחירון שיותקן במונה (להלן בפרק זה – המחירון); לא יגבה הנהג בעד הנסיעה שכר הסעה העולה על מחיר הנסיעה שנקבע במחירון.
(2) רשאי אדם להסיע נוסעים במונית בנסיעה מיוחדת המבוצעת במסגרת הסכם בכתב לביצוע נסיעות קבועות אם נתמלאו כל אלה:
(א) ההסעה מבוצעת במונית העומדת לרשות תאגיד שמטרתו מתן שירות הסעה בנסיעות מיוחדות במוניות או במונית שבבעלות תאגיד כאמור (בתקנת משנה זו – התאגיד);
(ב) למזמין הנסיעה הסכם בכתב עם התאגיד למתן השירות;
(ג) תקופת ההסכם לא תפחת משנה אחת;
(ד) המונה הופעל במצב "נסיעה לפי הסכם", בהתאם להוראות התוספת הרביעית;
(ה) בעת הנסיעה יימצא במונית אישור שנתן מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד לנהג, לפי הטופס שבחלק ג' בתוספת הרביעית, כי הנסיעה מבוצעת במסגרת ההסכם.
(ג) לא יופעל מונה בנסיעת שירות.
511. במונית הפנויה להסעת נוסעים בנסיעה מיוחדת, יציג הנהג את המונה במצב "פנוי" כשהוא מואר.

512. לא ידרוש אדם ולא יגבה ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות –
(1) שכר הסעה או שכר המתנה יותר מכפי שיראה המונה בסיום הנסיעה;
(2) בנסיעה שבה לפי דרישת הנוסע לא הופעל מונה – שכר הסעה יותר מכפי שנקבע במחירון לאותה נסיעה;
(2א) בנסיעה לפי הסכם כאמור בתקנה 510(ב)(2) – שכר הסעה העולה על הקבוע בהסכם;
(3) כל תשלום אחר שאיננו קבוע בשכר ההסעה.
513. (א) הוחלף צמיג מהצמיגים שעל גלגלי הסרן המחובר למונה בצמיג מסוג, בגודל, מתוצרת או בעל מספר רבדים אחר, או בצמיג שחודש, או הוחלף חלק או אבזר בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי, בחלקים או באבזרים בגודל או מידה אחרים, חייבים בעל המונית והנהג, תוך ארבעים ושמונה שעות מזמן ההחלפה, להבטיח את כיוונון המונה על ידי נותן שירות מוסמך, לשם התאמתו לגודל הצמיגים, החלקים או האבזרים שהוחלפו.
(ב) בחישוב התקופה של ארבעים ושמונה שעות לפי תקנת משנה (א), לא יובאו בחשבון ימי מנוחה ומועדים שנקבעו על פי דין.
(ג) רישום השינוי בצמיגים, בחלקים או באבזרים שהוחלפו כאמור בתקנת משנה (א), יבוצע בהתאם להוראות הרשות.
514. בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו יציגו במונית כל הוראות, לוח, תדריך, שכר הסעה או חומר אחר כפי שהורתה הרשות ובמקום שהורתה.
515. (א) מונית שאין עליה רשיון הסעה בר-תוקף ושבעליה הפסיק את השימוש בה והודיע על כך לרשות הרישוי כאמור בתקנה 290, או שהותקן והורכב בה מונה שלא מן הסוג המותר לשימוש, חייב בעל המונית, או מי שהמונית בשליטתו, להתייצב אצל נותן שירות מוסמך לשם הסרתו.
(ב) חוייב בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו בהסרת מונה לפי תקנת משנה (א), ולא הסירו, יראו את המונה כאילו הותקן והורכב במונית בניגוד להוראות פרק זה.
פרק ששי: הסדרים לגבי נמל התעופה בן-גוריון
516. (א) בתקנה זו –
"הכללים" – כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון), התשמ"ג-1983;
"הנמל" – נמל התעופה בן-גוריון;
"נסיעה מיוחדת" ו"נסיעת שירות" – כמשמעותם בכללים.
(ב) לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע מהנמל נוסעים במונית בנסיעת שירות או בנסיעה מיוחדת אלא לפי רשיון שנתנה לו הרשות ובהתאם לתנאיו וכן בהתאם לכללים ולתנאי ההיתר או האישור שניתנו לו לפי הכללים.
(ג) לא יעמיד אדם, לא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב אלא בהתאם לכללים.
517. לא ישדל אדם נוסע לנסוע במונית מהנמל או להוביל את מטענו בכל דרך שהיא, לרבות על ידי קריאה, עשיית סימן וכיוצא באלה.
פרק שביעי: מתן רשיון להפעלת מונית
518. בפרק זה –

"המועד הקובע" – יום ז' בתשרי התשנ"ח (8 באוקטובר 1997);
"נכה" – נכה כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], או בן משפחה של חייל שנספה במערכה כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;
"ועדת המוניות" – כמשמעותה בסעיף 14א לפקודה.
519. המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מהרשיונות שהוקצו במכסה לשנת 1997 (בפרק זה – המבקש), או נכה המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מתוך חלק המכסה שהוקצה לנכים בהודעה בדבר קביעת מכסה שנתית של רשיונות (בפרק זה – מבקש נכה), רשאי להגיש בקשה על כך (בפרק זה – בקשה), החל ביום י"ד באלול התשנ"ז (16 בספטמבר 1997) ולא יאוחר מהמועד הקובע.
520. (א) רשאי להגיש בקשה רק מי שמלאו לו שמונה עשרה שנים במועד הקובע.
(ב) מי שרשאי להגיש בקשה יגיש בקשה אחת בשמו בלבד.
521. (א) המבקש יגיש את הבקשה למפקח על התעבורה בירושלים באמצעות בנק הדואר; מבקש נכה יגיש את בקשתו לאגף השיקום במשרד הבטחון.
(ב) הבקשה תהא בטופס שקבע המפקח על התעבורה שניתן להשיגו במשרדיו בירושלים, בתל-אביב ובחיפה או באגף השיקום במשרד הבטחון, לפי הענין.
(ג) נתקבלה בקשה בבנק הדואר, יטביע עליה עובד הבנק את  חותמת הבנק בציון התאריך שבו קיבל את הבקשה ויראו אותו כתאריך הגשתה; עובד בנק הדואר ימסור למבקש אישור על הגשת הבקשה.
522. בנק הדואר ואגף השיקום במשרד הבטחון, יעבירו למפקח על התעבורה את הבקשות שנתקבלו אצלם סמוך לאחר קבלתם.
523. (א) ועדת המוניות לא תדון בבקשה שנתקבלה לאחר המועד הקובע, אם לא נתקיים בה האמור בתקנות 520 ו-521.
(ב) אחרי קבלת הבקשה לא יתקבלו כל מסמכים וראיות נוספים אלא בהסכמת ועדת המוניות או לפי דרישתה.
524. (א) אישרה ועדת המוניות בקשה לפי סעיף 14ד(ג) או (ה) לפקודה, יוציא המפקח על התעבורה למבקש רשיון להפעלת מונית, לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום המחצית השניה של האגרה.
(ב) אישרה ועדת המוניות בקשה של מבקש נכה, יוציא לו המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית, לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום מלוא האגרה.
525. הובא לידיעת ועדת המוניות כי אישרה או דחתה בקשה בהסתמך על נתונים שהוגשו לה בטעות או במרמה, רשאית הועדה לדון מחדש בענין ולאחר שתשמע את טענות המבקש, לשנות את החלטתה.
526. אגרה בעד הגשת בקשה לרשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ג(ד) לפקודה, אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית ואגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית לפי סעיף 14ה לפקודה, תהיה כמפורט בחלק ד' בתוספת הראשונה.
527. (בוטלה).
פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית
528. המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית רשאי להגיש בקשה על כך (להלן – בקשה) למפקח על התעבורה (להלן – המפקח) במשרדו בירושלים.
529. מי שהוא בעל רשיון נהיגה בר תוקף למונית ונהג בישראל במונית כעיסוק עיקרי במשך שש שנים לפחות שקדמו למועד הגשת הבקשה, ולא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מהמפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי סעיף 14ד לפקודה, רשאי להגיש בקשה אחת בשמו בלבד; לענין פרק זה, "עיסוק עיקרי" – כמשמעותו בסעיף 14ה(א)(1) לפקודה.
530. בקשה תוגש בתצהיר לפי טופס שהורה עליו המפקח ושניתן להשיגו במשרדי המפקח בירושלים, בתל-אביב ובחיפה.
531. (א) מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הבאים לאימותה:
(1) אישור מאת משרד הפנים שהוא תושב ישראל;
(2) הסכמה לכך שועדת המוניות תקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביו לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א- 1981;
(3) אישור על תשלום אגרה לפי סעיף 14ב(ג) לפקודה.
(ב) מילא המבקש אחר האמור בתקנה 529, יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
(1) אישור מאת רשות הרישוי כי הוא בעל רשיון נהיגה בר תוקף למונית ומועד הוצאת הרשיון;
(2) אישור מאת פקיד השומה שהמבקש הגיש לו דוחות שנתיים לפי פקודת מס הכנסה לגבי תקופת עיסוקו בנהיגת מונית שבהם הצהיר כי עיקר עיסוקו בתקופה האמורה היה בנהיגת מונית;
(3) תצהיר כי עיקר עיסוקו ב-6 השנים שקדמו להגשת הבקשה היה בנהיגת מונית וכי הוא לא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מאת המפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי סעיף 14ד לפקודה;
(4) אישור מאת המוסד לביטוח לאומי כי המבקש רשום אצלם כנהג מונית;
(5) אישור מאת רשויות מס ערך מוסף כי המבקש הוא עוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976;
(6) מבקש שעיסוקו העיקרי כולל עבודה בפועל בנהיגת מונית בחוץ לארץ יצרף לבקשתו גם מסמכים אלה:
(א) רישיון נהיגה במונית שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינה שבה הוצא הרישיון;
(ב) תצהיר בדבר עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ;
(ג) אישורים על עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ;
(ד) כל אישור אחר שידרוש יושב ראש ועדת המוניות.
532. (א) ועדת המוניות לא תדון בבקשה שלא הוגשה כאמור בתקנות 530 ו-531.
(ב) לא יתקבלו מסמכים נוספים לאחר קבלת בקשה אלא בהסכמת ועדת המוניות.
533. החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש כל תנאי הכשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית, יוציא המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמבקש המציא אישור על תשלום האגרה לפי סעיף 14ה(א) לפקודה.
חלק ז': שיטת הניקוד בעבירות תעבורה
544. הורשע בעל רישיון נהיגה (להלן בחלק זה – נהג) בעבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השישית, יחויב בנקודות כמספר שנקבע בה לצד אותה עבירה שבה הורשע (בחלק זה – נקודות).

545. (א) רשות הרישוי תנהל לגבי כל נהג במאגר מידע ממוחשב, מרשם של הרשעות בעבירות תעבורה (להלן – מרשם עבירות), בהתאם למידע שהתקבל לפי סעיף 10 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.
(ב) רשות הרישוי תרשום נקודות במרשם העבירות, ואולם על אף האמור בתקנה זו, לא תרשום רשות הרישוי נקודות בשל הרשעות בעבירות שהמידע לגביהן התקבל 12 חודשים או יותר ממועד ההרשעה.
(ג) הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי בוטלה הרשעתו של נהג, תמחוק רשות הרישוי את ההרשעה בשל אותה עבירה שנרשמה במרשם העבירות.
(ג1) הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי נהג ערער על הרשעתו, לא תביא רשות הרישוי בחשבון את הנקודות בשל העבירה האמורה, עד למתן פסק דין סופי.
(ד) שינוי או סטיה בתיאורה של עבירה כאמור בתוספת השישית לא יפגעו ברישום הנקודות לחובתו של הנהג שעבר את העבירה.
546. (א) הורשע נהג בכמה עבירות שנכללו בכתב אישום אחד, יירשמו לו במרשם העבירות הנקודות בשל העבירה שבה הורשע אשר לה נקבע מספר הנקודות הגבוה ביותר.
(ב) (בוטלה).
547. (א) רשות הרישוי תסכם את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שחל שינוי במספר הנקודות הרשומות לחובתו; לעניין זה, "נקודות תקפות" – נקודות שטרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, או שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי בשלהן, אם הטילה (להלן בחלק זה – נקודות תקפות).
(ב) נקודות יהיו תקפות במשך שנתיים מיום ביצוע העבירה.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם הצטברו לחובתו של נהג 22 נקודות או יותר בתוך פחות משנתיים, הנקודות יהיו תקפות למשך 4 שנים מיום ביצוע העבירה.
(ג1) מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג).
(ד) (בוטלה).
(ה) חדלו נקודות מלהיות נקודות תקפות, ולאחר מכן נרשמו לחובתו של נהג נקודות בשל עבירה שבוצעה בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, יראו את כל הנקודות האמורות כנקודות תקפות ויחולו עליהן הוראות תקנות משנה (ב) ו-(ג), לפי העניין.
548. אמצעי התיקון כאמור בתקנה 547(א) הם אלה, כולם או מקצתם:
(1) קורסים בנהיגה נכונה ומבחן בסופם;
(2) מבחן עיוני בנהיגה;
(3) מבחן מעשי בנהיגה;
(4) פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי;
(5) בדיקות רפואיות.
549. (א) נהג שלחובתו רשומות 12 עד 22 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן.

(ב) נהג שלחובתו רשומות 24 עד 34 נקודות תקפות יחויב לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה בקורס נוסף מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן.
(ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחויב נהג בהדרכה כאמור בהן בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, לפי העניין, בשל נקודות שנרשמו לחובתו קודם לכן.
(ג) נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורישיונו יחודש לאחר שיעמוד בבחינה העיונית, לפי תקנה 205 המתאימה לדרגת רישיונות ורשאי הוא להיבחן גם בתקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו.
(ד) נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובבחינות כאמור בתקנות 202 עד 210.
(ה) אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים, ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי.
(ו) נקודות שבשלהן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלהן אותו אמצעי תיקון פעם נוספת, למעט מבחן עיוני בנהיגה.
550. (א) צבר הנהג נקודות במספר המחייב אמצעי תיקון כאמור בתקנה 549, תודיע לו על כך רשות הרישוי וההודעה תכלול פרטים בדבר אופן ביצועו; היה אמצעי התיקון פסילת רישיון, תפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקידו; ההודעה תישלח לנהג בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה, או תימסר אישית לידיו.
(ב) הודעה על אמצעי תיקון לפי תקנה 549(א) ו-(ב) שנשלחה כאמור בתקנת משנה (א), יראו אותה כמסורה לנהג בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.
(ג) נמסרה אישית לידיו של הנהג הודעה על פסילת רישיונו לפי תקנה 549, שלא באמצעות דואר רשום, יראו אותו כמי שיודע על הפסילה ומועד תחילתה יהיה 30 ימים מיום מסירת ההודעה.
551. (א) נהג יבצע את אמצעי התיקון שהחליטה עליהם רשות הרישוי לפי תקנה 549 על פי הפרטים שמסרה בהודעה לפי תקנה 550(א), אלא אם כן נתן לרשות הרישוי, בהודעה מראש, סיבה סבירה לאי יכולתו לבצעם כאמור.
(א1) נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי תקנה 549(א) או (ב) ונעדר מעל 20% משעות הלימוד בקורס, או נכשל שלוש פעמים במבחן שבסופו, יראו אותו כמי שלא ביצע את אמצעי התיקון.
(ב) נהג שהוטלו עליו אמצעי תיקון לפי תקנה 549(ג) או (ד), רשאי לפנות בכתב לרשות הרישוי בתוך 30 ימים מיום שהודע לו לפי תקנה 550 בבקשה להשמיע את טענותיו; פנה נהג כאמור – יידחה ביצוע אמצעי התיקון.
(ג) לאחר שנתנה לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו, תיתן רשות הרישוי את החלטתה לענין אמצעי התיקון שבהם יחויב הנהג; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה פסילה, תודיע לו על המועד שבו תחל.
(ג1) הטילה רשות הרישוי על נהג אמצעי תיקון שהוא פסילה, היא תתחיל מיום שקבעה רשות הרישוי בהודעה לנהג לפי תקנה 550(א) או 551(ג), לפי העניין, ובחישוב תקופתה לא תובא במניין התקופה שחלפה עד שהפקיד את רישיונו.
(ד) על אף האמור בתקנה 549, רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, מטעמים מיוחדים שתרשום בהחלטתה, להטיל על נהג אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי התיקון שנקבע בתקנה זו או להוסיף עליהם; החליטה הרשות להוסיף אמצעי תיקון, יחול האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) על ההחלטה האמורה.
(ה) חלפו שישה חודשים מיום שהודע לנהג לפי תקנה 550 על אמצעי התיקון או מיום שהודעה לו החלטתה של רשות הרישוי לפי תקנת משנה (ד), לפי המאוחר, והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של הנהג בהודעה שתינתן בדרך האמורה בתקנה 550(א) והוראות תקנה 550(ב) יחולו עליה; נהג שקיבל הודעה על התליה כאמור, יפקיד את רישיונו בידי רשות הרישוי בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה, והוא יחודש לאחר שיבוצעו אמצעי התיקון שהוטלו עליו, בכפוף להוראות תקנות אלה.
חלק ח': המצאת רשיונות לאחר פסילה
553. (א) בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה של רשות הרישוי על התנאת תנאים ברשיונו לפי סעיף 53 לפקודה, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה אחרת שקבעה רשות הרישוי בהחלטתה.
(ב) רשות הרישוי תחזיר את הרשיון לבעליו אחרי שרשמו בו את התנאים שקבעה בהחלטתה.
554. (א) בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברשיונו או על התליית רשיונו לפי סעיפים 51, 52 או 56 ו-69א לפקודה, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה קצרה מזו שקבעה הרשות בהחלטתה, והרשיון לא יוחזר לבעלו אלא לאחר תום התקופה ובתנאים שקבעה רשות הרישוי.
(ב) ערער בעל הרשיון על החלטתה של רשות הרישוי תפעל רשות הרשוי לפי פסק הדין של בית משפט לערעורים באותו ענין.
555. (א) נפסל בעל רשיון נהיגה מהחזיק ברשיונו בצו של קצין משטרה לפי סעיף 47 לפקודה, ימציא בעל הרשיון את רשיונו, מיד לאחר מסירת הצו לידיו, לקצין המשטרה שחתם על הצו או לשוטר שמסר אותו לידיו.
(ב) קצין המשטרה יודיע לרשות הרישוי על הפסילה ועל תקופת הפסילה.
(ג) קצין משטרה יחזיר את רשיון הנהיגה שנפסל כאמור לבעלו לאחר תום התקופה שנקבעה בצו או במועד שקבע בית המשפט אם בוטלה הפסילה לפי סעיפים 48 או 49 לפקודה.
556. (א) נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה; אם שוכנע בית המשפט שהרשיון אינו בידי בעלו אותה שעה ימציאו בעל הרשיון, תוך התקופה שקבע בית המשפט, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרשיון ובתנאים שקבע בית המשפט.
(ב) מזכיר בית המשפט שהומצא לו רישיון נהיגה שבעליו נפסל מחזיק בו, יודיע לרשות הרישוי פרטים על הפסילה או על עונש המאסר שהוטל, ואת מספר התיק של בית המשפט.
(ג) ביטל או שינה בית המשפט את ההרשעה, הפסילה או העונש האחר שהוטלו על בעל רשיון נהיגה, יודיע מזכיר בית המשפט לרשות הרישוי על השינוי או על הביטול.
557. (א) הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור בחלק זה אף אם רשיונו אינו בר-תוקף אותה שעה.

(ב) הוכח על פי תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה.
(ג) מצא בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה.
(ד) (בוטלה).
(ה) המציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות לפי חלק זה, וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות לפי חלק זה, ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות שלה המציא את הרישיון, ומירוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור.
558. הודעות שנשלחות לפי הלק זה על ידי בית משפט או על ידי קצין משטרה לרשות הרישוי יכול שייעשו בדרך של מידע הניתן באמצעי איחסון מגנטי.
חלק ט': תנועה בין-לאומית
562. בחלק זה –
"האמנה" – האמנה בדבר תנועה בדרכים;
"אגודה" – תאגיד שהשר הסמיכו בהודעה ברשומות לענין חלק זה;
"תעודה" – תעודת רישום רכב שניתנה בהתאם לאמנה, או תרגום אותה תעודה;
"אישור" – אישור שייערך בטופס שנקבע על ידי רשות הרישוי ושאפשר להשיגו במשרד האגודה;
"רשיון נהיגה בין-לאומי" – רשיון נהיגה שניתן בהתאם לנספח 7 לאמנה;
"רשיון נהיגה לאומי" – רשיון נהיגה בר-תוקף שניתן בארץ המוצא;
"רישיון נהיגה זר" – רישיון נהיגה בין-לאומי או רישיון נהיגה לאומי שניתן במדינת חוץ;
"תווית-מסים" – תעודה שניתנה –
(1) על ידי מנהל המכס והבלו או מי שהוסמך על ידיו בדבר תשלום מכס או מס קניה, או פטור מהם;
(2) על ידי רשות הרישוי – בדבר תשלום אגרות;
"רכב פרטי" – רכב נוסעים פרטי, רכב דו-שימושי ואופנוע;
"ארץ מוצא" – ארץ שנהג או בעל רכב הוא תושבה או ארץ בה ניתן רשיון נהיגה לאומי או תעודה או ארץ בה נרשם הרכב, הכל לפי הענין;
"אזור" – (נמחקה).
563. האגודה רשאית לתת רשיון נהיגה בין-לאומי, אישור או תעודה.
564. הרוצה ברשיון נהיגה בין-לאומי, או באישור או בתעודת רישום, יגיש בקשה לאגודה והיא תתן –
(1) רשיון נהיגה בין-לאומי או אישור בהתאם לסוג רשיון נהיגה בר-תוקף שניתן לפי הפקודה; לענין פסקה זו יראו רשיון נהיגה שניתן מאת רשות הרישוי באזור כאמור בתקנה 578א כרשיון שניתן לפי הפקודה.
(2) תעודה, לאחר שהוכח לה –
(א) שהרכב רשום לפי הפקודה;
(ב) שמותקנים עליו מספר הרישום וכן סימן האבחנה של ישראל בהתאם לאמנה;
(ג) שיש עליו רשיון רכב בר-תוקף.
565. תקופת תקפם של רשיון נהיגה בין-לאומי או של תעודה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
566. (בוטלה).
567. מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;
(2) אם הוא נוהג רכב כאמור –
(א) בתקנות 176 עד 181 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שנה, אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותרמשלושה חודשים, באופן מצטבר;
(ב) בתקנות 182 עד 185 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שלושה חודשים אלא אם כן הוא יצא מחוץ לישראל בתקופה זו ליותר מ-30 ימים באופן מצטבר.
567א. עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברישיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רישיונו, במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190.
568. לא ינהג אדם רכב הרשום בארץ מוצאו ושאינו רשום לפי הפקודה אלא אם פוטר מחובת רישום ורשיון רכב לפי הוראות חלק זה, ואם נתקיימו כל אלה:
(1) ברשותו תעודה לגבי אותו רכב וכן תווית מסים;
(2) בעלו או מי שעל שמו ניתנה תווית המסים או בן זוגו נוהגים ברכב או נמצאים בתוכו, זולת אם הוכח כי קיים צידוק סביר להעדרם או אם הנסיעה היא לשם תיקון הרכב;
(3) נתמלאו הוראות פקודת הביטוח.
568א. (בוטלה).
569. נוהג רכב כאמור בתקנה 568 יציג את הרשיון, התעודה ותווית-המסים לכל שוטר לפי דרישתו, או לאדם שהוסמך לכך על ידי המפקח על התעבורה.
570. נוהג רכב הרשום בארץ מוצאו ואינו רשום לפי הפקודה יציג לפחות מאחורי הרכב – על גבי הרכב עצמו או על גבי לוחית –
(1) סימן אבחנה של ארץ מוצאו של הרכב בצורה שנקבעה בנספח 4 לאמנה;
(2) מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע בארץ מוצאו – ואם הרכב גורר אחריו גרור – סימן האבחנה ומספר הרישום גם מאחורי הגרור.
571. לא ינהג אדם רכב הנושא סימן אבחנה בהתאם לאמנה אלא אם הוצג הסימן בהתאם להוראות תקנה 570, ובלבד שמותר לנהוג בכל עת רכב הנושא את סימן האבחנה של ישראל.
572. רכב פרטי הרשום בארץ מוצאו פטור מחובת רישום ורשיון רכב לפי סעיף 2 לפקודה, תוך שנה מיום כניסתו לישראל, אם הרכב נמצא באופן זמני בארץ ועומד לרשותו של אדם שהוא תושב קבוע בחוץ לארץ.
לענין תקנה זו, מי שנעדר מהארץ במשך שנה רצופה לפחות והוא נמצא בארץ באופן זמני ייחשב תושב קבוע בחוץ לארץ.
573. רכב מסחרי או אוטובוס יהיו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי סעיף 2 לפקודה, אם נתקיימו כל אלה:
(1) הרכב נכנס לישראל על פי הסכם בין מדינת ישראל לבין ארץ מוצאו, לגבי הובלת טובין או הסעת נוסעים בין שתי הארצות האמורות;
(2) הרכב נמצא בתחום מדינת ישראל לתקופה שלא תעלה על 60 ימים.
574. (בוטלה).
575. בעד כניסתו של רכב פרטי לישראל ושהותו בה כאמור בתקנה 572 תשולם אגרה כלהלן;
(1) בעד התקופה הראשונה של שישה חדשים מיום כניסתו לישראל – פטור מתשלום אגרה;
(2) בעד כל תקופה של שלושה חדשים או חלק ממנה, שתבוא לאחר התקופה האמורה בפסקה (1), שבה נשאר הרכב בישראל, תשולם אגרה בשיעור של רבע מאגרת הרשיון השנתית הקבועה בתוספת הראשונה לרכב מאותו סוג.
576. נשאר רכב פרטי בישראל לאחר שעברה שנה מיום כניסתו לישראל, יירשם הרכב בהתאם לפקודה אלא אם התירה רשות הרישוי הפעלתו ללא רישום כאמור בתנאים או ללא תנאים, ובלבד שתשולם לגביו האגרה כאמור בתקנה 575.
577. בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה כאמור בתקנה 573 תשולם אגרה כמפורט בתוספת הראשונה.
חלק ט'1: תנועה מהאזור
578. בחלק זה –

"אזור" – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
"הסכם הביניים" – הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה;
"תושב אזור" – מי שהוא תושב האזור ואינו רשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965.
578א. תושב אזור שבידו רישיון נהיגה בר תוקף שניתן באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה מקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו אם נתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190.
578ב. לא ינהג תושב אזור רכב שאינו רשום באזור אלא אם כן –
(1) אם הוא תושב יהודה והשומרון – יש בידו היתר לכך מאת מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון או מי שהוא הסמיך לכך;
(2) אם הוא תושב רצועת עזה – יש בידו היתר לכך מאת שר התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיך לכך.
578ג. רכב הרשום באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, פטור מחובת רישום רכב ומחובת רישיון רכב לפי סעיף 2 לפקודה, ובלבד שיש לו רישיון רכב תקף שניתן לו באזור ומותקנות ברכב שתי לוחיות המציגות את מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע באזור ואם הרכב גורר אחריו גרור – גם לוחית המציגה את מספר הרישום של הרכב מאחורי הגרור.
578ד. הוראות תקנה 569 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נהיגת רכב לפי חלק זה.
חלק י': סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים
579. בחלק זה –
"מפעל" כל אחד מאלה:
(1) מיזם, עסק, תאגיד או מוסד, שרשומים על שמו, או שהוא מפעיל או מנהל, כלי רכב מסוג כמפורט להלן בטור א' במספר שאינו פחות מהנקוב לצדו בטור ב':
טור א' טור ב'
(א) רכב נוסעים פרטי, רכב עבודה
או רכב מסחרי שמשקלו הכולל
המותר עד 3,500 ק"ג 40
(ב) אוטובוס, מונית, או רכב מסחרי
שמשקלו הכולל המותר עולה על
3,500 ק"ג 20
(ג) חלקם מהסוג שבפסקה (א) וחלקם
מהסוג שבפסקה (ב) או סוג אחר 20;
(2) (א) "משרד הובלה" כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), תשל"ט–1978;
(ב) "משרד להסעות" כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), תשמ"ה–1985;
(ג) רשות מקומית שבבעלותה אוטובוס.
"בעל מפעל" – לרבות מנהל, שותף או מי שבידו השליטה על המפעל;
"הרשות" – מי שנתמנה על ידי שר התחבורה בהודעה ברשומות לענין חלק זה, כולו או מקצתו;
"קצין בטיחות" – אדם שהרשות הסמיכה אותו לקצין בטיחות, לפי חלק זה בכתב הסמכה;
"כתב הסמכה" – תעודה הניתנת לקצין בטיחות שהוסמך על ידי הרשות לפי חלק זה;
"אישור" – (נמחקה);
"כלי רכב" – רכב מנועי, גרור ונתמך, למעט אופנוע.
580. (א) בעל מפעל יעסיק במפעלו קצין בטיחות שיש לו רשיון נהיגה לסוגי הרכב המופעלים במפעלו.
(ב) קצין בטיחות יעמוד לרשות המפעל בלבד ולא יעסוק במפעל בכל תפקיד זולת תפקידו כקצין בטיחות, אלא באישור הרשות.
(ג) הרשות רשאית, בתנאים שתקבע, לאשר העסקת אותו קצין בטיחות ביותר ממפעל אחד.
(ד) היו ברשות המפעל יותר ממאה כלי רכב או היו כלי רכב מופעלים במקומות שונים, רשאית הרשות לקבוע למפעל הסדרי פיקוח נוספים.
581. בעל מפעל יודיע לרשות על התחלה או סיום של העסקת קצין בטיחות במפעלו, תוך 30 ימים מיום התחילה או הסיום ; בהודעה יפרט בעל המפעל את שמו ופרטיו האישיים של קצין הבטיחות וכן את פרטי כתב הסמכתו.
582. לא יינתן כתב הסמכה לאדם, אלא אם הוכיח להנחת דעתה של הרשות כל אלה:
(1) הוא סיים לפחות שתים עשרה שנות לימוד, מהן שלוש שנות-לימוד בבית-ספר מקצועי במגמת מכונאות רכב לפי תכנית מוכרת או השכלה תיכונית מקבילה, אולם הרשות רשאית לפטור מבקש כתב הסמכה מהתנאי של לימודים בבית-ספר מקצועי בכל התקופה או בחלקה אם לדעתה המבקש הוא בעל נסיון מעשי מספיק במכונאות רכב;
(2) הוא תושב ישראל;
(3) הוא עסק במשך שלוש שנים רצופות באחד מהמקצועות בתחום התחבורה שקבעה הרשות ובידו תעודת סוג 2 במכונאות רכב מאת משרד העבודה והרווחה;
(4) הוא בעל רשיון נהיגה דרגה 3 ומעלה;
(5) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;
(6) סיים בהצלחה קורס לקציני בטיחות, מאושר על ידי הרשות ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה;
(7) עמד בהצלחה בבחינות לקציני בטיחות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי הרשות;
(8) עמד בהצלחה במבחן אישיות.
583. הרשות רשאית ליתן בנסיבות מיוחדות אישור לשמש קצין בטיחות גם אם המבקש אינו בעל כתב הסמכה בתנאי שיוכיח להנחת דעתה כל אלה:
(1) התקיימו במבקש הוראות פסקאות (1) עד (5) ו-(8) לתקנה 582;
(2) הוא התחייב להשתתף בקורס קציני בטיחות שאושר על-ידי הרשות, בתנאים ובמועדים שייקבעו על ידי הרשות באישור.
583א. (א) הרשות רשאית לתת כתב הסמכה או לחדשו לתקופה של חמש שנים.
(ב) אגרה בעד כתב הסמכה או חידושו תהיה כמפורט בתוספת הראשונה בחלק א.
584. (א) הרשות רשאית למנות ועדת הסמכה להסמכת קציני בטיחות שמתפקידה להמליץ בפני הרשות:
(1) על תכניות לימודים כאמור בתקנה 582(6) ותכנית בחינות כאמור בתקנה 582(7);
(2) על תכניות להכשרה, להשתלמות ולהדרכה של קציני בטיחות;
(3) על הסמכת קציני בטיחות כאמור בחלק זה;
(4) על מתן פטור מהוראות תקנה 582(1) ו-(3), כולן או חלקן, לצורך הסמכת קצין בטיחות בהתחשב בכישוריו של המבקש;
(5) על הוראות נוהל והדרכה הנוגעות לתחילת עבודתו של קצין הבטיחות במפעל.
(א1) ועדת ההסמכה תשמש גם כועדה מקצועית שמתפקידה להמליץ בפני הרשות בענינים הנוגעים לתפקודו המקצועי של קצין הבטיחות, ובענינים הנוגעים לתקנה 15ב.
(ב) הועדה תהיה בת ששה חברים שהם:
(1) שלושה נציגים של משרד התחבורה ובהם היושב ראש;
(2) נציג אחד של משטרת ישראל;
(3) שני נציגים של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של קציני בטיחות.
(ג) ועדת ההסמכה תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות ובלבד שיהיה בהרכב נציג אחד מכל אחד מן הגופים המרכיבים את הועדה לפי תקנת משנה (א).
(ד) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות; במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב-ראש, ובהיעדרו – דעתו של נציג משרד התחבורה.
(ה) הועדה תודיע לרשות בכתב את המלצותיה.
585. (א) אלה תפקידי קצין בטיחות:
(1) לפקח על כך שהנהגים המועסקים על ידי המפעל או הנוהגים ברכבו ימלאו אחר הוראות פקודת התעבורה והתקנות על פיה (להלן – דיני התעבורה);
(2) לפקח על כך שהרכב של המפעל או המופעל על ידו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה;
(3) לפקח על הוראות כל דין הנוגע לבטיחותם של עוברי דרך ולתקינותו של רכב בתחום המפעל;
(4) לפקח על כך שמצב בריאותם של הנהגים כאמור בפסקה (1) יהיה תואם את דרישות דיני התעבורה;
(5) להדריך את הנהגים כאמור בפסקה (1) בעניני נהיגה, טעינה, פריקה, טיפול ברכב ודיני תעבורה;
(6) להמליץ בפני בעל המפעל בכל הנוגע להכשרתם ולהשתלמותם של הנהגים במפעל ולהנהגת סדרי בטיחות במפעל ובכל הנוגע לבטיחותם של הנהגים ושל הרכב;
(7) להגיש דינים וחשבונות לבעל המפעל בכל הנוגע לתפקידיו לפי תקנה זו;
(8) לנהל כרטסת ורישומים לגבי רכב ונהגים על פי הפרטים שהורתה הרשות.
586. (א) קצין בטיחות רשאי לאסור את השימוש ברכב שבבעלות המפעל או הנמצא בשליטתו ולהתנות את השימוש בו בתיקונו והבאתו למצב שלא יפגע, לדעתו, בבטיחות התנועה, ובלבד ששוכנע כי נתקיימו ברכב הוראות תקנה 308(א).
(ב) העתק מההודעה האוסרת שימוש כאמור בתקנת משנה (א) תישלח בו ביום על ידי קצין הבטיחות לרשות הרישוי.
587. קצין בטיחות יודיע בכתב לבעל המפעל על כל ליקוי שמצא ברכב של המפעל או הנמצא בשליטתו העלול לסכן את התנועה ועל כל פגם בעבודות הנהגים ובהתנהגותם בדרך וכן על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים.
587א. הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקויים ברכב כאמור בתקנה 587, חייב בעל המפעל לבצע כל תיקון המפורט בהודעת קצין הבטיחות, זולת אם בעל המפעל הביא תוך יומיים את הרכב, שלגביו ניתנה הודעת קצין הבטיחות, בפני רשות הרישוי לבדיקה ונמצא שהרכב תקין וכשיר לתנועה בהתאם לתקנה 273.
587ב. הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, ידווח בעל המפעל לרשות, מיד עם קבלת ההודעה כאמור; לא דיווח בעל המפעל לרשות על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההודעה, ידווח קצין הבטיחות עצמו לרשות ולרופא המוסמך כאמור בתקנה 193(ב).
587ג.  (א)  הרשות רשאית להורות לבעל מפעל או לקצין בטיחות כל הוראה שיש בה לדעתה צורך לקיום סדרי הבטיחות במפעל לפי הוראות חלק זה.
(ב) בעל מפעל או קצין בטיחות שקיבל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) חייב למלא אחריה.
(ג) הרשות רשאית להזמין בכל עת בעל מפעל או קצין בטיחות להתיצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין לפי חלק זה, כפי שיפורט בהזמנה.
587ד.  הרשות רשאית לפטור מהוראות חלק זה כולן או מקצתן באופן כללי או למקרה מסויים.
חלק י"א: רשות פיקוח
587ה. בחלק זה, "פקח" – מי ששר התחבורה מינהו לפקח על ביצוע הפקודה או התקנות לפיה והוא נושא עמו בשעת מילוי תפקידיו תעודה חתומה ביד המפקח על התעבורה או רשות הרישוי, לפי הענין, ועל בגדיו סימני היכר שהם קבעו.
587ו. (א) פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו לאותת לנוהג ברכב מנועי שיעצור את רכבו, והוא רשאי להיכנס לרכב כאמור כדי לבדוק אם נתקיימו ברכב או בנוהג הוראות הפקודה והתקנות לפיה.
(ב) פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו ליתן כל הוראה לנוהג רכב מנועי או לעובר-דרך לצורך קיום הוראות הפקודה והתקנות לפיה.
(ג) נוהג רכב מנועי, מי שהשליטה על רכב כאמור בידיו וכל עובר דרך חייבים לציית לאותות או להוראות הניתנים מאת פקח לפי תקנה זו.
חלק י"ב: הוראות שונות

588. בטלים חיקוקים אלה:
(1) תקנות התעבורה;
(2) תקנות התעבורה (עגלות ציבוריות), 1935;
(3) תקנות התעבורה (תנועת מכוניות בין-לאומיות), 1937;
(4) תקנות התעבורה (שדה התעופה לוד), תשי"א–1951;
(5) תקנות התעבורה (מונים), תשי"ב–1952;
(6) צו התעבורה (הגבלת נסיעה באופנוע בתל-אביב-יפו), תשי"ב–1952;
(7) תקנות התעבורה (בתי ספר לנהיגה, הוראה והדרכה), תשי"ג–1953;
(8) תקנות התעבורה (המצאת רשיונות), תשי"ג–1953;
(9) תקנות התעבורה (סדרי תנועה), תשי"ג–1953;
(10) תקנות התעבורה (שירותי הולכה), תשי"ד–1954;
(11) תקנות התעבורה (רישוי נהגים), תשט"ז–1955;
(12) צו המכריז על תקנות שסעיף 18(י) חל עליהן;
(13) צו התעבורה (פטור), תשי"ח–1958;
(14) תקנות התעבורה (מוניות), תשי"ט–1959;
(15) תקנות התעבורה (פטור מאגרת רשיון נהיגה), תש"ך–1959;
(16) תקנות התעבורה (פטור מאגרת רישום ורשיון רכב), תש"ך–1959;
(17) תקנות התעבורה (אגרות רשיונות לרכב מנועי), תש"ך–1959;
(18) תקנות התעבורה (רישוי רכב, מבנהו וציודו), תש"ך–1960;
(19) תקנות התעבורה (רשות לקביעת תעריפים בשירותי התעבורה), תשכ"א–1960.
589. תחילתן של תקנות אלה לגבי:
(1) התקנות 504 עד 514 והוראות חלק ו' לגבי נסיעה בין-אזורית או כל קו שירות – ביום שייקבע על ידי רשות הרישוי בהודעה ברשומות;
(2) תקנה 329, תקנת משנה (ג), לגבי גרור או נתמך, למעט גרור או נתמך הנגררים על ידי טרקטור שכבר רשום ביום תחילתן של תקנות אלה – במועד הקבוע ברשיון לחידושו;
(3) תקנה 339, תקנת משנה (א), לגבי אופנוע עם רכב צדי – ביום מתן רשיון הרכב או במועד הקבוע ברשיון לחידושו – הכל לפי התאריך המוקדם יותר (להלן – יום מתן הרשיון);
(4) תקנה 342 לגבי אופנוע ותקנה 373 – ביום מתן הרשיון;
(5) תקנות 344 ו-346 ביום מתן הרשיון אך לא יאוחר מיום כ"ה בטבת תשכ"ב (1 בינואר 1962);
(6) תקנה 281(א) ו-(ב) – ביום ה' בטבת תשכ"ג (1 בינואר 1963);
(7) שאר התקנות – ביום י"ט באב תשכ"א (1 באוגוסט 1961);
(8) לגבי תקנות 78(1), 94, 367א, 383א-383ט – ביום ג' באלול תשכ"ה (31.8.1965);
(9) תקנות 101(ג) ו-223(ב) – כתום שמונה חדשים מיום פרסומן ברשומות;
(10) תקנות 276ג ו-364א, לענין רכב חדש – ביום כ"א באדר ב' תשכ"ז (2 באפריל 1967), ולענין רכב שהיה רשום ערב פרסומן של התקנות האמורות ברשומות – ביום שייקבע על ידי שר התחבורה בהודעה ברשומות.
590. לתקנות אלה ייקרא "תקנות התעבורה, תשכ"א-1961".

תוספת ראשונה
חלק א'
אגרות בעד רישיונות נהיגה, כתב הסמכה לקצין בטיחות, בחינות נהיגה ובעד בדיקה רפואית לנהג
טור ב'
טור א' בשקלים חדשים
1. בעד בחינה עיונית לפי תקנה 203, בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה עיונית נוספת לפי תקנה 210, בעת קביעת המועד הנוסף 47
2. בעד בחינה מעשית לפי תקנה 203, בעת הגשת הבקשה לבחינה או בעד בחינה מעשית נוספת לפי תקנה 210, בעת קביעת המועד הנוסף 136
2א. בעד כל מבחן שליטה כאמור בתקנה 217 65
2ב. בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של עשר שנים 424

2ג. בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של תשע שנים 387

2ד. בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שמונה שנים 339

2ה. בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שבע שנים 300

2ו. בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שש שנים 261

3. בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של חמש שנים 220

4. בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של ארבע שנים 179
5. בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שלוש שנים 136

6. בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנתיים 90

7. בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנה 50
8. נוסף על האמור בפרטים 2ב עד 7, לפי העניין, בעד רישיון נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי הענין – 1/12 מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט בפרטים 2ב עד 7, הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרישיון והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט זה – התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה
9. בעד כפל רישיון 28
9א. (נמחק)
9ב. בעד הנפקה חוזרת של רישיון נהיגה כאמור בפרטים 2ב עד 9 ו-9ג, באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, למעט אם ההנפקה כאמור היתה מותנית במבחני נהיגה או נדרשה עקב שינוי בדרגת הרישיון של הנהג תוספת של 26
9ג. על אף האמור בפרטים 2ב עד 9ב, בעד רישיון נהיגה או חידושו לכל תקופת תוקף, למי שאישר צה"ל כי הוא חייל מילואים פעיל 10
9ד. אגרה בעד טיפול בהנפקת רישיון נהיגה, לרבות הנפקה חוזרת, למי שפטור מאגרה לפי תקנות אלה בעד רישיונות נהיגה כאמור בפרטים 2ב עד 8 21
10. בדיקה רפואית לנהג, למבקש רישיון נהיגה או תעודה:
(1) בעד בדיקה רפואית של מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה לפי סימן ג' בפרק השני לחלק ג' למעט בדיקה כאמור בפרט משנה (7) 613
(2) בעד בדיקה חוזרת 315
(3) בעד ערר לועדת ערר 1,040
(4) בעד בדיקה לבקשה לרישיון נהיגה לרכב ציבורי  957
(5) בעד בדיקה למבקש רישיון נהיגה לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג  957
(6) בעד בדיקת מסמכים רפואיים בהעדר הנבדק  114
(7) בעד בדיקת שתן לאיתור סמים מסוכנים או תוצרי חילוף חומרים של סמים מסוכנים 216
11. (1) בעד מתן כתב הסמכה לקצין בטיחות או בעד חידושו ל-5 שנים 448
(2) בעד כפל כתב הסמכה 38

חלק ב'
אגרות בעד רישיונות לבתי ספר לנהיגה או בעד
רישיונות להוראה והדרכה של נהיגה
טור ב'
טור א' בשקלים חדשים
1. (א) בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה רכב אחד בלבד  413
(ב) בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה יותר מרכב אחד 820
2. (א) בעד רישיון להוראת נהיגה או בעד חידושו –
(1) לתקופה של עשר שנים 1,112
(2) לתקופה של תשע שנים 1,017
(3) לתקופה של שמונה שנים 921
(4) לתקופה של שבע שנים 825
(5) לתקופה של שש שנים 730
(6) לתקופה של חמש שנים 622
(7) לתקופה של ארבע שנים 511
(8) לתקופה של שלוש שנים 395
(9) לתקופה של שנתיים 272
(10) לתקופה של שנה 136
(11) נוסף על האמור בפרטי משנה (1) עד (10), לפי העניין, בעד רישיון להוראת נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין – 1/12 מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט בפרטי משנה (1) עד (10) הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרישיון או חידושו והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט משנה זה – התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה.
האגרות לפי פרט משנה זה יבואו במקום האגרות הקבועות בפרטים 2ב עד 9ג בחלק א' לתוספת זו, ואולם מי שקיבל לראשונה רישיון להוראה והדרכה של נהיגה בעת שרישיון הנהיגה שלו היה בתוקף, ישלם אגרה לפי פרט משנה זה נוסף על כל אגרה ששילם לפי חלק א' לתוספת זו.
(ב) בעד בחינה לקבלת רישיון להוראת נהיגה 136
(ג) בעד בחינה לקבלת היתר לניהול מקצועי 136
(ד) בעד כל בחינה נוספת כאמור בתקנה 253 65
3. בעד כפל רישיון או היתר לפי חלק זה 38

חלק ג'
אגרות בעד רישיונות ושינוי רישום הבעלות לכלי רכב ובעד בדיקתם
1. אגרה בעד שינוי רישום הבעלות ברכב היא:
(א) קטנוע, אופנוע לרבות תלת-אופנוע ואופנוע עם רכב צדי 71
(ב) רכב מכל סוג, למעט רכב המפורט בפרט משנה (א) 211
(ג) רכב מנועי מכל סוג, כשהוא נרשם על שם בעל רישיון סחר,
כאמור בתקנה 284(א)(2א) 36
(ד) רכב לא מנועי מכל סוג 71
2. (א) אגרה בעד רישיון לרכב נוסעים פרטי ורכב פרטי דו-שימושי, למעט אופנוע ואוטובוס פרטי, שנרשם לראשונה ביום י"ב בניסן תשנ"ו (1 באפריל 1996) (להלן – היום הקובע) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות בטבלאות שבנספח א', לפי העניין (להלן – קבוצת מחיר), כמצוין בטור א' בטבלה שלהלן, או בעד חידוש רישיון כאמור, כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב' עד ה', לפי העניין:
האגרה בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה
א ב ג ד ה
קבוצת ששנת ייצורו או ששנת ייצורו או ששנת ייצורו או ששנת ייצורו מעל או
מועד עלייתו לכביש מועד עלייתו לכביש מועד עלייתו לכביש מועד עלייתו לכביש
מחיר עד 3 שנים 4 עד 6 שנים 7 עד 10 שנים מעל 10 שנים
1 1,046 917 803 702
2 1,331 1,161 1,017 889
3 1,604 1,404 1,229 1,073
4 1,914 1,627 1,384 1,175
5 2,192 1,806 1,490 1,232
6 3,112 2,334 1,750 1,310
7 4,435 3,103 2,172 1,522

(א1) אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר הוא עד 3,500 ק"ג ושנרשם לראשונה ביום ה' בשבט תשנ"ח (1 בפברואר 1998) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות בטבלה 1א שבנספח א', כמצוין בטור א' בטבלה שבפרט משנה (א), או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב' עד ה' באותה טבלה, לפי העניין.
(ב) אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א) וכמפורט בטור א' בטבלה שבנספח ב', שנרשם לראשונה לפני היום הקובע או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב', כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב' עד ה', לפי העניין.
(ב1) אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א1) או שנרשם לראשונה לפני יום ה' בשבט תשנ"ח (1 בפברואר 1998) או בעד חידוש רישיון כאמור, היא כמפורט בטור א' בטבלה שבנספח ג' לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב', כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב' עד ה' לפי העניין.
(ב2) על אף האמור בפרטי משנה (א) עד (ב1), אגרה בעד רישיון לרכב המצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים (ב) עד (ה) לפי העניין, ובהפחתה של 234 שקלים חדשים.
(ג) (נמחק).
(ד) (נמחק).
(ה) בפרט זה –
"שנת ייצורו" – השנה שנרשמה ברישיון הרכב בשנת ייצורו;
"מועד עלייתו לכביש" – החודש שבו עלה הרכב לכביש כפי שנרשם ברישיון הרכב.
3. (א) אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו המותר 3,501 ק"ג או יותר, רכב מדברי, רכב עבודה, אמבולנס, רכב חשמלי, רכב לכיבוי שריפות, רכב חילוץ, המופעלים על ידי מנוע בנזין או בעד חידוש הרישיון תהיה 374 שקלים חדשים.
(ב) אגרה בעד רישיון לרכב מן המפורטים בפרט משנה (א), המופעל על ידי מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה כמפורט להלן:
האגרה בשקלים חדשים
כשמשקלו הכולל המותר בק"ג כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה
עד 16,000 1,895
מ- 16,001 עד 20,000 2,377
מ- 20,001 ומעלה 3,276
4. אגרה בעד רישיון לרכב אספנות או אגרה בעד חידוש הרישיון, לתקופה של שנה אחת תהיה בשיעור של 218 שקלים חדשים.
5. (א) אגרה בעד רישיון לאופנוע, לתלת אופנוע, ואופנוע עם רכב צדי היא:
בשקלים חדשים
כשתפוסת גלילי המנוע בסמ"ק  כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה
עד 50 43
מ- 51 עד 150 160
מ- 151 ומעלה 296
(ב) אגרה בעד אופנוע המונע במנוע חשמלי 43
6. אגרה בעד רישיון לטיולית, לאוטובוס או בעד חידוש רישיון כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה היא:
טור ב'
טור א'    בשקלים חדשים
כשהטיולית או האוטובוס מופעלים -
על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל 543
על ידי מנוע דיזל 1,003
7. אגרה בעד רישיון למונית ולרכב פרטי להסעת סיור, שניתן לגביו רישיון לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ד-1985, או בעד חידושם היא:
(א) כשאינם מופעלים על ידי מנוע דיזל:
טור א'  טור ב'
כשמספר מקומות הישיבה   בשקלים חדשים כאשר
לנוסעים מלבד הנהג   הרישיון ניתן לתקופה של שנה
עד 4 136
5 ומעלה 184
(ב) כשהם מופעלים על ידי מנוע דיזל:
טור א' טור ב'
כשמספר מקומות הישיבה בשקלים חדשים כאשר
לנוסעים מלבד הנהג  הרישיון ניתן לתקופה של שנה
עד 4 635
5 ומעלה 1,039
8. אגרה בעד רישיון לטרקטור או בעד חידוש הרישיון היא:
טור ב'
בשקלים חדשים כשהרישיון
טור א' ניתן לתקופה של -
שנה  שנתיים
כשהטרקטור מופעל -
על ידי מנוע בנזין 229 453
על ידי מנוע דיזל או אחר 663 1,325
9. אגרה בעד רישיון לגרור המיועד לשמש להובלת טובין או בעד חידוש רישיון היא:
טור א' טור ב'
כשמשקלו הכולל בשקלים חדשים כשהרישיון
המותר בק"ג ניתן לתקופה של שנה
עד 4,000 65
מ- 4,001 עד 8,000  160
מ- 8,001 ומעלה  364
10. אגרה שנתית בעד רישיון לנתמך או בעד חידוש הרישיון היא 364 שקלים חדשים.
10א. האגרה בעד רישיון לרכב לתקופה של פחות משנה תהיה בשיעור של 1/12 מן האגרה השנתית הקבוע בפרטים 2 עד 10, לפי העניין, בעד כל חודש מלא או חלק ממנו.
11. אגרה בעד רכב של נכה לפי תקנה 272א היא 26 שקלים חדשים.
11א. (א) על אף האמור בפרטים 2, 5 ו-11 האגרה בעד רישיון של רכב מזכה, הרשום על שם אדם כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, תופחת בסכום בשקלים חדשים כמפורט בטור ב' לצדו:
טור א' טור ב'
חייל מילואים פעיל שאינו זכאי לתגמול נוסף וכן חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לנקודת זיכוי אחת 57
חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לאחת וחצי נקודות זיכוי 115
חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לשתי נקודות זיכוי 173
(ב) הפחתת האגרה תחול על רכב מזכה אחד, החייב באגרה החל בחודש מאי שלאחר השנה של תקופת שירות המילואים המזכה, לתקופה של שנה.
(ג) היו בבעלותו של חייל מילואים יותר מרכב אחד שהוראות פרט משנה (א) חלות עליו, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב אשר מועד תשלומה הוא המוקדם מביניהם בלבד; ואולם אם קיים הפרש בין סכום ההפחתה שלה היה זכאי בשל רכב מזכה אחר שבבעלותו לבין סכום ההפחתה בשל הרכב שלגביו הופחתה האגרה, זכאי חייל המילואים לקבל החזר בגובה ההפרש שבין סכומי ההפחתה כאמור; היו מועדי תשלום האגרה זהים, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב שסכומה הוא הגבוה מביניהם, בלבד.
(ד) חייל מילואים פעיל ששילם, לאחר תחילתן של תקנות אלה, אגרה בעד רישיון רכב של רכב מזכה בלא הפחתה כאמור בפרט זה, זכאי לקבל החזר בגובה ההפחתה.
(ה) על אף האמור בפרט זה, סכום האגרה לאחר הפחתה בשל כל רכב מזכה לא יפחת מ-10 שקלים חדשים.
(ו) בפרט זה –
"חייל מילואים פעיל" – חייל מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, המחזיק בתעודת חייל מילואים פעיל תקפה שניתנה לו בידי צבא הגנה לישראל ושפרטיו הועברו למשרד התחבורה, באופן ממוחשב, בידי משרד הביטחון;
"נקודת זיכוי" – כהגדרתה בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש];
"רכב מזכה" – רכב מסוג L ורכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי, או שצוין ברישיונו במרכב אחוד, למעט רכב הרשום על שם תאגיד בלבד;
"תגמול נוסף", "תקופת שירות המילואים המזכה" – כמשמעותם בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.
11ב. אגרה בעד רישיון לרכב רפואי בבעלות משרד הביטחון, המשמש נכה שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת כמשמעותה בתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), התשכ"ו-1965, היא 26 שקלים חדשים.
12. בטל.
13. אגרה שנתית בעד רישיון סחר שניתן לאחת מן המטרות המנויות בתקנה 293(א) או בעד חידושו, למעט רישיון שניתן למטרה המנויה בתקנה 293(א)(5א), היא 1,226 שקלים חדשים.
13א. אגרה בעד רישיון סחר שניתן למטרה האמורה בתקנה 293(א)(5א) או בעד חידושו, לתקופה של שלוש שנים, היא 4,087 שקלים חדשים.
14. אגרה בעד רישיון רכב מיוחד שניתן לצורך נסיעה חד-פעמית לפי תקנה 278 היא 38 שקלים חדשים.
15. על אף האמור בתוספת זו תהיה האגרה השנתית בעד רישיון רכב הרשום על שם מוסד לסיוע טכני או אגודה לעזרה וצדקה -
(1) מוסד לסיוע טכני שהוכר על ידי שר התחבורה והניתן לאחד מכלי הרכב המפורטים בתוספת זו – 26 שקלים חדשים;
(2) אגודה לעזרה וצדקה של עדה דתית שהוכרה בידי שר התחבורה והניתן לרכב שאינו משמש אלא להובלת מתים – 26 שקלים חדשים;
(3) "אילן" – איגוד ישראלי לילדים נפגעים לרכב המשמש להסעת ילדים נפגעים – 26 שקלים חדשים;
(4) "אקים" – אגודה לקימום מפגרים לרכב המשמש להסעת מפגרים – 26 שקלים חדשים;
(5) "אגודת יד שרה" – לרכב המשמש להובלת נכים – 26 שקלים חדשים.
15א. בעד חידוש רישיון רכב לפי פרטים 2 עד 15 באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי תוספת של 26 שקלים חדשים.
16. אגרה בעד כפל רישיון רכב, כפל אישור על תוקף רישיון רכב, כפל אישור רישום שינוי בעלות על רכב, או כפל רישיון סחר היא:
בשקלים חדשים
כפל רישיון רכב או כפל אישור 28
כפל רישיון סחר 136
בעד כפל רישיון רכב או כפל אישור, אם ניתן באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, תוספת של 26
17. אגרה בעד בדיקה נוספת, בין בזמן הבדיקה השנתית ובין שלא בזמן הבדיקה השנתית, של רכב שאינו פטור מאגרת רישיון לפי פסקאות (2) ו-(3) לסעיף 17(א) לפקודה, היא 65 שקלים חדשים.
18. אגרה בעד היתר לשינוי מבנה רכב הניתן לפי בקשת בעל הרישיון לפי תקנה 380, למעט בקשה לאישור התקנת ערכת הסבה המאפשרת הנעת הרכב בגז פחמימני מעובה, היא 229 שקלים חדשים.
19. האגרה בעד רישיון רכב מסוג נ"נ או חידושו היא 26 שקלים חדשים לשנה אם נתקיימו ברכב כל אלה:
(1) הוא נרשם לפי המלצת צה"ל על שם משק ספר ועודנו רשום כאמור;
(2) הותקנו בו מנוע דיזל ומערכת ספגות משוריינות כנגד מיקוש;
(3) הוגבלה תנועתו לנסיעה בדרכי עפר בגבולות שדות משק ספר בלבד.
20. בטל.
21. אגרה בעד בדיקת אב טיפוס של רכב כאמור בתקנה 282 היא:
טור ב'
טור א'  בשקלים חדשים
רכב פרטי 229
רכב מסחרי או רכב עבודה 275
אוטובוס 438
22. אגרה בעד רישיון לאופניים או לתלת-אופן, לרבות האגרה בעד לוחית מספר שתיקבע בחוק עזר שהתקינה מועצה של עיריה או מועצה מקומית, תהיה בסכום שלא יעלה על המפורט להלן:
לאופניים – 38 שקלים חדשים
לתלת-אופן – 38 שקלים חדשים.
23. אגרה בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה לפי תקנה 577 תהיה לגבי רכב כנקוב להלן בטור א' בשיעור הנקוב לצדו בטור ב' בדולרים של ארצות הברית של אמריקה, או בשווי של הסכום בשקלים לפי השער היציג של הדולר כפי שפרסם בנק ישראל ביום התשלום:
טור א'  טור ב'
האגרה בדולרים
ארץ מוצא סוג הרכב משקל כולל מותר בק"ג של ארצות הברית
מצרים אוטובוס ציבורי פטור
מצרים רכב מסחרי מ- 10,000 עד 20,000 15
מצרים רכב מסחרי מ- 20,001 עד 40,000 30
מצרים רכב מסחרי מ- 40,001 עד 55,000 35

חלק ד'
אגרות לרישיונות להפעלת מונית
(תקנות 490(א), 526 ו-535 וסעיפים 14ג(ד) ו-14ו לפקודה)
בשקלים חדשים
1. בעד מתן רישיון להפעלת מונית -
(א) מהמכסה שנקבעה לשנת 1989 117,317
(ב) מהמכסות שהוקצו לשנים 1990 ו-1992 119,636
(ג) לפי חוק לתיקון פקודת התעבורה (רשיונות להפעלת מונית – הוראת שעה), התשנ"ב-1992 119,636
2. אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית 1,897
2א. אגרה בעד היתר להעברת רישיון להפעלת מונית לפי צו ירושה או קיום צוואה 686
3. אגרה בעד מתן רישיון הסעה 73
4. אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון להפעלת מונית 724

נספח א
(פרט 2 מחלק ג')
בנספח זה, "מחיר הרכב לצרכן" – מחיר בהתאם למחירון היבואן של רכב ראשון מדגם ביום רישומו לראשונה או ב-1 בינואר בכל שנה, המאוחר מבין השניים, לרבות כל האבזרים והמכללים שהתקין יצרן הרכב בתהליך הייצור כחבילה בסיסית ולרבות אבזרי חובה על פי דין גם אם הם מותקנים בארץ ותוספות כמפורט להלן גם כשאינן חלק מהחבילה הבסיסית: חלון בגג, כריות אוויר, מערכת לשמירת יציבות הרכב, תיבת הילוכים אוטומטית, מזגן אויר, הגה כוח ומערכת ABS וכולל מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – מע"מ), ולמעט מחירי מבצע והנחות; ואם הוא רכב ביבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל – ערך הרכב שנקבע לצורך המכס; בתוספת המכס, מס קניה ומע"מ שיש לשלמם בעת ייבואו או שהיה צריך לשלמם אלמלא נקבעו פטורים.
טבלה 1
רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין היום הקובע
ובין כ"ב באדר ב' תשנ"ז (31 במרס 1997)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 60,000
2 מ- 60,001 עד 80,000
3 מ- 80,001 עד 100,000
5 מ- 100,001 עד 140,000
6 מ- 140,001 עד 200,000
7 מ- 200,001 ש"ח ומעלה

טבלה 1א
רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ג באדר ב' תשנ"ז (1 באפריל 1997)
ובין ב' באדר תשנ"ח (28 בפברואר 1998)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 61,000
2 מ- 61,001 עד 81,000
3 מ- 81,001 עד 101,000
5 מ- 101,001 עד 142,000
6 מ- 142,001 עד 203,000
7 מ- 203,001 ומעלה

טבלה 1ב
רכב שנרשם לראשונה ביום ג' באדר תשנ"ח (1 במרס 1998) ועד י"ב בטבת תשנ"ט (31 בדצמבר 1998)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 61,000
2 מ- 61,001 עד 81,000
3 מ- 81,001 עד 102,000
5 מ- 102,001 עד 143,000
6 מ- 143,001 עד 204,000
7 מ- 204,001 ש"ח ומעלה

טבלה 1ג
רכב שנרשם לראשונה ביום י"ג בטבת תשנ"ט (1 בינואר 1999) ועד כ"ב בטבת תש"ס (31 בדצמבר 1999)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 71,000
2 מ- 71,001 עד 94,000
3 מ- 94,001 עד 118,000
5 מ- 118,001 עד 166,000
6 מ- 166,001 עד 237,000
7 מ- 237,001 ש"ח ומעלה

טבלה 1ד
רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ג בטבת תש"ס (1 בינואר 2000)
ובין י"ח באייר תשס"ב (30 באפריל 2002)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 75,000
2 מ- 75,001 עד 99,000
3 מ- 99,001 עד 125,000
5 מ- 125,001 עד 175,000
6 מ- 175,001 עד 250,000
7 מ- 250,001 ומעלה

טבלה 1ה
רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י"ט באייר תשס"ב (1 במאי 2002)
ובין כ"ח בניסן התשס"ג (30 באפריל 2003)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 80,000
2 מ- 80,001 עד 106,000
3 מ- 106,001 עד 134,000
5 מ- 134,001 עד 187,000
6 מ- 187,001 עד 267,000
7 מ- 267,001 ומעלה

טבלה 1ו
רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ט בניסן התשס"ג (1 במאי 2003)
ובין ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 86,000
2 מ- 86,001 עד 114,000
3 מ- 114,001 עד 144,000
5 מ- 144,001 עד 201,000
6 מ- 201,001 עד 287,000
7 מ- 287,001 ומעלה

טבלה 1ז
רכב שנרשם לראשונה ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) לבין יום י' באייר התשס"ד (1 במאי 2004)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 86,000
2 מ- 86,001 עד 114,000
3 מ- 114,001 עד 135,000
4 מ- 135,001 עד 155,000
5 מ- 155,001 עד 201,000
6 מ- 201,001 עד 287,000
7 מ- 287,001 ומעלה

טבלה 1ח
רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י"א באייר התשס"ד (2 במאי 2004)
ובין כ"א בניסן התשס"ה (30 באפריל 2005)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 91,000
2 מ- 91,001 עד 120,000
3 מ- 120,001 עד 142,000
4 מ- 142,001 עד 163,000
5 מ- 163,001 עד 212,000
6 מ- 212,001 עד 303,000
7 מ- 303,001 ש"ח ומעלה

טבלה 1ט
רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ב בניסן התשס"ה (1 במאי 2005)
לבין ב' באייר התשס"ו (30 באפריל 2006)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 92,000
2 מ- 92,001 עד 122,000
3 מ- 122,001 עד 144,000
4 מ- 144,001 עד 165,000
5 מ- 165,001 עד 215,000
6 מ- 215,001 עד 307,000
7 מ- 307,001 ש"ח ומעלה

טבלה 1י
רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006)
לבין י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 91,000
2 מ- 91,001 עד 120,500
3 מ- 120,501 עד 141,000
4 מ- 141,001 עד 160,000
5 מ- 160,001 עד 209,000
6 מ- 209,001 עד 299,000
7 מ- 299,001 ומעלה

טבלה 1יא
רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007)
ובין כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 87,000
2 מ- 87,001 עד 114,000
3 מ- 114,001 עד 133,000
4 מ- 133,001 עד 151,000
5 מ- 151,001 עד 196,000
6 מ- 196,001 עד 280,000
7 מ- 280,001 ומעלה

טבלה 1יב
רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008)
ובין י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 92,000
2 מ- 92,001 עד 111,000
3 מ- 111,001 עד 130,000
4 מ- 130,001 עד 147,000
5 מ- 147,001 עד 191,000
6 מ- 191,001 עד 273,000
7 מ- 273,001 ומעלה

טבלה 1יג
רכב שנרשם לראשונה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010)
קבוצת מחיר מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים
1 עד 95,000
2 מ- 95,001 עד 114,000
3 מ- 114,001 עד 134,000
4 מ- 134,001 עד 151,000
5 מ- 151,001 עד 197,000
6 מ- 197,001 עד 281,000
7 מ- 281,001 ומעלה

נספח ב
רכב שנרשם לראשונה לפני היום הקובע
חלק א' – כלי רכב ששנת יצורם עד 1979
חלק ב' – כלי רכב ששנת יצורם 1980 ואילך
(הושמט)

נספח ג'
(פרט 2(ב1))

טור א' טור ב'

חלק א' – כלי רכב ששנת יצורם עד 1987
תוצר  דגם סוג מנוע   משקל כולל (בק"ג) שנות ייצור   קבוצה
כל התוצרים כל הדגמים כל סוג    כל המשקלים  עד 1987    1

חלק ב' – כלי רכב ששנת יצורם עד 1988 ואילך
(הושמט)

תוספת שניה
חלק א': הגדרות
א. בתוספת זו –
"תקן ישראלי – ת"י" – תקן ישראלי שפורסם לפי חוק התקנים, תשי"ג-1953;
"מפרט מכון – מפמ"כ" – מפרט שפרסם מכון התקנים הישראלי;
"תקן I.S.O" – תקן שפרסם ארגון התקינה הבין-לאומי (International Standard Organization);
"תקן DIN" – תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut Fuer Normung);
"תקן B.S" – תקן שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institution);
"תקן J.I.S" – תקן שפרסם מכון התקנים היפני (Japan Industrial Standard);
"מפרט S.A.E" – מפרט שפרסמה אגודת מהנדסי הרכב של ארצות הברית של אמריקה (להלן – ארה"ב) (Society of Automotive Engineers);
"תקנת E.C.E" – תקנה (Regulation) שפרסמו מוסדות האו"ם על סמך הסכם /324E/ECE – //505 E/ECE/TRANS בדבר אימוץ תנאים אחידים לאישור והכרה הדדית של ציוד לרכב מנועי וחלקיו, שנחתם בז'נבה ביום 20 במרס 1958;
"תקן E.E.C (E.C) או הנחיית E.E.C" – הנחיה (Directive) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי;
"תקן F.M.V.S.S" – תקן בטיחות פדרלי של ארה"ב (Federal Motor Vehicle Safety Standard) שפרסם משרד התחבורה של ארצות הברית, (U.S. Department of Transportation);
"תקן CFR" – התקנות הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה (Code of Federal Regulations) בדבר תקני רכב;
"תעודת A.B.E" – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב (Allgemeine Betriebserlaubnis) על פי תקנות התעבורה של הרפובליקה הפדרלית, המערב גרמנית;
"אישור .T.P.D.S.E" – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של ממשלת צרפת;
"תעודת .D.G.M" – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של משרד התחבורה של איטליה, Direzeone Generale Motorizzazione;
"תעודת A.A.M.V.A" – תעודת איגוד מינהלי הרכב של ארצות הברית (American Association of Motor Vehicle Administrators) בדבר בדיקת מוצר תעבורה על ידי מעבדה מוסמכת על פי דרישות האיגוד;
"רשיון ייצור" – רשיון ייצור שניתן ליצרן של מוצר תעבורה על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), תשמ"ג-1983 (להלן – צו הפיקוח);
"פח מצופה מחזיר אור" – פח מצופה חומר מחזיר אור לפי ת"י 341 – מיון 103.2 בעל כושר החזרת אור מס' 1 – מיון 103.3 והוא מסומן כנדרש בסעיף 105.1 לת"י 341 ולידו סימון מ.ת;
"דרישות חובה" – דרישות טכניות לענין רישומו של רכב, שפרסם אגף הרכב ושניתן לעיין בהן במשרדי אגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד;
"A.B.G." – אישור שנותן משרד התחבורה של גרמניה, המעיד על התאמה לתקן.

חלק ב': סימונים
1. תו תקן – ניתן על-ידי מינהלת תו תקן במכון התקנים הישראלי,
ומעיד על התאמת המוצר לת"י הסימון:
2. סימן תקן בטיחות – ניתן על ידי מינהלת תו-תקן במכון התקנים הישראלי
ומעיד על התאמת המוצר למפמ"כ הסימון:
3. סימן העפיפון (Kite Mark) – ניתן על ידי מכון התקנים הבריטי
ומעיד על התאמת המוצר לתקן B.S. הסימון:
4. סימן J.I.S. – ניתן על ידי מכון התקנים היפני ומעיד על התאמת המוצר
לתקן J.I.S. הסימון:
5. סימן E.C.E – ניתן על ידי מוסדות האו"ם ומעיד על התאמת המוצר
לתקנת E.C.E. הסימון:

הערות
א. המספר שבעיגול מזהה את המדינה שבה נבדק המוצר (להבדיל מארץ הייצור) לפי הסימול הבא:

1. גרמניה המערבית
2. צרפת
3. איטליה
4. הולנד
5. שבדיה
6. בלגיה
7. הונגריה
8. צ'כוסלובקיה
9. ספרד
10. יוגוסלביה
11. הממלכההמאוחדת
12. אוסטריה
13. לוקסמבורג
14. שוויץ
15. גרמניה המזרחית
16. נורבגיה
17. פינלנד
18. דנמרק
19. רומניה
20. פולין
21. פורטוגל
22. ברית המועצות
23. יוון
24. (טרם הוקצה)
25. קרואטיה
26. סלובניה
27. סלובקיה
28. בלרוס
29. אסטוניה
30. טורקיה

ב. המספר שמתחת לעיגול מזהה את מספר האישור שניתן למוצר, ובלעדיו אין הסימון תקף.
6. סימן E.E.C. ניתן על ידי מועצת הקהיליות האירופיות (השוק המשותף)
ומעיד על התאמה להנחיית E.E.C. כמפורט הסימון:
הערה: שיטות הספרור זהות לאלה שבסימן 5 (E.C.E)
7. סימן D.O.T. – ניתן על ידי מחלקת התחבורה הפדרלית
של ארה"ב ומעיד על התאמה לתקן FMVSS הסימון: D.O.T.
הערה:
במקרים מסויימים מחייבים תקני FMVSS סימונים
נוספים על פי המפורט בגוף התקן כדוגמת סימוני עומס,
לחץ אוויר וכיו"ב בצמיגים.
8. סימן K.B.A. – ניתן על ידי משרד התחבורה המערב
גרמני ומעיד על התאמה לתעודת A.B.E. (הספרה זהה
לזו של תעודת ה-A.B.E.) הסימון: 123456 KBA
9. סימן D.G.M. – ניתן על ידי משרד התחבורה של איטליה
ומעיד על התאמת המוצר למפורט בתעודת D.G.M. הסימון: D.G.M.
10. סימן S.A.E. – מעיד על התאמת המוצר למפרט
S.A.E. הסימון: 1234 S.A.E.J
11. סימן מ.ת. – מעיד על התאמת המוצר לתנאי רשיון ייצור
שניתן על פי צו הפיקוח הסימון:מ.ת.3456
12. סימן DIN STVZO מעיד על התאמה לדרישות משרד
התחבורה המערב גרמני הסימון:DINSTVZO
13. סימן J.W.L – מעיד על התאמה לתקן היפני לאופנים
ממתכת קלה (Japan Wheel Light Metal Standard).
חלק ג': תקנים, מפרטים וסימונים של מוצרי תעבורה
1. תווית נוהג חדש
(תקנה 9א)
(1) נוסח התווית יהיה "נהג חדש", מידותיה 20×12 ס"מ ויהיה בה אמצעי להצמדתה לחלון;
(2) צבע האותיות בתווית יהיה שחור על רקע צהוב מחזיר אור, ומדותיהן: גובה – 40 מ"מ; רוחב – עד 35 מ"מ; עובי קו באות – 6 מ"מ;
(3) (נמחקה).
2. פנס אזהרה מהבהב או מסתובב
(תקנות 62(ב) ו-101)
(1) הפנס יהיה בצורת כיפה שקופה המאפשרת ראיית האור שבו מכל עבריו;
(2) בפנס ייקבע אחד מאלה:
(א) נורית או זוג נוריות שהספקן הכולל לא יפחת מ-W40 ולא יעלה על W55; הנוריות תידלקנה ותכבינה לחלופין בקצב שלא יפחת מ-80 פעימות בדקה ולא יעלה על 100 פעימות בדקה; מקום שהותקנו בפנס זוג נוריות — תידלקנה ותכבינה בעת ובעונה אחת;
(ב) נורית שהספקה לא יפחת מ-W40 ולא יעלה על W55 שתדלוק דרך קבע ובו קבועה מראה קעורה מסתובבת המשמשת לשליחת קרן האור המשתקפת מאור הנורית; מהירות הסיבוב של המראה לא תפחת מ-80 סיבובים לדקה ולא תעלה על 100 סיבובים לדקה וקרן האור תהיה מקבילה לקרקע;
(ג) פנס המתאים לתקן 65 E.C.E. REG.
3. שלט "ילדים" ושלט "נוסעים"
(תקנות 83(א) ו-84(ג))
(1) מידות השלט – 12.5×30 ס"מ.
(2) החומר – פח מצופה בצבע מחזיר אור לבן ואם מותקנת בשלט תאורת LED, פח בצבע שחור;
(3) צבע אותיות המלה "ילדים" או "נוסעים" יהיה שחור ואם מותקנת תאורת LED בכל צבע, למעט צבע אדום ומידותיהן:
גובה – 70 מ"מ; רוחב – עד 54 מ"מ; עובי – 15 מ"מ.
(4) סימון: סימון לפי ת"י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ"מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט.
4. מושב בטיחות ומושב מגביה
(תקנה 83א(א))
(א) מושב בטיחות ומושב מגביה יהיו מתאימים לאחד מאלה:
(1) 213FMVSS;
(2) 44/03E.C.E. R ועדכוניו כפי שתורה מנהלת אגף הרכב.
(ב) מושב הבטיחות והמושב המגביה יישאו סימון במידות 8X12 ס"מ בנוסח זה:
תוצרת חב'
דגם
מתאים לתקן
אישור משרד התחבורה מיום
מתאים לשימושו של ילד מגיל עד גיל
או ממשקל ק"ג עד ק"ג
היבואן:
מען:
טלפון:
4א. מרכב תקני לרכב
(תקנה 84(א) ו-(ב))
(1) באוטובוס זעיר – יתאים לדרישות החובה לאוטובוסים;
(2) ברכב מסחרי בלתי אחוד – יתאים למפמ"כ 63;
(3) ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 4000 ק"ג – יתאים לדרישות החובה לרכב דו תכליתי שמשקלו הכולל המותר מעל 4000 ק"ג;
(4) בטיולית – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג טיולית;
(5) ברכב מדברי – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב  מדברי;
(6) ברכב מסחרי להובלת נפטרים – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב להובלת נפטרים.
5. שלט לסימון רכב מסחרי המוביל מטען חורג
(תקנה 85(ז))
(1) מידות השלט: 40X50 ס"מ
(2) החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן
(3) כתובת בנוסח אחד מאלה:
זהירות זהירות זהירות
מטען חורג מטען רחב מטען ארוך
צבע האותיות במלים יהיה אדום ומידות האותיות: גובה – 70 מ"מ; רוחב עד – 45 מ"מ; עובי – 15 מ"מ.
(4) סימון: סימון לפי ת"י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ"מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט.
6. התקני חיבור סובב
(תקנה 85א(ב))
התקני חיבור סובב המתאימים:
(1) למפמ"כ 120;
(2) לתקן I.S.O, והם מתוצרת אחד ממפעלים אלה:
Harcol, Rubery Owen Rockwell, York, Blair, Jost, Strick
(3) סימון אחד מאלה:
(א) תו תקן;
(ב) הסימון המסחרי של אחד היצרנים שפורטו בפסקה (2).
7. משולש לסימון מטען חורג (תקנה 88(ג))
(1) מידות: משולש שווה צלעות שצלעו 60 ס"מ, וקדקדיו מעוגלים ברדיוס של 40 מ"מ.
(2) החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן.
(3) סימון: סימון לפי ת"י 341 סעיף 105.1 לסימון מ.ת. באותיות שגבהן לא יעלה על 3 מ"מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של בסיס המשולש.
(4) צבע המשולש –
(א) לסימון מטען חורג קדמי – יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו;
(ב) לסימון מטען חורג אחורי – יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו ולו מסגרת בצבע אדום מחזיר אור לאורך היקף המשולש משני צדיו; רוחב המסגרת יהיה 7.5 ס"מ.
8. שלט סימון לגורר ולנגרר
(תקנה 90(ב) ו-(ג))
(1) מידות השלט לגורר: 12.5X30 ס"מ; לנגרר 40X50 ס"מ.
(2) החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן.
(3) כתובת בנוסח אחד מאלה:
גורר  נגרר
על ידי
67-345-12
(4) צבע האותיות יהיה שחור ומידותיהן:
גובה – 70 מ"מ;
רוחב – עד 45 מ"מ;
עובי – 15 מ"מ.
(5) סימון: הסימון לפי ת"י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ"מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט.
9. קסדות לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון
(תקנות 39ג(ד), 119 ו-223)
קסדות מגן לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון יהיו לפי אחד התקנים המפורטים והמסומנים להלן:
(1) (נמחק)
(2) תקנת E.C.E 22 REG. – סימון: 22 E.C.E;
(3) תקן FMVSS 218 – סימון: D.O.T;
(4) תקן B.S 5361 – סימון: סימן העפיפון;
(5) (נמחק)
(6) תקן יפני Type C, JIS-T8133בלבד – סימון JIS.
9א. מחזיר אור לאופניים ולתלת אופן
(תקנות 130(3) ו-136(ב))
מחזיר אור לאופניים יהיה אחד מאלה –
(1) מחזיר אור קשיח שצבעו אדום ולפי תקן מן המפורטים להלן:
(א) תקנת ECE 3 REG No. – סימון: ECE;
(ב) הנחיית EEC 757/76 – סימון: EEC;
(ג) הנחיות SAE 1994 – סימון: SAE;
(ד) תקן FMVSS 218 FMVSS – סימון: D.O.T;
(ה) תקן B.S 5361 – סימון: סימן העפיפון;
(ו) תקן DIN 4848 – סימון: DIN.
(2) מחזיר אור גמיש להדבקה על הכנף האחורית שצבעו אדום ומידותיו 2.5×15 ס"מ, לפי תקן ישראלי ת"י 341 מיון 103.1 ובעל כושר החזרת אור 103.3 או 103.4.
9ב. שלט סימון לרכב בבדיקה
(תקנה 190א(ד))
(1) מידות השלט 25×45 ס"מ, מידות האותיות 25×20 מ"מ;
(2) השלט יהיה בצבע לבן מחזיר אור וצבע האותיות יהיה אדום;
(3) כתובת בנוסח כלהלן:
רכב בבדיקת מבחן
שם המוסך
מספר רישיון המוסך
10. מספר זיהוי רכב
(תקנה 282)
1. מספר הזיהוי של הרכב (Vehicle Identification Number VIN) – יהיה כקבוע בתקן 3779 ISO או במפרט 272 J SAE.
2. מבנה מס' זיהוי (VIN)
3. קוד סימון שנת ייצור:
קוד שנה
V 1997
W 1998
X 1999
Y 2000
1 2001
2 2002
3 2003
4 2004
5 2005
6 2006
7 2007
8 2008
2 2009
A 2010
10א. תקנים למניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק למניעת רעש מרכב
(תקנה 282א)
(1) זיהום אויר מרכב המופעל במנוע בנזין:

(2) זיהום אויר מרכב המופעל במנוע דיזל:

(3) תצרוכת והתאמת דלק
סוג הרכב נוסעים פרטי, נוסעים דו שימושי ומונית מסחרי
ממשקל כולל 400 ק"ג ממשקל כולל 2201 מעל 400 ק"ג
למן שנת ייצור עד 2200 ק"ג כולל ק"ג ומעלה ממשקל כולל מותר
1986 EEC 80/1268
ולאחריה או ECE 15.04
1991 הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש בבנזין לפי תקן ישראלי מס' 90 עם או בלי תוספים לדלק.
1992 הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש –
(1) בבנזין לפי ת"י מס' 90 עם או בלי תוספים;
(2) בבנזין נטול עופרת המשווק בישראל.
1994 הצהרת יצרן הרכב, לגבי רכב המונע במנוע דיזל, כי המנוע מותאם לשימוש בסולר לפי ת"י 107.
(4) רעש מכלי רכב
שנת הייצור רכב בעל 4 גלגלים או יותר רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע מעל 50 סמ"ק רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע עד 50 סמ"ק
1986-1977 ECE 9 או EEC/70/157
1987 ולאחריה
EEC 77/212
או EEC 81/334
או 84/372
או ECE 9.01
או ECE 51 ECE 41
או EEC 78/1015 ECE 63
1995
EEC 84/424
או EEC 89/491 – -

11. רפידות בלם ומצמד
(תקנה 282ב)
רפידות הבלם והמצמד יעמדו באחד מתקנים אלה:
(1) מפרט S.A.E J866A ומסומנות בהתאם;
(2) תעודת A.B.E ומסומנות בצדן האחורי בסימון K.B.A..
11א. תקנים למניעת הפרעות קשר
(תקנה 282ג)
תקנים למניעת הפרעות קשר יהיו מתאימים לאחד מאלה:
(1) EEC 72/245;
(2) (נמחק);
(3) ECE 10;
(4) ת"י 81;
(5) ת"י 87.
11ב. (נמחק)
12. מערכת הפליטה
(תקנה 318(ב))
מערכת הפליטה תתאים לאחד מאלה:
(1) מפמ"כ 144;
(2) הנחיית EEC מס' /334/81EEC;
(3) תעודת ABE;
(4) תקן BS 193 BS AU (1983).
סימונים:
(1) תו תקן;
(2) EEC;
(3) KBA;
(4) סימן העפיפון.
13. אופנים ברכב
(תקנה 321)
האופנים ברכב יהיו עשויים לפי אחד מאלה:
(1) פלדה כבושה במידות שקבע יצרן הרכב לשימוש בסוג ובדגם הרכב הנדון בלבד;
(2) נתך קל, ומתאימים למפמ"כ 240;
(3) נתך קל, ואושרו בתעודת ABE;
(4) נתך קל המסומן D.O.T;
(5) נתך קל ואושר בתעודת J.W.L
סימונים: תו תקן;
סימן KBA.
J.W.L
J.I.S
(6) נתך קל ואושר בתעודת J.I.S.
14. צמיגי גומי פנאומטיים
(תקנה 322(א))
הצמיגים יתאימו לאחד מתקנים אלה:
(1) 109 FMVSS;
(2) 119 FMVSS;
(3) 4230 J.I.S.;
(4) 30 E.C.E.;
(5) 54 E.C.E.;
סימונים:
D.O.T.
E.C.E.
J.I.S.
הערה: הסימונים בכל הנוגע למידותיו, מבנהו וכושר ההעמסה של הצמיג, כמתחייב מהתקן יהיו בולטים על דופן הצמיג וייעשו בידי יצרן הצמיג.
15. חיבורים לבדיקת לחץ האוויר במערכות בלמי אוויר
(תקנה 326(א))
החיבורים לבדיקת לחץ האוויר יתאימו בכל פרטיהם לתקן – 3583/1975 I.S.O.
15א. מיתקן למניעת נעילה (A.B.S.)
(תקנה 330א)
(א) המיתקן למניעת נעילה יתאים לאחד מאלה:
(1) /88/194ANNEX 10 EEC;
(2) 13.06 ANNEX 13 ECE
ובלבד שהמיתקן כולל חיישן למהירות סיבוב גלגלי הרכב ובקר המפעיל את המיתקן.
(ב) ברכב כאמור בתקנה 330א יתאים המיתקן גם לקבוע ב-1 CATEGORY שב-10 ANNEX וב-13 ANNEX האמורים בפרט משנה (א).
(ג) במונית כאמור בתקנה 330א(א)(3) יתאים המיתקן לאמור בפרט משנה (א).
(ד) ברכב כאמור בתקנה 330א(א)(4) יתאים המיתקן גם לקבוע ב-CATEGORY A שב-10 ANNEX וב-13 ANNEX האמורים בפרט משנה (א).
(ה) המיתקן יתאים לאחד מאלה:
(1) תקן 71/320/EEC+98/12/EC;
(2) לרכב המיוצר במדינות NAFTA יתאים המיתקן לאחד מאלה ובהתאם לסיווגי הרכב כמפורט בתקנים:
(א) FMVSS 105 או FMVSS 135 לרכב עם בלמים הידראוליים;
(ב) FMVSS 121 לרכב עם בלמי אוויר.
16. פנסים ואורות
(תקנה 351(ב))
(1) פנסי החזית כאמור בתקנה 334 יתאימו לאחד מאלה:
(א) 89/517/EEC;
(ב) 1 ECE;
(ג) 2 ECE;
(ד) 5 ECE;
(ה) 8 ECE;
(ו) 20 ECE;
(ז) 31 ECE;
(ח) 56 ECE;
(ט) 57 ECE;
(י) 108 FMVSS מסוג HB3 GUIDE ו-HB4 שאישר מנהל אגף הרכב לדגם הרכב;
(יא) FMVSS 108 מסוג H9 ו-H11 שנבדקו ואושרו בידי מעבדה מוסמכת לדגם רכב שאישרה מנהלת אגף הרכב לענין זה.
(2) פנסי הסימון כאמור בתקנות 339, 340, 341 ו-369(ב), לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה יתאימו לאחד מאלה:
(א) מפמ"כ 341;
(ב) 7 ECE REG.;
(ג) 97/30/EC ו-76/758/EEC.
וכן לענין פנסים לפי –
תקנה 339 – תקן SAE, 222 SAE J;
תקנות 340 ו-369 – תקן SAE, 592 ו-SAE J;
תקנה 341 – תקן SAE, 585 SAE J.
(3) פנסי האיתות והבלימה כמפורט בתקנות 342 ו-344, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה:
(א) מפמ"כ 341;
(ב) 56 ECE REG.;
(ג) 6 ECE REG.;
(ד) 48 ECE REG.;
(ה) 76/759/EEC;
(ו) 97/30/EC ו-76/758/EEC.
וכן לענין פנסים לפי –
תקנה 342 – תקן SAE, 586 SAE J;
תקנה 344 – תקן SAE, 588 SAE J.
(3א) פנס הבלימה הנוסף כמפורט בתקנה 342 יתאים לאחד מתקנים אלה:
(1) S.A.E 86 A
(2) ECE REG 7
סימונים: ECE; S.A.E.; D.O.T
הערה: פנס המותקן מצדה הפנימי של השמשה האחורית יהיה פטור מסעיפי מפרט S.A.E. 186 A הנוגעים להגנה מפני לחות, אבק וקורוזיה.
(4) הפנסים להארת לוחית הזיהוי לפי תקנה 343, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה:
(א) 4 ECE REG.;
(ב) /760/76EEC;
(ג) 587 SAE J.
(5) פנסי ערפל קדמיים לפי תקנה 347 (א) יתאימו לאחד מאלה:
(א) 19 ECE REG.;
(ב) /762/76EEC.
(6) פנסי ערפל אחוריים לפי תקנה 347א יתאימו לאחד מאלה:
(א) 38 ECE REG.;
(ב) 538/77 EEC.
(6א) פנסי ערפל שיותקנו ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יהיו –
(א) בהתאם לתקן 77/538/EEC+1999/14/EC;
(ב) בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA.
(7) הפנסים להארת הדרך בנסיעה לאחור, לפי תקנה 348 לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה:
(א) 23 ECE REG.;
(ב) 77/539/EEC ו-97/32/EC;
(ג) 593 SAE J.
(8) פנס החזית יהיה מסומן בסימן מובלט על העדשה או על הפנס באחד מאלה:
(א) ECE;
(ב) HB3 D.O.T.;
(ג) HB4 D.O.T.;
(ד) FMVSS 108 מסוג H9 ו-H11;
ואולם ניתן לסמן את פנס החזית ברכב נוסעים פרטי על פי התקנים שנקבעו לענין זה בדרישות החובה לפי תקנה 282.
(9) הנוריות לפנסי החזית יהיו מסומנות באחד מאלה:
(א) ECE לפנס אירופאי;
(ב) 9005 D.O.T ו-9006 D.O.T לפנס אמריקאי;
(ג) FMVSS 108 לנורה מסוג H9 המותאם לפנס חזית מסוג H9;
(ד) FMVSS 108 לנורה מסוג H11 המותאם לפנס חזית מסוג H11.
(10) עדשות הפנסים המפורטים, בפסקאות (2) עד (7) יהיו מסומנים באחד מסימונים אלה:
(א) תו תקן;
(ב) E.C.E;
(ג) E.E.C;
(ד) D.O.T;
(ה) S.A.E.;
(ו) מ.ת.
(11) (נמחקה).
16א. מחווני כיוון
(תקנה 344(יב))
מחווני הכיוון ברכב יהיו –
(1) בהתאם לתקן 76/756/EEC+97/28/EC;
(2) בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA.
17. מחזירי אור
(תקנה 345)
מחזיר אור יהיה מתאים לאחד מתקנים אלה:
(1) 76 757 EEC;
(2) 3 ECE REG;
(3) 108 FMVSS;
(4) 1594 SAE.
סימונים:
(1) סימון EEC;
(2) סימון DOT;
(3) סימון מ.ת.;
(4) סימון ECE;
(5) סימון SAE;
הערה: תקנים וסימונים אלה יבואו ברכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה בלבד.
17א. חומר לבנין פנים המרכב
(תקנה 352(ב))
כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד מתקנים אלה:
(1) FMVSS 302;
(2) מפמ"כ 373 או 400
הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן 3795 ISOכאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 250 מ"מ לדקה.
18. מושבים ברכב
(תקנה 355)
(א) מושב יתאים לאחד מתקנים אלה:
(1) 222 FMVSS;
(2) מפמ"כ 363;
(3) 17 ECE REG לגבי חוזק התקנת המושבים;
(4) 25 ECE REG לגבי הלם משענת הראש;
(5) 21 ECE REG לגבי הלם גב המושב.
(ב) חומרי הריפוד והציפויים למושבים יתאימו לאחד מתקנים אלה:
(1) 302 FMVSS;
(2) מפמ"כ 373.
הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן 3795 ISOכאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 100 מ"מ לדקה.
(ג) משענת ראש שתותקן ברכב תהיה בהתאם לאחד מתקנים אלה:
(1) הנחיית 78/932/EEC;
(2) תקן FMVSS 202 לרכב מהיוצר במדינות NAFTA.
19. שמשות לרכב
(תקנה 356(א) ו-(ג))
(א) השמשות לרכב יתאימו לאחד מתקנים אלה:
(1) ת"י 546;
(2) ECE REG.43
(3) 92/22/EEC
(4) FMVSS 205
(ב) שמשות לרכב שיובאו או יוצרו בישראל עד יום 1 ביולי 1992 יכול שיתאימו גם לאחד מתקנים אלה:
(1) BS AU 178
(2) DGM
(3) DIN
(4) JIS R 3211
(ג) שמשות העשויות חומר שאינו זכוכית יהיו מן הסוג המיוצר על פי רשיון ייצור או שאושרו ליבוא בידי מנהל אגף הרכב.
20. צופר
(תקנה 359(א) ו-(ד))
הצופר ברכב יתאים לאחד מתקנים אלה:
(1) 28 ECE REG.;
(2) EEC70/388/.
סימונים:
(1) E.C.E.;
(2) E.E.C..
21. מראות תשקיף
(תקנה 361(ה))
מראות התשקיף ברכב לפי תקנה 361(א) יתאימו לאחד מתקנים אלה –
(1) מפמ"כ 186;
(2) 46 ECE REG;
(3) EEC71/127/;
(4) EEC79/795/;
(5) 5705 J.I.S.D.
סימונים:
(1) תו תקן;
(2) E.E.C.;
(3) E.C.E.;
(4) J.I.S.;
(5) מ.ת.
מראות תשקיף ברכב על פי תקנה 361(ב) ו-(ג) תתאמנה למפורט בסעיפים 201 עד 206 שבמפמ"כ 186.
22. מיתקן להגנה בפני התנגשות תת-רכבית – פגוש אחורי
(תקנה 363א(א))
המיתקן יתאים לאחד מאלה:
(1) מפמ"כ 241;
(2) 79/490 E.E.C. ועדכונו – 81/333 E.E.C.
סימונים:
(1) תו תקן;
(2) סימון E.E.C..
23. חגורות בטיחות ברכב
(תקנות 39ד(ג), 39ה(ד) ו-364א(ג), (ד) ו-(ה))
(א) חגורות הבטיחות לגבי כל נוסע יהיו אחת מאלה –
חגורת מתניים: חגורה החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר;
חגורה אלכסונית: חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד;
חגורת שלוש נקודות: מערכת חגורות המעוגנת בשלוש נקודות עיגון והמהווה שילוב של חגורת מתניים וחגורה אלכסונית;
חגורה נצמדת: חגורת מתניים, או חגורת שלוש נקודות  המצויידת בסליל קפיצי לקליטת רצועת החגורה, שאינו מגביל את תנועותיו של החוגר בתנאי נהיגה רגילים.
(ב) חגורות הבטיחות תתאמנה, לפי הענין, לאחד מתקנים אלה:
(1) ת"י 543;
(2) 16 ECE REG.;
(3) 4604 JIS D;
(4) 3254 B.S.;
(5) 209 FMVSS.
(ג) סימונים:
(1) סימון תו תקן;
(2) סימון E.C.E.;
(3) סימון D.O.T.;
(4) סימון J.I.S.;
(5) סימון B.S. (סמל העפיפון).
24. מזגני אוויר ברכב
(תקנה 364ג(ז))
מזגן האוויר יתאים למפמ"כ 344.
מזגן מייצור מקומי – יסומן על פי סעיף 5 שבמפמ"כ 344, בתו תקן או בסימן מ.ת.
מזגן מיובא – יירשם עליו שם היצרן ודגם המזגן.
24א. טכוגרף ברכב
(תקנה 364ד)
טכוגרף המותקן ברכב יתאים לנדרש בפרקים 1 עד 4 של ANNEX להנחייה EEC 3821/85 ויסומן בסימון EEC או שתינתן לגביו תעודה מאת מעבדה מוסמכת כי הוא תואם את הנדרש, כאמור.
24ב. מיתקן מגביל מהירות
(תקנה 364ה)
מיתקן מגביל המהירות יתאים ל-1 ANNEX בהנחייה 92/24/EEC.
25. משולשי אזהרה לרכב
(תקנה 367)
משולשי האזהרה יתאימו לאחד מתקנים אלה –
(1) ת"י 5384;
(2) 27. ECE REG בהתאם לעדכון האחרון;
(3) 125 FMVSS;
(4) (נמחקה).
סימונים:
(1) תו תקן;
(2) E.C.E;
(3) D.O.T;
(4) FMVSS;
26. מטפים לשימוש ברכב מנועי
(תקנה 370(א))
כושר כיבוי כמות המטפים תחילה (שנת
סוג הרכב עפ"י ת"י 1012 לרכב ייצור הרכב) הערות
מוניות ורכב מסחרי שמשקלו הכולל 34ב' לפחות 1 עד 1992
המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג 55ב' לפחות 1 1993 ואילך
אמבולנסים 55ב' לפחות 1 כל שנות הייצור
רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו 55ב' לפחות 1 עד 1992
הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג 55ב' לפחות 2 מ-1993
לרבות תומך או 89ב' לפחות 1 ואילך
אוטובוס או רכב מסחרי אשר לו היתר 55ב' לפחות 1 כל שנות הייצור האבקה תתאים גם
להסיע עד 15 נוסעים בנוסף לנהג לכיבוי מוצקים
אוטובוס אשר לו היתר להסיע מעל 55ב' לפחות 2 כל שנות האבקה תתאים גם
15 נוסעים בנוסף לנהג או 89ב' לפחות 1 ייצור לכיבוי מוצקים
אוטובוס מפרקי 5ב' לפחות 3 כל שנות הייצור
אוטובוס דו-קומתי 55ב' לפחות 3 כל שנות הייצור
רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע מעל 34ב' לפחות 2 עד 1992
15נוסעים בנוסף לנהג או 89ב 1
55ב' לפחות 2  מ-1993 ואילך
או 89ב' לפחות 1
מכלית להובלת גז דליק או דלק נוזלי 89ב' לפחות 3 עד 1992
בנתמך 89ב' לפחות 1 מ-1993 ואילך
במשאית 2
בגרור 1
במשאית המיועדת להובלת בקבוקי גז 183ב' לפחות 1 כל שנות הייצור

הערות:
(א) המטפים יתאימו לת"י 570.
(ב) ברכב ששנת ייצורו עד 1991 מותר השימוש במטפים המתאימים לת"י 463.
(ג) ברכב ששנת ייצורו עד 1992 מותר השימוש במטפים המתאימים לת"י 987.
(ד) ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו עד 1996 מותר השימוש במטפים מהסוג האמור בטבלה או בהתאם לאמור בהערה (ה).
(ה) ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו 1997 או לאחריה לא יותר שימוש אלא במטפים בהתאם למפמ"כ 339 מנובמבר 1995 וסימונם יהיה:
(1) ת"י 570 – לסוג המטפה;
(2) ת"י 129 – לתחזוקתו התקופתית;
(3) ת"י 1022 – להתאמת האבקה לכיבוי דלקות ממין א' למוצקים, ממין ב' לנוזלים וממין ג' לחשמל.
27. מתקני גרירה וריתום בגורר, בגרור, בתומך ובנתמך
(תקנות 371 ו-377(א) ו-(ד))
מיתקני גרירה וריתום יהיו לפי תקנים אלה:
(1) חיבורי חשמל לפי ת"י 1035.
(2) חיבורי אוויר וזרנוקים לבלמי אוויר לגוררים ונגררים לפי ת"י 273, ולפי 318 SAE J.
(3) ווי גרירה עיני גרירה ותפוחי גרירה לפי אחד מאלה:
מפמ"כ 343
1102 ISO
1103 ISO
847 SAE
51118 MS
51135 MS
51137 MS
74052 DIN
74058 DIN
25 BS AU
113 BS AU
תקן 94/20 EEC
(4) גלגל חמישי ופין לנתמך יהיו לפי אחד מתקנים אלה: אישור ABG או מפמ"כ 71, או מפמ"כ 40 או מפמ"כ 277 ו-309.
סימונים:
(א) תו תקן גובה מרכז הגלגל החמישי בתומך יהיה לפי תקן 1726 ISO;
(ב) ECE
(ג) EEC
(ד) תקן 94/20 EC
28. סימון רכב למטרות בטיחות
(תקנות 383א עד 383ח)
1. (א) טבלאות מחזירות אור לפי תקנות 383א(ג), 383ו(ב) ו-383ז(א) ו-(ב).
(1) מידות 30X60 ס"מ;
(2) חומר: פח מצופה מחזיר אור לבן שהוא בעל כושר החזרת אור מס' 2 מיון 103.4.
(3) על גבי הטבלה יעברו 7 פסים בצבעי אדום-לבן, מחזירי אור, לסירוגין בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן המהווה את הטבלה: רוחב הפסים יהיה שווה;
בטבלה המיועדת לצדו השמאלי של הרכב יעברו הפסים כך, שייווצרו שני משולשים שווי שוקיים לבנים, שאורך כל אחת משוקיהן 10 ס"מ, בפינה השמאלית העליונה ובפינה הימנית התחתונה של הטבלה:
בטבלה המיועדת לצד הימני של הרכב, ייווצרו המשולשים הלבנים האמורים בפינה השמאלית התחתונה והימנית העליונה.
דוגמאות:
(ב) מחזירי האור לפי תקנות 383ג(א), 383ה, ו-383ו(א)
(1) מידות (בהתאם לאמור בתקנות):
2.5X15 ס"מ
5X40 ס"מ
10X80 ס"מ
(2) חומר: מחזיר אור גמיש לפי מיון 103.1 או מחזיר אור קשיח לפי מיון 103.2 על פי ת"י 341, בעל כושר החזרת אור מס' 1 – מיון 103.3.
(3) (א) בצדו השמאלי של הרכב:
מחזיר אור מלבני שבפינתו השמאלית העליונה והימנית התחתונה משולש שווה שוקיים אדום שכל אחת משוקיו כמידת גובה המלבן. השטח שבין יתרי שני המשולשים יחולק ל-5 פסים שווים מקבילים בצבע אדום-לבן מחזיר אור, לסירוגין, המקבילים ליתרי המשולשים בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן, כך שייווצרו שלושה פסים לבנים ושני פסים אדומים בין המשולשים האדומים שבקצות המלבן.
(ב) בצדו הימני של הרכב:
מחזיר אור מלבני כאמור בפסקת משנה (א), אולם שני המשולשים האדומים ייקבעו בפינתו הימנית העליונה והשמאלית התחתונה של המלבן; חלוקת הפסים  כמפורט לעיל:

דוגמאות:
(4) התקנה: מחזירי אור גמישים יודבקו במקומות הקבועים בכל תקנה לפי הענין: אם לא ניתן להדביק מחזיר אור כאמור, יותקן במקומו מחזיר אור קשיח באותן מידות.
(ג) מחזיר האור לפי תקנה 383ג(ב) יהיה –
באורך – 37.5 ס"מ
ברוחב – 5 ס"מ
גובה ורוחב האותיות – 30 מ"מ
צבע האותיות לבן על רקע אדום
חומר המדבקה גמיש לפי סעיף 103.1 בת"י 341.
2. סימון: סימון לכל סוגי מחזירי האור יהיה כמפורט בסעיף 105.1 בת"י 341 ובתוספת סימון מ.ת.

תוספת שלישית
(תקנה 294, 300(ב) ו-(ג) ו-301(ג))
לוחיות זיהוי
1. (א) לוחיות הזיהוי יהיו על פי מפרט 327 של מכון התקנים הישראלי (להלן – המפרט), שעותק ממנו מופקד באגף הרכב ושירותי התחזוקה של משרד התחבורה וכל אדם רשאי לעיין בו.
(ב) לוחיות הזיהוי יותאמו לסוג הרכב כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, בהתאם למין לוחית הזיהוי כמפורט בטור ב' שלצדו:
טור א' טור ב'
סוג הרכב מין לוחית הזיהוי
(1) רכב, פרט לרכב המפורט בפסקאות(2) עד (4) לוחית זיהוי ממין 4.1 כמפורט בסעיפים 4 ו-5 למפרט;
(2) רכב, פרט לרכב המפורט בפסקאות(3) ו-(4), לוחית זיהוי ממין 4.2 כמפורט
אשר מקום התקנת הלוחיות בו אינו מאפשר בסעיפים 4 ו-5 למפרט;
התקנת לוחיות רגילות ממין 4.1
(3) אופנוע שנפח מנועו מעל 50 סמ"ק לוחית זיהוי ממין 4.3 כמפורט בסעיפים 4 ו-5 למפרט;
(4) אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק לוחית זיהוי ממין 4.4 כמפורט בסעיפים 4 ו-5 למפרט.
(ג) צורתה וצבעיה של לוחית הזיהוי יהיו לפי אחד מאלה:
(1) צבע לוחית הזיהוי כולה יהיה צהוב מחזיר אור, וצבע הספרות המוטבעות בה יהיה שחור כאמור במפרט, בהתאם לגליון תיקון מס' 4 מחודש יולי 1997;
(2) צבע לוחית הזיהוי יהיה כאמור בפסקה (1), למעט צדה השמאלי של הלוחית שיהיה כחול ועליו יוטבע, בשילוב הצבעים כחול ולבן, דגל המדינה כהגדרתו בחוק הדגל והסמל, תש"ט–1949, האותיות IL כאמור בסעיף 3.6 למפרט, כתיקונו בגליון תיקון מס' 5 מחודש ינואר 1998, המילה "ישראל" בעברית ובערבית;
(3) כאמור בפסקה (2), כשהמילה "ישראל" בעברית בלבד, ובתנאי שלוחית כאמור הותקנה לפני יום כ"ב בחשון תש"ס (1 בנובמבר 1999).
(ד) צבע לוחית הזיהוי ברכב כאמור בסעיף 17(א)(3) לפקודה יהיה לבן מחזיר אור כאמור במיפרט.
(ה) מספר הרישום על גבי הכנף הקדמית באופנוע יסומן בצבע שחור על רקע צהוב מחזיר אור וייראה משני עברי האופנוע; מידות הרקע הצהוב יהיו בהתאם למספר הספרות וגודלן ובלבד שגובה כל ספרה יהיה 30 מ"מ לפחות.
(ה1) לוחית הזיהוי האחורית בטרקטור יכול שתהיה גם על פי המפורט במיון 4.3 במיפרט 327 האמור בסעיף קטן (ב).
(ו) לוחיות זיהוי ישאו סימן השגחה על פי חוק התקנים, תשי"ג-1953 או תו תקן, כאמור בצו התקנים (קביעת תווי תקן), תשנ"ב–1992.
(ז) לוחית זיהוי נוספת, בכלי רכב המפורטים בתוספת התשיעית, תותקן בחלקו האחורי של כלי הרכב, בגובה שלא יעלה על 1.7 מטר ולא יפחת מ-0.8 מטר מגובה פני הדרך.
2. (א) דוגמה של לוחית-זיהוי הניתנת לבעל רשיון סחר לפי תקנה 295 היא:

במבחן
1000-10

(ב) מידות לוחית-זיהוי כאמור הם:
מילימטרים
גובה    250
אורך   370
גובה האות   70
רוחב האות   35
גובה הספרה   75
רוחב הספרה   45
עובי האות או הספרה 10
(ג) צבע הלוחית יהיה לבן, וצבע האותיות והספרות אדום.
(ד) בצד שמאל של הלוחית ליד המלה "במבחן" תצויין שנת הרשיון בשתי הספרות האחרונות של השנה לפי הלוח הגריגוריאני.

תוספת רביעית

חלק א': סימני היכר למונית
(תקנה 507)
סימני היכר למוניות הם:
(1) קופסה על גג המונית או קופסה משולבת בגגון;
(2) מדבקה על כל אחת משתי הדלתות הקדמיות של המונית מצדה החיצוני.

חלק ב': הוראות בדבר הפעלת מונה
(תקנות 509 ו-510)
1. בחלק זה –
"לילה" – הזמן שבין 21.01 לבין 05.29;
"ימי מנוחה" – כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, וכן יום העצמאות, כמשמעותו בחוק יום העצמאות, תש"ט-1949, משעה 16.00 לפני כניסתם עד שעה 05.29 למחרתם.
2. המונה יופעל –
(1) (נמחק);
(2) בנסיעה עם נוסע בשעות שאינן שעות לילה – ב"תעריף מס' 1";
(3) בנסיעה עם נוסע בשעות לילה או בימי מנוחה – ב"תעריף מס' 2";
(4) בנסיעה כאמור בפרטים (2) ו-(3) – עם העמדת המונית לרשות הנוסע;
(5) בהמתנה לנוסע בנסיעה לפי מחירון, יופעל המונה בתעריף "המתנה" עם תחילת ההמתנה ועד סיומה.
(5) בנסיעה שהחלה ביום ונמשכה בלילה – ב"תעריף מס' 2" עם תחילתו של תעריף זה.
(6) בנסיעה לפי מחירון, בהכנסת הקוד המתאים ליעד אותה נסיעה.
(7) בנסיעה לפי הסכם – בהפעלת מצב "נסיעה לפי הסכם".
3. מונית שהוזמנה מתחנתה להסעת נוסע ממקום שמחוץ לתחנה רואים אותה כאילו הועמדה לרשות הנוסע עם צאתה מהמקום שבו הודע לנהגה על ההזמנה למקום שאליו הוזמנה.
4. עם סיום הנסיעה, יפסיק הנהג את פעולתו של המונה, באופן שבאשנב המסומן במלה "תעריף" תופיע המלה "תשלום".

חלק ג': (בוטל)

תוספת חמישית
(תקנה 77)
(א) בשקלים
בין השעות בין השעות בין השעות
06.01-16.00 16.01-24.00 24.01-06.00
1. אגרה בעד הרחקת רכב (תקנה 77(א)) 358 448 538
2. תשלום בעד הרחקת רכב בידי מורשה לגרור (תקנה 77(ב)) 358 448 538
3. תשלום בעד החסנת רכב שהורחק, החל ביום השביעי – 10
4. האגרות והתשלומים שבפסקה זו יותאמו לשיעור העלאות המחירים לשירותי גרירה שאישר הממונה על המחירים לפי סעיף 16ז לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, ויעוגלו לשקל הקרוב.

(ב) הנוסח של טופס גרירת רכב, האישור על קבלת האגרה והודעת הזיכוי של הבנק יהיו כמפורט להלן:

(ג) הודעת רושם דו"ח לפי סעיף 27 לפקודת התעבורה:

(ד) דו"ח בוחן תנועה על תאונת דרכים:

3. תנאי מזג האויר והראות בשעת* המקרה
4. הדרך ומצבה
*דרך עירונית
—————–
* מחק את הבלתי מתאים
שדה הראייה
לנהג מס' 1
לנהג מס' 2
לנהג מס' 3
5. הפרטים על הנזק שנתגלה בעת המבחן לרכב המעורב כתוצאה מהתאונה:
ברכב מס' 1
ברכב מס' 2
ברכב מס' 3
6. נזקים עקיפים מהתאונה:
ברכב מס' 1
ברכב מס' 2
ברכב מס' 3
7. נזקים ברכוש כולל בעלי חיים ואחרים המעורבים בתאונה (למעט כלי רכב המעורבים בתאונה):
8. מבחן: כלי הרכב נבחנו ונמצאו במצב (ציין אם נמצא תקין; אם נתגלו ליקויים – פרט מהות הליקוי וממה):
ברכב מס' 1
ברכב מס' 2
ברכב מס' 3
9. הממצאים ומשמעותם (כתמי דם, פיזור חול, שברי זכוכית, חפצים של הנפגעים או אחרים וכיו"ב):
10. סימני בלימה, חיכוכי צמיגים – מסקנות וקביעת מהירות:
11. צילומים/מוצגים שנתפסו:
12. תכנית רמזורים (ממצאים והערות):
13. תמרורים וסימני דרך (המרחק ממקום התאונה והערות לתכנית הרמזורים):
14. מסקנות:
הערות: (במקום תרשימים הערות בהתאם לצורך, לרבות ציון נזקים ישנים אם ישנם שלא נבעו כתוצאה ובהמשך לתאונה).
תוספות שונות לשימוש הבוחן

דו"ח זה נערך על ידי בתאריך על פי הממצאים שנאספו בתאריך
אני החתום מטה, בוחן תנועה מחווה בזה את דעתי המקצועית בעניין תאונת דרכים שאירעה בתאריך ובמקום כפי שצויין בדו"ח זה. אני נותן את חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט, ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלעניין הוראות החוק הפלילי דין תעודה זו כמתן עדות בשבועה בבית המשפט.
פרטי השכלתי הם: הכשרה עיונית ומעשית במשטרה, תעודת בוחן תנועה מתאריך
נסיוני המקצועי: עבודה מעשית כבוחן תנועה מתאריך
חוות דעתי:
ערכתי את הממצאים הקשורים בתאונת הדרכים הנ"ל ורשמתי בדו"ח זה, *ערכתי תרשים, צילמתי תצלומים ודוחות נוספים הרצ"ב, החתום(ים) על-ידי ומהווה(ים) חלק בלתי נפרד של חוות דעת זו.

_______________
חתימת הבוחן

אישור הקצין
אני מס' דרגה שם מאמת חתימתו של הבוחן: שם הבוחן

________________
חתימת הקצין

תוספת ששית
(תקנה 544)

2 נקודות

מס' סעיף
מס"ד פקודה תקנה תיאור מקוצר של העבירה
1 38(א) נהיגה על מדרכה שלא לשם חצייתה
2 83ב(א) נוסע שאינו חגור בחגורת בטיחות, ובלבד שהנהג חגור
3 90(ו) גרירת רכב שלא בבטיחות
4 91(א) גרירת מכונה ניידת שלא כדין
5 91(ב) גרירת גרור או נתמך תוך הפרת תנאי גרירה
6 91(ג) גרירת רכב מנועי ברכב לא מתאים
7 91(ו) גרירה של יותר מגרור אחד בלא היתר
8 91(ז) גרירה באופנוע בלא היתר
9 97(א), (ב) נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש
ו-(ג)

4 נקודות

מס' סעיף
מס"ד פקודה תקנה תיאור מקוצר של העבירה
1 21(ב)(3) הפרעה או עיכוב תנועה
2 22(א), 64(ד) אי ציות לתמרור ב-37 – אי עצירה בלבד
3 22(א) אי ציות לתמרור ב-48 – אי מעבר מצדו הימני של התמרור או אי מתן זכות קדימה לתנועה החוצה את הדרך במעגל התנועה
4 28(ב) נהיגה תוך כדי שימוש בטלפון שלא באמצעות מיקרופון
5 36(ה) כניסת רכב מסחרי לצומת שלא מהנתיב הימני
6 45 נסיעה אחורנית תוך סיכון או פגיעה
7 47(א) עקיפה שלא מצד שמאל או עקיפה או סטיה אחרי תמרור א-30
47(ה)(2) לפני מפגש מסילת ברזל
8 48(ב) ו-(ג) עיכוב תנועה, אי ירידה לשפת הכביש או לשול מיוצב או אי עצירה
9 57 חציית אוטובוס במפגש מסילת ברזל שלא סלולה אספלט
10 67(א) לא איפשר להולך רגל להשלים את החציה בבטחה
11 85(א)(3) הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח
12 85(א)(2)(ב) הובלת מטען המגביל שדה ראיה
13 93(א)(1) אי מתן זכות קדימה לרכב ביטחון
14 95ד נהיגת רכב תפעולי שלא באזור שנקבע
15 96, 97(ד), נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש
99(א)(1), (2)
ו-(3), 101 ו-103

6 נקודות

מס' סעיף
מס"ד פקודה תקנה תיאור מקוצר של העבירה
1 2 נהיגה בלא רישיון רכב החייב ברישום וברישוי
2 62(2) נהיגת רכב בקלות ראש
3 21(ג) נהיגה בלא זהירות
4 22(א) אי ציות לתמרורים – איסורי כניסה לכלי רכב שונים: ב-1, ב-2, ב-12, ב-13, ב-14, ב-15, ב-16, ב-17, ב-18, ב-54, ב-60, ב-68
5 22(א) אי ציות לתמרורים – איסורי עקיפה לפי תמרור ב-8, ב-10
6 22(א), 36(ד) נסיעה בכיוונים שלא על פי תמרורים ב-40, ב-41, ב-42, ב-43, ב-44, ב-45, ב-46, ב-47, ב-50, ב-51, ה-4 או בניגוד לכיוון החץ שסומן על פני הדרך
7 23(א)(1) אי ציות להוראות או איתות של שוטר או פקח עירוני
ו-(2)
8 26(4), 27(ג) נהיגה תוך חוסר שליטה ברכב
9 33(א) נהיגה שלא בכביש למעט דו-גלגלי
10 36(ג) נהיגה תוך חציית קו הפרדה רצוף
11 35, 46(א) נהיגה שלא בימין הדרך
12 37 נהיגת רכב בכיוון ההפוך בכביש חד-סיטרי
13 39א(א), (ג) נהיגת מכונה ניידת או טרקטורון בניגוד לתקנות
ו-(ז), 39ג(א)
14 47(ה)(3) עקיפות – לפני מעבר חציה, בצומת או אי-השלמת עקיפה לפני
ו-(4), 47(ח) צומת
15 64(א)(1), אי מתן זכות קדימה – לרכב מימין, לרכב ממול בפניה שמאלה,
(2) ו-(3)
64(ב)(1) ו-(2) לרכב שבדרך הסלולה, להולך רגל, לרכב הנע בכביש, לרכב
66 שבא נגדו;
68 אי מתן אפשרות להולך רגל לעבור בבטחה, כניסה למסלול תנועה תוך סיכון
16 65 כניסה למפגש מסילת ברזל או צומת כשאין יכולת להמשיך בנסיעה
17 83ב(א) נהג שאינו חגור בחגורת בטיחות
18 85(א)(6) הובלת מטען בתפזורת בלא כיסוי, מתאבך או נשפך
86(1), (2) ו-(3)
19 155 הפרשת חומרים הפוגעים בבטיחות

8 נקודות

מס' סעיף
מס"ד פקודה תקנה תיאור מקוצר של העבירה
1 10(א) רישיון נהיגה לא תקף לאותו סוג רכב
2 38(3) 21(ב)(2) תאונת דרכים שבה נחבל אדם או התנהגות שגרמה לנזק לאדם
3 21(ב)(4) התנהגות שעלולה לסכן חיי אדם, עוברי דרך
26(1)
4 27(א) נהיגת רכב שבמצבו עלול לסכן עוברי דרך
5 44(א) פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך בנסיבות מחמירות לפי ההוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס (להלן – נסיבות מחמירות)
6 47(ה)(1) עקיפה כשהראות לקויה לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני
ו-(ז) מפגש מסילת ברזל
7 54(א), 22(א) מהירות מעל 20 קמ"ש עד 30 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית
8 54(א), 22(א) מהירות מעל 25 קמ"ש עד 40 קמ"ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה
9 56(א)(1), אי עצירה לפני מפגש רכבת
(2), (3) ו-(4)
10 64(ד), 22(א) נסיעה ברמזור באור אדום וצהוב יחד ניגוד לרמזור ה-2
11 64(ה) נסיעה ברמזור באור צהוב מהבהב בלי לאפשר להולך רגל לחצות בבטחה או בלי לאפשר לרכב הבא לצומת לחצות בבטחה את הצומת
12 85(א)(4) הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח
13 85(ד)(1) הובלת מטען החורג ממידות הרכב
ו-(ה)(3)
14 85א(ו)(1), הובלת מכולה בניגוד לתקנות
(3) ו-(4)
15 168 שעות נהיגה מעל המותר
16 308(ד) נהיגת רכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש
17 364ד(ב) נהיגה בלא טכוגרף תקין
18 364ה(ג) נהיגה בלא מגביל מהירות תקין

10 נקודות

1 סעיף 304 לחוק העונשין, גרימת מוות ברשלנות
התשל"ז-1977
2 64(א) הפקרה אחרי פגיעה
3 22(א), 54(א) מהירות מעל 30 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית
4 22(א), 54(א) מהירות מעל 40 קמ"ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית
5 47(ד) ו-(ה)(5) עקיפת רכב כשהדךר לא פנויה או על קו הפרדה רצוף
6 64(ג), 22(א) אי מתן זכות קדימה בתמרור ב-36
7 64(ד), 22(א) אי מתן זכות קדימה בתמרור ב-37
8 64(ד), 22(א) נסיעה ברמזור באור אדום בניגוד לרמזור ה-1
9 67(א) לא איפשר להולך רגל להשליםחצייה בבטחה בנסיבות מחמירות
10 85(א)(5) הובלת מטען מעל 24.9% מהמשקל הכולל המותר
11 62(3) 26(2), 169ב נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים
12 67 נהיגת רכב בזמן פסילה

תוספת שביעית
(תקנות 369א ו-408)
ציוד לארגז עזרה ראשונה באוטובוס
א. ציוד לארגז עזרה ראשונה לכל אוטובוס יכלול הפריטים המפורטים להלן:
(1) תחבושת אישית;
(2) 2 משולשי בד;
(3) 10 אגדים מדבקים;
(4) 5 פדים סטריליים שגודל כל אחד מהם 3X3 אינטש;
(5) 3 אגדים גליליים שגודל כל אחד מהם 3X3 אינטש;
(6) 2 סיכות בטחון;
(7) 1 זוג מספרים.
ב. באוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא – בנוסף לציוד המפורט בסעיף א' – הציוד המפורט להלן, כשהוא ארוז באופן הרמטי:
(1) 5 תחבושות אישיות;
(2) 2 תחבושות בינוניות;
(3) 8 משולשי בד;
(4) 1 תחבושת כוויה מטלין;
(5) 1 גזה עליון.
ג. בכל אוטובוס אחר, פרט לאוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא – בנוסף לציוד המפורט בסעיף א' – הציוד המפורט להלן כשהוא ארוז באופן הרמטי:
(1) 8 תחבושות אישיות קטנות;
(2) 2 תחבושות בינוניות;
(3) 1 תחבושת בטן גדולה;
(4) 10 משולשי בד;
(5) 1 תחבושת כוויה מטלין;
(6) 10 גזות סטריליות שגודל כל אחת מהן 3 X 3 אינטש;
(7) 1 חוסם עורקים מגומי;
(8) 1 גזה וזלין סטרילית;
(9) 1 זוג מספרים לחומר.
ד. הציוד המפורט בסעיפים ב' ו-ג' הוא לשימוש רק במקרה של פיגוע או תאונה ואם נעשה בו שימוש כאמור, יושלם מיד לכמות שפורטה כאמור וייסגר שוב באופן הרמטי.
ה. ערכת חילוץ מסוג שאישר מפקח כבאות ראשי במשרד הפנים.

תוספת שמינית
(תקנה 364ד)
100 תל-אביב – קהיר
392 באר-שבע – אילת
393 תל-אביב – אילת
394 תל-אביב – אילת
395 באר-שבע – אילת
444 ירושלים – אילת
840 תל-אביב – קרית שמונה
841 תל-אביב – קרית שמונה
842 תל-אביב – קרית שמונה
963 ירושלים – קרית שמונה
964 ירושלים – צפת
966 חיפה – שפך-זוהר
991 חיפה – אילת
995 חיפה – באר-שבע.

תוספת תשיעית
(תקנה 364ד(ב1)(1))
יומן נסיעות חודשי אישי

תוספת עשירית
(תקנות 300(ג) ו-301(ג))
1. משא רכין
2. משא אשפה בתפזורת
3. משא רכין מנוף קדמי
4. משא מגבה נוע
5. משא מערבל בטון
6. משא אשפה מגבה נוע
7. משא מכל אבקה רכין
8. גרורים שמשקלם הכולל עולה על 4 טון
9. (נמחק)
10. רכב מסוג O4
11. רכב מסוג N3

תוספת אחת עשרה
טופס 1
(תקנה 495(א))
בקשה לקבלת רישיון לקו שירות במוניות

טופס 2
(תקנה 495(ב)(3))
פירוט המוניות שיעמדו לרשות התאגיד

טופס 3
(תקנה 495(ב)(7))
ערבות בנקאית

טופס 4
(תקנה 495(ג))
התחייבות למילוי תנאי הרישיון

טופס 5
(תקנה 495(ג))
התחייבות לסימון מונית בצבע התאגיד

טופס 6
(תקנה 495ז)
ערבות בנקאית

תוספת שתים עשרה
(תקנה 216(ד)(3))

ט"ז בניסן תשכ"א (2 באפריל 1961) יצחק בן אהרן
שר התחבורה

לוחות השוואה – הושמטו.

• שאלות ותשובות
• מאמרים
• חוקים בדיני תעבורה
• פסקי דין
• פורומים